העברה ללא תמורה

עסקת מתנה במקרקעין: המדריך המשפטי המקיף

העברת דירה ללא תמורה (עסקת מתנה) מחייבת היערכות משפטית ומיסויית. בעוד שנותן המתנה פטור ממס שבח בנקודת ההעברה (לפי סעיף 62), מקבל המתנה מחויב במס רכישה מופחת (1/3 מדרגות המס). במכירה עתידית, יחול על המקבל מס שבח המחושב לפי השווי ההיסטורי של הנותן והוא יהיה כפוף לתקופת צינון דירה במתנה (3-4 שנים) כדי להיות זכאי לפטור. העברה ללא תמורה בין בני זוג בדירת מגורים פטורה ממס רכישה.

מהי באמת עסקת מתנה במקרקעין?

עסקת מתנה במקרקעין נחזית, במבט ראשון, כפעולה משפחתית פשוטה: הורה מבקש להעביר דירה לבנו (העברת דירה במתנה מהורה לילד), בני זוג מבקשים לאזן רישום בעלות בנכס, או סב המעוניין לסייע באמצעות העברת דירה במתנה לנכד.

בפועל, מדובר באחת מהעסקאות המורכבות והרגישות ביותר שמכיר דין המקרקעין הישראלי. עסקת מתנה אינה רק העברת בעלות; היא אירוע מס מהותי, היא יוצרת רצף השלכות מיסוייות לעשור הקרוב, והיא משפיעה על שני הצדדים – הן על נותן המתנה והן על מקבל המתנה – בכל הנוגע לפטורים עתידיים, לחבויות מס שבח, לתקופות צינון ולחישוב מס רכישה בהעברה ללא תמורה בעסקאות נדל"ן עתידיות.

המסגרת המשפטית של תהליך העברת נכס ללא תמורה נסמכת על שלוש שכבות חקיקה: חוק המתנה, התשכ"ח–1968; חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969; וחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 ותקנותיו. כל שכבה מטילה דרישות נפרדות, וההתעלמות מאחת מהן עשויה להפוך עסקת מתנה תמימה לחבות מס של מאות אלפי שקלים. במדריך זה ננתח באופן שיטתי את העסקה מנקודת מבט משפטית–מיסויית, נציג את ההסדרים החוקיים המרכזיים, ננתח את תקופת הצינון בהעברה ללא תמורה על שני מסלוליה, ונבחן את ההבחנה הקריטית בין מתנה אמיתית לבין הלוואה משפחתית.

מעוניינים בייעוץ ראשוני? השאירו פרטים ונחזור אליכם

שדה חובה

שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

שליחה

חלק א': המסגרת המשפטית של עסקת מתנה במקרקעין

הגדרת מתנה לפי חוק המתנה

סעיף 1(א) לחוק המתנה, התשכ"ח–1968, מגדיר מתנה כ"הקניית נכס שלא בתמורה". שלושה רכיבים מצטברים: הקניה (העברת זכות מהותית, לא הבטחה גרידא), נכס (לרבות זכות במקרקעין) והעדר תמורה. מכר ללא תמורה שונה ממכר רגיל בהיבט אחד מרכזי: היעדר התמורה הוא הליבה של העסקה, ולא חוסר רלוונטי.

חשוב להבחין בין מתנה גמורה לבין התחייבות לתת מתנה. סעיף 5 לחוק המתנה קובע כי כל עוד מקבל המתנה לא קיבל את הנכס בפועל, רשאי הנותן לחזור בו, אלא אם ויתר בכתב על זכות החזרה. מאחר שבמקרקעין ההקניה הסופית של העברת בעלות דירה במשפחה מתבצעת רק עם הרישום בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), נוצר חלון זמן שבו עסקת המתנה אינה מוגמרת והנותן עשוי, בנסיבות מסוימות, לחזור בו. בפועל, מרגע חתימת הסכם מתנה דירה והגשת המסמכים לרשויות, ובוודאי לאחר רישום הערת אזהרה לטובת מקבל המתנה, הזכות מתגבשת והאפשרות לחזרה הולכת ומצטמצמת.

