אחת הדרכים המרכזיות להבטיח את זכויות הקונה או המוכר בעסקה כזו היא באמצעות רישום הערת אזהרה בטאבו. במאמר זה נעמוד על החשיבות של רישום הערת אזהרה, נפרט את השלבים הנדרשים לביצוע ההליך, ונבחן כיצד עורך דין המתמחה במקרקעין יכול לסייע לכם בתהליך. בין אם אתם קונים דירה חדשה, מוכרים נכס קיים, מוכרים דירה שהתקבלה בירושה או מבקשים להבטיח זכויות אחרות במקרקעין, הבנת התהליך והכלים המשפטיים העומדים לרשותכם היא חיונית להצלחת העסקה ולהבטחת זכויותיכם.
מהי הערת אזהרה בטאבו?
הערת אזהרה היא רישום בלשכת רישום המקרקעין שנועד להגן על זכויות של גורם מסוים בנכס. מטרתה העיקרית של הערת האזהרה היא ליידע צדדים שלישיים על קיומה של התחייבות, עסקה או זכות כלשהי הקשורה לנכס הרשום, ובכך למנוע מצב של עסקאות סותרות או פגיעה בזכויות. הערת אזהרה יכולה להירשם במקרים רבים, כגון:
- עסקת מכר. במקרה של רכישת מקרקעין, ניתן לרשום הערת אזהרה לטובת הקונה עד להשלמת העסקה.
- משכנתא. במקרה של לקיחת משכנתא, ניתן לרשום הערת אזהרה לטובת הבנק עד לפירעון המשכנתא.
- זכויות אחרים במקרקעין. הערת אזהרה יכולה להירשם גם במקרים של זכות שכירות, זכות שימוש, זכות קדימה ועוד.
הליך רישום הערת אזהרה נעשה על ידי הגשת בקשה ללשכת רישום המקרקעין, בצירוף נסח טאבו עדכני, הסכם המכר או כל מסמך אחר המוכיח את ההתחייבות, וכן חותמת עורך דין.
תהליך רישום הערת אזהרה
- הגשת הבקשה ללשכת רישום המקרקעין: הבקשה לרישום הערת אזהרה יכולה להגיש באופן ידני או מקוון. אם מגישים את הבקשה באופן ידני, יש להגיש אותה בלשכת רישום המקרקעין שבתחום שיפוטה נמצא הנכס. אם מגישים את הבקשה באופן מקוון, ניתן לעשות זאת באמצעות המערכת המקוונת של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים. זו הרשות שמנהלת את פנקסי המקרקעין ואת שירות הבקשה לרישום או ביטול הערת אזהרה, ולא רשות מקרקעי ישראל.
- תשלום אגרה: הגשת הבקשה כרוכה באגרה שנקבעת בתקנות ומתעדכנת מדי שנה. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין פרסמה הודעה על עדכון תעריפי האגרות שנכנס לתוקף ב-1.1.2026, ולכן יש לבדוק את הסכום מול טבלת האגרות הרשמית במועד ההגשה ולא להסתמך על סכום שפורסם בשנה קודמת.
- אישור הבקשה על ידי רשם המקרקעין: לאחר הגשת הבקשה, רשם המקרקעין יבדוק את הבקשה ויחליט האם לאשרה. אם הבקשה תאושר, הערת האזהרה תירשם במרשם המקרקעין. משך הטיפול בבקשה משתנה לפי סוג ההערה, לפי הלשכה ולפי אופן ההגשה, ובקשה מקוונת תקינה מטופלת בדרך כלל מהר יותר מבקשה ידנית. מה שחשוב הוא לוודא שההערה אכן נרשמה בנסח, ולא להסתפק באישור על הגשת הבקשה.
מסמכים חשובים לרישום הערת אזהרה
כדי לרשום הערת אזהרה, יש להגיש בקשה ללשכת רישום המקרקעין, בצירוף המסמכים הבאים:
- נסח טאבו עדכני של הדירה: נסח טאבו הוא מסמך רשמי המציג את הבעלות על הדירה, וכן את כל הזכויות והתחייבויות הקיימות עליה.
- הסכם המכר: הסכם המכר הוא מסמך משפטי המפרט את תנאי העסקה בין המוכר לרוכש.
- אימות חתימות והצהרת עורך דין: נוהלי הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מחייבים שהחתימות על המסמכים המוגשים לרשם יאומתו בידי עורך דין, ושתצורף הצהרתו ביחס לזהות החותמים ולסמכותם. זה לא שלב פורמלי. זה בדיוק השלב שבו נתפסות טעויות זהות, ייפוי כוח שפג ובעיות ייצוג.
חשוב לציין כי במקרה של הסכמת המוכר לרישום האזהרה, אין צורך לצרף לטופס הבקשה את הסכם המכר.
הערת אזהרה נרשמת על יחידת הרישום שקיימת בפועל. כשהבניין טרם נרשם כבית משותף אין עדיין דירה נפרדת בפנקס, ולכן ההערה נרשמת ביחס לחלקה או ליחידת רישום אחרת, וזה משנה גם את מה שצריך לבדוק בנסח וגם את אופן הניסוח בהסכם. את ההבחנה בין דירה, רכוש משותף והצמדה, ואת שלושת המסמכים שקובעים אותה, ריכזנו במדריך בית משותף: רישום, תקנון, רכוש משותף והצמדות.

כמה זמן הערת אזהרה נשארת רשומה?
הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין אינה נרשמת לתקופה קצובה ואינה פוקעת מאליה. היא נשארת בפנקס עד שהיא נמחקת, ואין צורך לחדש אותה או להאריך את תוקפה. זו נקודה שמבלבלת רבים, ולכן כדאי לומר אותה במפורש: הערה שנרשמה לפני עשר שנים ולא נמחקה, עדיין רשומה ועדיין פועלת. המחיקה נעשית לפי סעיף 132 לחוק, בעיקר בשלוש דרכים: בהסכמת מי שההערה נרשמה לטובתו, בהוכחה לרשם שההתחייבות שבגללה נרשמה ההערה קוימה או בוטלה, או בצו של בית משפט.
איך אפשר לבטל הערת אזהרה בטאבו?
כדי לבטל הערת אזהרה, יש להגיש בקשה ללשכת רישום המקרקעין, בצירוף מסמכים תומכים כמו הסכמה בכתב של בעל הערת האזהרה לביטול הרישום. במידה ואין הסכמה של בעל הערת האזהרה לביטול, יש לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול ההערה. במקרים אלו, בית המשפט יבחן את הנסיבות ואת הטענות של הצדדים המעורבים ויקבל החלטה האם לבטל את הערת האזהרה. על מנת להגיש בקשה לבית המשפט, יש להגיש כתב תביעה מתאים ולשלם אגרת בית משפט.
להלן מספר נסיבות שבהן ניתן להגיש בקשה לבית משפט לביטול הערת אזהרה:
- העסקה שהתחייב בעל המקרקעין לבצע התבטלה או בוצעה. על ביטול עסקה בשל הפרה ועל מה שקורה אחריו כתבתי במאמר על הפרת הסכם מכר דירה
- חל שינוי בנסיבות המקרקעין, כגון חלוקה או איחוד של המקרקעין
- הערת האזהרה נרשמה בטעות
רישום הערת אזהרה בטאבו: כמה זה יעלה לכם?
- אגרת הרשם. זו העלות הישירה והיחידה שמשולמת ללשכת רישום המקרקעין עבור הרישום עצמו. האגרה נקבעת בתקנות ומתעדכנת מדי שנה, והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין פרסמה הודעה על עדכון תעריפים שנכנס לתוקף ב-1.1.2026. אנחנו לא מפרסמים כאן סכום, משום שסכום שמתפרסם במאמר מתיישן בתוך שנה ומטעה את מי שקורא אותו מאוחר יותר. בדקו את הסכום בטבלת האגרות הרשמית במועד ההגשה.
- הטיפול המשפטי. בעסקת מכר רגילה רישום ההערה אינו שירות נפרד שמתומחר בפני עצמו. הוא חלק מהטיפול בעסקה, לצד בדיקת הנסח, ניסוח ההסכם, הדיווח לרשויות המס והרישום בסוף הדרך. תמחור נפרד של רישום הערה מתאים בעיקר למצבים שאינם עסקת מכר, למשל הערה שנרשמת להבטחת הלוואה או הערה שמבקשים לרשום בלי הסכמת הצד השני. פירוט מלא של מבנה שכר הטרחה בעסקאות מכר ורכישה נמצא במאמר שכר טרחת עורך דין לקניית דירה או מכירת דירה.