דרישות צורניות – אל תסתמכו על דוגמאות מהאינטרנט

סעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כי "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". דרישת הכתב חלה גם על עסקת מתנה במקרקעין. מסמך בעל פה, גם אם נחתם בנוכחות עדים, אינו מספיק. כמו כן, הורדת הסכם העברה ללא תמורה דוגמא מהאינטרנט ללא התאמה משפטית פרטנית עלולה להוביל לפסילת העסקה או לתאונות מס קשות.

מעבר לדרישת הכתב, ההעברה אינה מושלמת עד לרישום בטאבו (סעיף 7 לחוק המקרקעין). עד לרישום, מקבל המתנה מחזיק בזכות חוזית (אישית) בלבד, ולא בזכות קניינית. מסיבה זו, רישום הערת אזהרה מיד עם החתימה הוא צעד חיוני, גם בתוך משפחה.

הבחנה בין מתנה רגילה למתנה על תנאי

סעיפים 4 ו־6 לחוק המתנה מאפשרים לנותן המתנה להתנות אותה. מתנה על תנאי שכיחה במיוחד בעסקאות בתוך משפחה – למשל, התניית המתנה בכך שהדירה תשמש למגורי המקבל בלבד, איסור מכירה לפרק זמן מסוים, או שמירת זכות מגורים לטובת ההורה־הנותן. תניות מסוג זה משמעותיות הן משפטית והן מיסויית (משפיעות על חישוב מס רכישה בהעברה ללא תמורה).

חלק ב': מי נחשב "קרוב" לצורך פטורים והקלות

ההבחנה בין מי שנחשב "קרוב" לעניין מיסוי דירה במתנה לבין מי שאינו, היא נקודת מוצא לכל ניתוח. להגדרת "קרוב" יש שתי משמעויות שונות בדין:

• "קרוב" לעניין מס שבח: סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר "קרוב" באופן רחב: בן זוג; הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן הזוג, ובני זוגם של כל אחד מאלה; אח או אחות ובני זוגם; וכן איגוד שבשליטתו.
• "קרוב" לעניין מס רכישה: תקנה 20 מצמצמת את ההגדרה לעניין שיעור המס המופחת. בהקשר זה, העברה ללא תמורה בין אחים (או אחיות) נחשבת העברה בין "קרובים" אך ורק כאשר הזכות במקרקעין שמועברת ביניהם התקבלה במתנה או בירושה מהורה או מהורי הורה. אח שמעביר לאחיו דירה שרכש בכוחות עצמו אינו זוכה לשיעור המופחת וייאלץ לשלם מס על דירה במתנה באופן מלא.

חלק ג': מס רכישה בעסקת מתנה: הקלה משמעותית, אך לא פטור

השיעור המופחת לפי תקנה 20

ההנחה הרווחת לפיה בעת העברת דירה במתנה אין כלל מיסים היא שגויה. דירה במתנה מס רכישה חל על מקבל המתנה גם כאשר אין תמורה, ובסיס החישוב הוא שווי השוק. תקנה 20 קובעת כי במכירה ללא תמורה לקרוב, מס הרכישה יהיה שליש (1/3) מהמס שהיה משתלם בעסקה רגילה. זה תקף גם בסיטואציה של העברת דירה במתנה מילד להורה מס רכישה ישולם בשליש מהמדרגות.

הפטור המלא בהעברה בין בני זוג בדירת המגורים

תקנה 21 לתקנות מס רכישה מעניקה פטור מלא ממס רכישה במקרה של העברה ללא תמורה בין בני זוג, ובלבד שהדירה משמשת למגוריהם. זהו ההסדר המיטיב ביותר במשפט המקרקעין הישראלי בעניין העברות תוך־משפחתיות.

חשיבות שמאות הנכס לחישוב מס הרכישה

מאחר שמס על העברת דירה במתנה מחושב על שווי השוק, להערכת השווי השמאית של הנכס במועד ההעברה יש משקל רב. שווי שמאי מבוסס מהווה כלי משפטי לעמידה מול שומה לפי מיטב השפיטה של רשות המסים.

חלק ד': מס שבח בעסקת מתנה: הפטור בנקודת ההעברה והחיוב הנדחה

סעיף 62 -הפטור בנקודת ההעברה

סעיף 62(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי הקניית זכות ללא תמורה מיחיד לקרובו תהיה פטורה ממס שבח. חשוב להבין:

1. הפטור חל רק על העברת דירה ללא תמורה מלאה (ללא נטילת משכנתא על ידי המקבל).
2. הפטור הוא של הנותן בלבד. המס לא נמחק – הוא נדחה לעת המכירה הבאה, אצל מקבל המתנה.