- הליך בבית משפט, כשנדרש. כשאין הסכמה, למשל כשמבקשים למחוק הערה שהצד שלטובתו היא נרשמה מסרב למחוק, נדרשת פנייה לבית המשפט. אגרות בתי המשפט נקבעות בתקנות ומתעדכנות, ולכן גם כאן אין טעם לצטט סכום. מה שחשוב לדעת מראש הוא שזה כבר הליך, עם לוח זמנים ועם עלות שאינה דומה לאגרת רישום.
מה הערת אזהרה באמת מגנה עליו, ומה היא לא עושה
הערת אזהרה אינה מעבירה בעלות ואינה הופכת אתכם לבעלים. היא עושה דבר אחד, והוא חשוב מאוד: היא מפרסמת בפנקס שקיימת התחייבות ביחס לנכס, וחוסמת רישום של עסקה סותרת.
ההיגיון מתחיל בסעיף 7 לחוק המקרקעין. עסקה במקרקעין נגמרת ברישום, ועד שהיא נרשמת היא בגדר התחייבות לעשות עסקה בלבד. בין החתימה על ההסכם לבין הרישום בטאבו עוברים בדרך כלל חודשים, לעיתים שנים, והנכס בתקופה הזו עדיין רשום על שם המוכר. הערת האזהרה היא מה שסוגר את הפער הזה.
הכלל: לפי סעיף 127(א) לחוק, כל עוד ההערה רשומה, הרשם לא ירשום עסקה הסותרת אותה, אלא בהסכמת מי שההערה נרשמה לטובתו או לפי צו של בית משפט.
מה זה שווה בפועל: הסכנה שההערה מנטרלת נקראת עסקאות נוגדות, וההסדר שלה נמצא בסעיף 9 לחוק. אם מוכר מכר את אותו נכס פעמיים, הקונה השני שפעל בתום לב, שילם תמורה והשלים את הרישום לפני הראשון, גובר. הערת אזהרה שרשומה לטובת הקונה הראשון מונעת בדיוק את התוצאה הזו, גם משום שהיא חוסמת את הרישום וגם משום שהיא שוללת מהקונה השני את הטענה שלא ידע.
החריג שחשוב להכיר: ההערה מגנה על הזכות גם כשננקטים נגד המוכר הליכי גבייה או חדלות פירעון, בכפוף לתנאים שבסעיף 127(ב). זו אחת הסיבות המרכזיות לרשום אותה מוקדם ככל האפשר ולא לדחות אותה לשלב מאוחר בעסקה.
מה ההערה לא עושה: היא לא בודקת את הזכות שמאחוריה ולא מאשרת אותה. הרשם רושם את ההערה על סמך ההתחייבות שהוצגה לו, ולא מכריע אם ההסכם תקף. היא גם לא מגנה מפני חובות שרובצים כבר על הנכס, מפני עיקול שנרשם קודם, מפני חריגות בנייה או מפני היטל השבחה שטרם שולם. מי שמסתמך על הערת אזהרה ומוותר על בדיקה מלאה של הנכס, מגן על עצמו רק מפני סוג אחד של סיכון.

סוגי ההערות שאפשר לבקש, וההבדל המעשי ביניהם
הבקשה הרשמית לרישום או ביטול הערת אזהרה, כפי שהיא מוצגת בשירות של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, מאפשרת לבקש כמה סוגי הערות. ההבחנה ביניהן אינה טכנית, והיא משנה את מה שההערה מסוגלת לחסום.
הערה על התחייבות לעשות עסקה. זו ההערה השכיחה, וזו שנרשמת לטובת קונה אחרי חתימת הסכם מכר. היא אומרת שבעל הנכס התחייב להעביר בו זכות, וחוסמת רישום עסקה סותרת.
הערה על התחייבות להימנע מעשיית עסקה. כאן ההתחייבות היא הפוכה: הבעלים התחייב שלא לעשות עסקה בנכס. היא מתאימה כשרוצים לקבע מצב קיים, למשל להבטחת החזר הלוואה או במסגרת הסדר בין בני משפחה, בלי שיש התחייבות להעביר זכות.
הערה על הצורך בהסכמה, לפי סעיף 128 לחוק. זו הערה שמתנה עסקה בנכס בהסכמת אדם מסוים. היא מופיעה בהסכמי שיתוף, בהסדרים בין יורשים ובמצבים שבהם צד שלישי צריך להיות בתמונה לפני שהנכס זז.
הערה בהקשר של התחדשות עירונית. טופס הבקשה הרשמי כולל גם אפשרות לרשום הערה על התחייבות לפי תמ״א 38. בפרויקטים מהסוג הזה ההערה היא חלק ממערך הבטוחות של הדיירים מול היזם, והיא אף פעם לא הבטוחה היחידה.
הנקודה החשובה כאן: בחירת סוג ההערה נגזרת מנוסח ההתחייבות בהסכם, ולא להפך. אם ההסכם מנוסח כהתחייבות למכור, לא תיווצר יש מאין הערה שמונעת מהבעלים לעשות דברים אחרים בנכס. לכן את השאלה מה בדיוק ההערה אמורה לחסום צריך לשאול בשלב ניסוח ההסכם, לא בשלב הגשת הבקשה לרשם.
כשאי אפשר לרשום הערת אזהרה בכלל
לא כל נכס בישראל רשום בפנקסי המקרקעין על שם מי שמחזיק בו. זו נקודה שמפתיעה קונים, והיא קובעת אם בכלל תהיה הערת אזהרה בעסקה.
נכס שזכויותיו מנוהלות ברשות מקרקעי ישראל. בקרקע שאינה מהוונת, או כשההסכם עם רמ״י טרם הומר לרישום בטאבו, אין לרוב יחידת רישום שעליה אפשר לרשום הערה לטובת הקונה. במצב כזה ההגנה נבנית אחרת, בעיקר בדרך של התחייבות לרישום מול רמ״י ושליטה בלוח התשלומים.
נכס שמנוהל בחברה משכנת. כאן הזכויות רשומות בספרי חברה ולא בפנקס ציבורי. אישור זכויות מחברה משכנת אינו נסח טאבו ואינו שווה לו במעמדו. הכלי המקובל הוא רישום משכון או הערה בספרי החברה, לצד בדיקה מה בדיוק החברה מתחייבת לרשום ומתי.
בניין שטרם נרשם כבית משותף. כאן אפשר לרשום הערה, אבל לא על הדירה, משום שהדירה עדיין לא קיימת כיחידת רישום נפרדת. ההערה תירשם על החלקה או על חלק ממנה. זה משפיע גם על מה שרואים בנסח וגם על אופן הניסוח בהסכם.
מה עושים בפועל: כשאין אפשרות לרשום הערה, לא ממשיכים כרגיל. משנים את מבנה הביטחונות. בדרך כלל זה אומר לקשור את התשלומים לאבני דרך בשליטת הקונה, לקבל ייפוי כוח בלתי חוזר עם הפקדה בנאמנות, ולהוסיף רישום משכון אצל רשם המשכונות כדי לייצר פומביות שמחליפה במידה מסוימת את זו שהפנקס היה נותן.
הערת אזהרה לטובת הבנק, והערת אזהרה ברכישה מקבלן
שני ההקשרים האלה מייצרים את רוב הבלבול, והם שונים זה מזה לגמרי.
הערה לטובת הבנק. כשקונה נוטל משכנתא, הבנק דורש ביטחון עוד לפני שהמשכנתא עצמה נרשמת. בשלב הביניים נרשמת הערת אזהרה לטובת הבנק על ההתחייבות לרשום משכנתא. מבחינת הקונה זה שלב מעבר, והמשכנתא נרשמת בסופו. מבחינת קונה עתידי שרואה הערה כזו בנסח, המשמעות היא שיש גורם מממן בתמונה ושעסקה עתידית תחייב את שיתוף הפעולה שלו. את שרשרת הרישום המלאה, כולל שלב המשכנתא, ריכזנו במאמר רישום משכנתא.
רכישה מקבלן. כאן להערת האזהרה יש מעמד נוסף. היא אחת הבטוחות המוכרות בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה-1974. סעיף 2 לחוק מונה את הבטוחות שהמוכר חייב לתת לרוכש בעד כספים ששולמו, ורישום הערת אזהרה נמנה עליהן.