"כניסה לנעלי" הנותן – סעיף 37 לחוק

כאשר מקבל המתנה יבצע מכירת דירה שהתקבלה ללא תמורה בעתיד, השבח יחושב לפי הפער בין שווי הרכישה המקורי של הנותן לבין מחיר המכירה. עיקרון זה מכונה "כניסה לנעליים". תהליך של מכירת דירה שהתקבלה במתנה עלול לגרור חבות מס שבח גבוהה משמעותית מהציפייה האינטואיטיבית, שכן מחושב הרווח ההיסטורי.

חלק ה': תקופת הצינון לפי סעיף 49ו: ארבע שנים שמשנות את התמונה

מטרת ההסדר ותכליתו

הסדר תקופת צינון דירה במתנה נועד למנוע "שכפול פטורים" מהיר. לפי סעיף 49ו לחוק, מקבל מתנה שמבקש למכור את הדירה בפטור ממס שבח חייב להמתין:

• שלוש שנים ממועד קבלת המתנה, אם הוא גר בדירה דרך קבע.
• ארבע שנים ממועד קבלת המתנה, אם אינו גר בדירה דרך קבע.

הבחנה זו מאלצת את מקבל המתנה לקבל החלטה מהותית: האם להפוך את הדירה למגורים שלו, או להחזיק בה לתקופה ארוכה יותר עד שתתאפשר מכירה פטורה. בכל מקרה, מכירה לפני תום תקופת הצינון אינה אסורה, היא רק לא תזכה בפטור ממס שבח. החיוב במס יחושב, כאמור, על בסיס שווי הרכישה ההיסטורי של הנותן.

המסלול החלופי: ניצול פטור אישי של הנותן

קיימת אפשרות תכנונית פחות מוכרת אך משמעותית: במקום שהנותן ישתמש בפטור לפי סעיף 62, הוא יכול לבצע את העסקה תוך שימוש בפטור ממס שבח שעומד לרשותו, כגון פטור לדירה יחידה לפי סעיף 49ב(2). במצב זה, מקבל המתנה אינו "נכנס לנעליים" של הנותן באותו אופן, ולפי עמדת רשות המסים, תקופת הצינון אינה חלה עליו.

ההיגיון העומד מאחורי הפתרון: ההיסטוריה המיסויית של הדירה "התאפסה" ברגע שניתן הפטור האישי. אין כאן עוד עקיפה של הוראת החוק שמטרתה למנוע שכפול פטור, מאחר שהפטור כבר נוצל. תכנון מסוג זה דורש שני תנאים מצטברים: הנותן עומד בכללים לפטור דירה יחידה, והמהלך כולו כדאי כלכלית בהשוואה למסלול הקלאסי של סעיף 62.

ההכרעה איזה מסלול מועדף תלויה במספר נתונים: האם הנותן מתכנן למכור דירה אחרת בעתיד הקרוב? האם המקבל מעוניין למכור בטווח של פחות מארבע שנים? מהו שיעור המס הצפוי בכל אחד מן המסלולים? התשובות האלה הן נקודת ההכרעה התכנונית המרכזית בעסקת מתנה.

חלק ו': הלוואה משפחתית מול מתנה: מבחן מהותי ולא צורני

סעיף 49ו(ג) קובע כי כאשר מקבל המתנה קיבל סכום כסף השווה ל-50% ומעלה ממחיר הדירה שרכש (בתוך פרק זמן של שלוש שנים לפני הרכישה), רואים את הדירה כאילו התקבלה במתנה לעניין תקופת הצינון. המבחן בין מתנה להלוואה הוא מהותי. כדי שהמימון יוכר כהלוואה אמיתית, נדרשים: הסכם כתוב מפורט, החזרים בפועל מתועדים, יכולת החזר ריאלית, ובטוחות/ריבית סבירות. חוסר תיעוד יוביל לסיווג כמתנה.