הנקודה שצריך לבדוק במקרה כזה היא מה עומד מאחורי ההערה. הערת אזהרה כבטוחה נחותה מערבות בנקאית לפי חוק המכר, משום שהיא מגנה מפני עסקה סותרת אך אינה מחזירה כסף אם הפרויקט נקלע לקשיים. בנוסף, בעסקאות מהסוג הזה נהוג שהמוכר מחזיק ייפוי כוח למחיקת ההערה בתנאים מסוימים, וצריך לקרוא בדיוק מה מפעיל את ייפוי הכוח הזה. הרחבה על מבנה העסקה ועל סדר התשלומים נמצאת במאמר קניית דירה על הנייר.
מה בודקים בנסח לפני שחותמים
נסח טאבו עדכני הוא המסמך הראשון שצריך לקרוא, ולא האחרון. אלה הדברים שבודקים בו כשהנושא הוא הערות:
- מי רשום כבעלים, ומול מי אתם באמת חותמים. אם יש פער בין השם בהסכם לשם בנסח, עוצרים כאן.
- אילו הערות כבר רשומות. הערה לטובת קונה אחר, הערה לטובת בנק, הערה על הצורך בהסכמה. כל אחת מהן משנה את סדר הפעולות בעסקה.
- עיקולים ושעבודים. הערת אזהרה שתירשם אחרי עיקול קיים אינה מוחקת אותו.
- הערות של רשויות. הערה על הפקעה, על תכנית או על צו לפי דיני התכנון והבנייה מחייבת בדיקה תכנונית ולא רק משפטית.
- מועד הנסח. נסח שהופק לפני שבועיים אינו מעיד על המצב היום. מפיקים נסח טרי סמוך לחתימה, ועוד אחד סמוך לתשלום המשמעותי הבא.
הערת אזהרה מול עיקול, משכנתא ומשכון
בנסח אחד אפשר לראות כמה רישומים שונים, וכולם נראים למי שלא מכיר כמו אותה משפחה. הם לא. לכל אחד מהם מקור משפטי אחר, תוצאה אחרת ודרך מחיקה אחרת. זו הטבלה שאני מציג ללקוחות כשהם מגיעים עם נסח ביד.
| הרישום | מה הוא מבטא | מה הוא מונע | איך הוא יורד |
|---|---|---|---|
| הערת אזהרה | התחייבות של בעל הזכות לעשות עסקה או להימנע ממנה, לפי סעיף 126 | רישום עסקה סותרת, לפי סעיף 127(א) | בהסכמת הזכאי, בהוכחה שההתחייבות קוימה או בוטלה, או בצו בית משפט, לפי סעיף 132 |
| עיקול | הליך גבייה של נושה נגד בעל הנכס | העברת הנכס בלי לסלק את החוב או בלי הסכמת הגורם שהטיל אותו | בהסרה על ידי הגורם שהטיל אותו, בדרך כלל אחרי תשלום או הסדר |
| משכנתא | שעבוד רשום של מקרקעין רשומים, בדרך כלל לטובת בנק | מכירה נקייה בלי סילוק ההלוואה או בלי הסכמת המלווה | בשטר סילוק אחרי פירעון ההלוואה |
| משכון | שעבוד של זכות שאינה רשומה בטאבו, נרשם אצל רשם המשכונות | מתן עדיפות למי שרוכש את הזכות בלי לבדוק | בהסרת הרישום אצל רשם המשכונות על ידי בעל המשכון |
לפני שמחליטים: אם בנסח מופיע יותר מרישום אחד, סדר הפעולות בעסקה נקבע לפי סדר ההסרה שלהם ולא לפי סדר התשלומים שנוח לצדדים. זו אחת הנקודות שבהן עסקאות נתקעות, והיא ניתנת לפתרון מראש אם בודקים אותה לפני החתימה ולא אחריה. את שרשרת הפעולות המלאה עד לרישום על שם הקונה ריכזנו במאמר מהחתימה ועד הטאבו.
מחיקת הערת אזהרה, וכשהצד השני לא משתף פעולה
המחיקה נעשית לפי סעיף 132 לחוק המקרקעין, ויש לה שלושה מסלולים מעשיים.
בהסכמה. מי שההערה נרשמה לטובתו חותם על בקשה למחיקה. זה המסלול המהיר, והוא מה שקורה ברוב העסקאות כשהן מסתיימות כשורה.
בהוכחה שההתחייבות קוימה או בוטלה. כשהעסקה הושלמה והזכות נרשמה, ההערה כבר מיצתה את תפקידה ואפשר להסירה.
בצו בית משפט. זה המסלול כשאין הסכמה. הוא רלוונטי כשהעסקה בוטלה והצד השני מסרב למחוק, כשההערה נרשמה בטעות, או כשהיא נותרה רשומה שנים אחרי שההתחייבות שמאחוריה פקעה.
מה שצריך לבדוק במקרה כזה: הערה שנותרה רשומה בלי שיש מאחוריה זכות חיה היא בעיה שמתגלה בדרך כלל ברגע הכי גרוע, כשמוכרים את הנכס וקונה מבקש נסח נקי. בדיקה של ההערות בנסח בתחילת הדרך, ולא שבוע לפני החתימה, חוסכת את זה. כשהערה ישנה כן מתגלה, הצעד הראשון הוא לאתר את הצד שלטובתו היא נרשמה ולבקש מחיקה בהסכמה, ורק אם זה נכשל פונים לבית המשפט.
חמש טעויות שחוזרות על עצמן
- לדחות את רישום ההערה לשלב מאוחר בעסקה. ההגנה מתחילה ברגע הרישום, לא ברגע החתימה. כל יום שבו ההערה לא רשומה הוא יום שבו העסקה חשופה.
- להניח שהערה רשומה פירושה נכס נקי. ההערה חוסמת עסקה סותרת. היא לא אומרת דבר על חובות, על חריגות בנייה, על תכניות משביחות או על היטל השבחה שממתין. את החשיפה התכנונית צריך לבדוק בנפרד, וריכזנו אותה במאמר חריגות בנייה.
- לחשוב שההערה פוקעת מעצמה אחרי כמה שנים. היא לא. הערה שלא נמחקה נשארת בפנקס, וכך גם הערה ישנה שכבר אין מאחוריה כלום.
- להסתמך על אישור זכויות במקום על נסח. אישור זכויות מחברה משכנת או מרמ״י אינו נסח טאבו, ואינו מייצר את אותה פומביות.
- לוותר על הערה בעסקה בתוך המשפחה. העברה ללא תמורה בין קרובים אינה פחות עסקה, והיא נגמרת ברישום בדיוק כמו כל עסקה אחרת. הפרטים במאמר העברה ללא תמורה.
כיצד עו"ד יסייע לכם רישום הערת אזהרה?
רישום הערת אזהרה בטאבו הוא תהליך משפטי חשוב ומורכב, בו עורך דין מנוסה יכול לשמש תפקיד קריטי בהבטחת הצלחתו. עורך דין המתמחה במקרקעין יסייע לכם במספר אופנים:
- הכנת המסמכים הדרושים: עורך הדין יבטיח כי כל המסמכים הנדרשים לצורך הרישום מוכנים ומדויקים. מסמכים אלו כוללים נסח טאבו עדכני של הנכס, הסכם המכר או כל מסמך אחר המוכיח את ההתחייבות, וטפסים רלוונטיים נוספים.
- ייצוג מול לשכת רישום המקרקעין: עורך הדין ידאג לכך שהבקשה לרישום הערת האזהרה תוגש בצורה תקינה ללשכת רישום המקרקעין. הוא יעקוב אחר הטיפול בבקשה, יוודא כי היא מטופלת בזמן ויקדם את ההליך מול הרשויות. במידה ויתעוררו בעיות או התנגדויות במהלך הרישום, עורך הדין יטפל בהן במיומנות וידע להציע פתרונות משפטיים מתאימים.
- הסבר וליווי משפטי: עורך דין מקצועי יוכל גם להעניק לכם ייעוץ משפטי מקיף בנושא זכויותיכם והחובות שלכם בנוגע לנכס, ולהסביר לכם את המשמעויות המשפטיות של רישום הערת האזהרה. אם יידרש הליך משפטי לצורך רישום הערת האזהרה, עורך הדין ייצג אתכם בבית המשפט וידאג להבטיח את זכויותיכם.
לסיכום
הערת אזהרה היא כלי משפטי חשוב להגנה על זכויות בנכס מקרקעין. רישום ההערה מאפשר לבעל זכות בנכס, כגון רוכש או נושה, לתת פומבי לזכותו ולמנוע עסקאות נוגדות. הערת אזהרה נרשמת בלשכת רישום המקרקעין, לאחר הגשת מסמכים נדרשים ותשלום אגרות. לאחר הרישום, ההערה תקפה לתקופה מוגבלת עם אפשרות הארכה. חשוב לזכור כי רישום הערת אזהרה כרוך בעלויות שונות, אך התועלת שבהגנה על הזכויות מצדיקה זאת. אנו ממליצים לכל מי שרוכש זכות במקרקעין או נותן הלוואה כנגד שעבוד נכס, לפעול לרישום הערת אזהרה בהקדם להבטחת זכויותיו.