תנאים להכרה במימון כהלוואה ולא כמתנה

המבחן בין מתנה להלוואה הוא מהותי ולא צורני. כותרת המסמך "הסכם הלוואה" אינה מספיקה, וכך נהגו לקבוע גם בתי המשפט בעניינים אזרחיים שונים. כדי שהמימון יוכר כהלוואה אמיתית, נדרשים, ככלל, מספר רכיבים מצטברים:

1. הסכם הלוואה כתוב, מפורט וברור, שכולל סכום, תקופה, לוח סילוקין, ריבית (אם יש) וביטחונות. ניסוחים עמומים מסוג "יוחזר כשניתן" אינם עומדים במבחן.
2. החזרים בפועל, באמצעות העברות בנקאיות מתועדות, התואמים את לוח הסילוקין. הלוואה שאין בה החזרים אינה הלוואה.
3. יכולת החזר ריאלית של הלווה. אם ללווה אין הכנסה שמאפשרת את ההחזר, הטענה שמדובר בהלוואה תיחלש משמעותית.
4. בטוחות בסכומים גבוהים. זה לא תנאי הכרחי, אבל הוא מחזק את אופי העסקה.
5. תנאי ריבית סבירים. הלוואה ללא ריבית כלל אינה פסולה, אך ריבית סמלית – ולו לפי שיעור הריבית שנקבע בתקנות מס הכנסה לעניין הלוואות בין־קרובים – מחזקת את המבנה.

הכלל המעשי פשוט: הלוואה משפחתית חייבת להתנהל כהלוואה. חוסר תיעוד, חוסר החזרים, או היעדר כוונה אמיתית להחזיר, יובילו, ככל הנראה, לסיווג כמתנה, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

חלק ז': שיקולים תכנוניים: מתנה, צוואה או חלופות אחרות

הבחירה בין העברת דירה במתנה במהלך החיים לבין הורשתה היא שאלת מפתח.

• מתנה בחיים מעבירה בעלות מיד אך מפעילה תקופת צינון וחושפת את הצדדים למס שבח נדחה.
• ירושה דוחה את ההעברה ומאפשרת שימוש בפטורים ייעודיים ליורשים (סעיף 49ב(5)). קיימות חלופות נוספות כמו העברה הדרגתית של חלקי בעלות או מכירה בתמורה אמיתית בין קרובים, בהתאם לכדאיות הכלכלית.

הבחירה בין מתנה לצוואה תלויה במספר משתנים: גילם של הצדדים, מצב הפטורים של כל אחד, התכנון המשפחתי, מספר הילדים והדירות, ושיקולים של יציבות משפחתית. אין תשובה אחת לכולם, ולעיתים השילוב של מתנה לחלק מהילדים וצוואה לחלקם אחרים הוא הפתרון הנכון.

חלופות נוספות

מעבר לצירים מתנה־צוואה, קיימות אפשרויות תכנוניות נוספות. העברה הדרגתית של חלקי בעלות מאפשרת חלוקת חבות המס לאורך זמן ועשויה להתאים כאשר יש שיקולים של הגנה על הצדדים. מכירה בתמורה אמיתית בין קרובים עשויה להיות עדיפה במקרים שבהם הנותן מעוניין במזומנים עכשוויים, או כאשר עסקת מתנה תיצור חבויות מס שבח עתידיות גדולות יותר. העברה לתאגיד משפחתי או לחברה היא מסלול מורכב המחייב בדיקה מקיפה ולא מתאים לרוב המקרים.

חלק ח': טעויות נפוצות שיש להימנע מהן

מהמקרים הנפוצים בעסקאות מתנה ניתן ללמוד על דפוסים חוזרים של טעויות:

1. ביצוע עסקת מתנה ללא בדיקת השלכות מכירה עתידית. משפחות מבצעות העברה כי "נוח עכשיו", בלי לחשב מה תהיה חבות המס של הילד כשירצה למכור את הדירה תוך שלוש שנים. התוצאה: חבות מס שבח של מאות אלפי שקלים במקום פטור.
2. התעלמות מסעיף 49ו(ג) בעת מימון משפחתי. הורים שמעבירים סכום של 60%–70% משווי הדירה בכוונה אמיתית להלוואה, אך ללא תיעוד ראוי, יוצרים בלי משים מצב שבו הדירה תיחשב מתנה לעניין תקופת הצינון.
3. ביצוע מתנה כאשר נותן המתנה היה זכאי לפטור אישי שלא נוצל. במקרים רבים, ניצול פטור אישי במקום סעיף 62 הוא הפתרון העדיף, אך הוא דורש זיהוי מראש.
4. העברה בין אחים ללא בדיקת עמידה בתנאי "קרוב" לעניין מס רכישה. אחים אינם "קרובים" אוטומטית לעניין מס רכישה – נדרש שהזכות הועברה ביניהם הגיעה במקור מירושה או מתנה מהורה.
5. אי־רישום הערת אזהרה מיידית. גם בתוך משפחה, חוסר רישום הערת אזהרה חושף את מקבל המתנה לעסקאות סותרות ולנושים של הנותן.
6. הסתמכות על "הסכם הלוואה" שאינו מתנהל כהלוואה. מסמך לחוד וניהול לחוד. ללא החזרים בפועל, ללא לוח סילוקין מתועד, וללא יכולת החזר – הטענה תיכשל.

לסיכום: איך לבצע נכון העברת דירה במתנה ולמנוע תאונות מס

עסקת מתנה במקרקעין היא אירוע משפטי ומיסויי מורכב הרבה יותר מהותית ממה שנדמה במבט ראשון. הפעולה ה"פשוטה" של העברת דירה לבן או לבת בן זוג נושאת עמה השלכות מצטברות: דרישות צורניות לפי חוק המתנה וחוק המקרקעין; הקלה משמעותית – אך לא פטור – ממס רכישה לפי תקנה 20; פטור ממס שבח בנקודת ההעברה לפי סעיף 62, אך עם "כניסה לנעליים" של הנותן לפי סעיף 37; תקופת צינון של שלוש או ארבע שנים לפי סעיף 49ו; וחפיפה אפשרית עם מבחן ה־50% למימון שניתן בתוך שלוש שנים שלפני הרכישה לפי סעיף 49ו(ג).

ההכרעה התכנונית המרכזית בעסקת מתנה אינה "האם לבצע את העסקה", אלא "כיצד לבצעה ובאיזה מסלול". האם לנצל את סעיף 62 הקלאסי, או דווקא לנצל פטור אישי של הנותן ובכך לבטל את תקופת הצינון אצל המקבל? האם להעביר עכשיו או להותיר את הדירה לעת הירושה? האם המימון המשפחתי יוגדר כמתנה או כהלוואה, ואיך לתעד אותה כך שתעמוד במבחן רשות המסים?

לכל שאלה כזו יש משמעות ישירה במונחים של עשרות עד מאות אלפי שקלים. עסקת מתנה שמתוכננת כראוי מראש, על בסיס הוראות החוק, התקנות והפסיקה, היא כלי משפחתי יעיל. עסקה שלא מתוכננת – עלולה להפוך לחבות מס שבח עתידית כבדה במכירה הראשונה אצל מקבל המתנה. ההמלצה הברורה היא לבחון את כלל ההיבטים המשפטיים, המיסויים והכלכליים –  מראש, ולא להסתפק בביצוע "פעולה פשוטה" שתשלח אדוות שנים קדימה.

לייעוץ ראשוני לבחינת כדאיות העסקה ותכנון המס שלכם, צרו קשר בטלפון: 050-9734600 , בהודעת WhatsApp או במייל:office@gelberglaw.co.il .

שאלות נפוצות

1. האם בעסקת מתנה במקרקעין משלמים מס רכישה?

כן. גם בעסקת מתנה חל מס רכישה, אם כי בשיעור מופחת. במתנה בין קרובים לפי תקנה 20 לתקנות מס רכישה, מקבל המתנה משלם שליש ממס הרכישה הרגיל החל באותה עסקה. החישוב מבוסס על שווי השוק של הזכות, ולא על תמורה (שאינה קיימת). יוצא מן הכלל: העברה בין בני זוג בדירת המגורים שלהם – שם חל פטור מלא לפי תקנה 21.

2. כמה זמן צריך להמתין כדי למכור דירה שהתקבלה במתנה בפטור ממס שבח?

שלוש שנים אם מקבל המתנה גר בדירה דרך קבע, או ארבע שנים אם אינו גר בה דרך קבע, וזאת לפי סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין. בתוך התקופה, ניתן למכור, אך לא יחול הפטור לדירה יחידה לפי סעיף 49ב(2). בנוסף, אם הנותן השתמש במסלול של ניצול פטור אישי שלו במקום סעיף 62, ייתכן שתקופת הצינון לא תחול כלל.