חשוב לזכור שהערת אזהרה מגנה על הזכות עד לרישום, אך היא אינה תחליף לרישום עצמו. את השרשרת המלאה, מרגע החתימה ועד שהזכויות נרשמות על שם הרוכש, לרבות אישורי המסים ותעודת הרשות המקומית שבלעדיהם לשכת רישום המקרקעין אינה רושמת, ריכזנו במדריך מהחתימה ועד הטאבו.
שאלות ותשובות
האם הערת אזהרה הופכת אותי לבעלים של הדירה?
לא. הבעלות עוברת ברישום העסקה בפנקסי המקרקעין. ההערה מגנה על הזכות שלכם בדרך לרישום, וחוסמת רישום של עסקה סותרת לפי סעיף 127(א) לחוק המקרקעין.
כמה זמן הערת אזהרה תקפה?
הערה לפי סעיף 126 אינה נרשמת לתקופה קצובה ואינה פוקעת מאליה. היא נשארת בפנקס עד שהיא נמחקת לפי סעיף 132, ואין צורך לחדש אותה.
האם אפשר לרשום הערת אזהרה בלי הסכמת המוכר?
הרישום מבוסס על התחייבות בכתב של בעל הזכות. כשהמוכר חתום על בקשה לרישום ההערה, ההליך פשוט ואין צורך לצרף את הסכם המכר. כשאין חתימה, הבקשה נסמכת על המסמך שמוכיח את ההתחייבות, ובמחלוקת אמיתית הדרך היא פנייה לבית המשפט.
האם רישום הערת אזהרה נעשה אונליין?
כן. הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מפעילה שירות מקוון לבקשה לרישום או ביטול הערת אזהרה. עדיין נדרשים אותם מסמכים ואותו אימות חתימות, והמקוון מקצר את ההגשה ולא את הבדיקה.
מה קורה אם יש עיקול על הנכס לפני שרשמתי הערה?
הערה שנרשמת אחרי עיקול אינה מבטלת אותו. זו בדיוק הסיבה להפיק נסח טרי סמוך לחתימה ולא להסתפק בנסח שהוצג בתחילת המשא ומתן.
מכרתי את הדירה ויש עליה הערה ישנה מעסקה שלא יצאה לפועל. מה עושים?
מאתרים את מי שההערה נרשמה לטובתו ומבקשים מחיקה בהסכמה. אם אין שיתוף פעולה, מגישים בקשה לבית המשפט. כדאי לטפל בזה לפני שנכנסים לעסקה חדשה ולא במקביל אליה, משום שלוח הזמנים של ההליך אינו בשליטתכם.
האם הערת אזהרה מספיקה כבטוחה ברכישה מקבלן?
היא אחת הבטוחות שחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) מכיר בהן, אך היא מגנה מפני עסקה סותרת ולא מחזירה כספים ששולמו. לכן צריך לבדוק איזו בטוחה ניתנת בפועל בכל שלב תשלום, ומה כתוב בייפוי הכוח שמאפשר למוכר למחוק את ההערה.
מקורות
- חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969. סעיף 7 (עסקה נגמרת ברישום), סעיף 9 (עסקאות נוגדות), סעיפים 126 ו-127 (הערת אזהרה ותוצאותיה), סעיף 128 (הערה על הצורך בהסכמה), סעיף 132 (מחיקת הערה).
- הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים. דף השירות בקשה לרישום או ביטול הערת אזהרה, עודכן ב-14.12.2025.
- הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. הודעה בדבר עדכון תעריפי אגרות, בתוקף מיום 1.1.2026.
- חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה-1974, סעיף 2.
עודכן: 16.9.2026. סכומי אגרות ותעריפים מתעדכנים מעת לעת, ויש לאמת אותם מול המקור הרשמי במועד הפעולה. האמור כאן הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
עו”ד נאור גלברג בעל ניסיון רב ברישום הערות אזהרה זה למעלה מעשור. פנו עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי ראשוני 072-3303593 >>
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il