3. ההורים נתנו לי סכום משמעותי לרכישת דירה. האם זו מתנה או הלוואה?

המבחן הוא מהותי ולא צורני. אם הסכום עולה על 50% ממחיר הדירה והועבר תוך שלוש שנים שלפני הרכישה (סעיף 49ו(ג)), הדירה תיחשב כדירה שהתקבלה במתנה לעניין תקופת הצינון, אלא אם כן ניתן להוכיח שמדובר בהלוואה אמיתית: הסכם כתוב מפורט, לוח סילוקין, החזרים בפועל מתועדים, יכולת החזר ריאלית, ולעיתים גם בטוחות וריבית. ללא רכיבים אלה, הסיווג ההלוואי לא יעמוד.

4. מה קורה אם אני מקבל דירה במתנה ומוכר אותה אחרי תקופת הצינון – על איזה סכום ייחשב מס השבח?

גם לאחר תקופת הצינון, מקבל המתנה "נכנס לנעליים" של נותן המתנה לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה לפי סעיף 37 לחוק. אם תהיה זכאות לפטור (לדוגמה, פטור לדירה יחידה לפי סעיף 49ב(2)) – לא ישולם מס שבח בכלל. אם אין זכאות לפטור, השבח יחושב מהמחיר ההיסטורי של הנותן, ולא ממחיר המתנה. במקרים אלה, החישוב הלינארי המוטב לפי סעיף 48א(ב2) יחול לדירת מגורים מזכה ויפחית את החבות.

5. האם אפשר להעביר חצי דירה במתנה ולהשאיר חצי על שם הנותן?

כן. מבחינה משפטית ומיסויית, ניתן להעביר חלק יחסי בדירה במתנה. ההעברה החלקית כפופה לאותם כללים: סעיף 62 (פטור ממס שבח על החלק המועבר), תקנה 20 (מס רכישה מופחת על החלק המועבר), וסעיף 49ו (תקופת צינון על החלק שהתקבל במתנה). העברה הדרגתית של חלקי בעלות יכולה להיות כלי תכנוני יעיל בנסיבות מתאימות.

6. האם בני זוג ידועים בציבור נחשבים כ"בן זוג" לעניין הפטורים בעסקת מתנה?

ככלל, הגדרת "בן זוג" בחוק מיסוי מקרקעין כוללת ידועים בציבור, ובלבד שהם עומדים במבחנים שנקבעו בפסיקה (חיים משותפים, משק בית משותף, יציבות הקשר). מומלץ לתעד את הקשר באופן ברור (חוזים, חשבונות משותפים, הצהרות) לפני ביצוע העסקה, מאחר שרשות המסים עשויה לדרוש הוכחות.

7. האם ניתן לחזור מעסקת מתנה לאחר חתימה?

חוק המתנה מאפשר חזרה מהתחייבות לתת מתנה כל עוד הנכס לא הועבר בפועל (סעיף 5). במקרקעין, מאחר שההעברה מסתיימת רק עם הרישום בטאבו, יש "חלון" שבו ניתן עיונית לחזור. עם זאת, מרגע חתימת ההסכם והגשת המסמכים לרשויות, האפשרות מצטמצמת, ובמקרים מסוימים תידרש הסכמת המקבל. חזרה ממתנה גמורה (לאחר רישום) אפשרית רק בנסיבות חריגות לפי סעיף 6 – למשל, התנהגות מחפירה של המקבל כלפי הנותן.

8. מה קורה אם מקבל המתנה נפטר בתוך תקופת הצינון?

פטירת מקבל המתנה בתוך תקופת הצינון יוצרת מצב משפטי מיוחד. היורשים שיירשו את הדירה ייכנסו, ככלל, לנעליו של מקבל המתנה לעניין ההיסטוריה המיסויית, אך כיורשים יחולו עליהם הוראות פטור הספציפיות לדירה שהתקבלה בירושה (סעיף 49ב(5)) – שהן נפרדות מתקופת הצינון של דירת מתנה. הניתוח המסויי במקרים אלה מורכב במיוחד, ודורש בחינה פרטנית של נסיבות הרכישה המקורית, מספר היורשים, וזכאותם לפטורים עצמאיים.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-500 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.