נאור גלברג
01/04/2026

הלוואה בין בני משפחה היא מצב בו בן משפחה אחד נותן הלוואה לבן משפחה אחר על מנת לסייע לו במצבים כלכליים מורכבים. במידה ולא נערך הסכם הלוואה מסודר, עלולים להיווצר חיכוכים ואי הבנות בין בני המשפחה. במאמר זה נסביר את כל מה שצריך לדעת על הסכם הלוואה בין בני משפחה – מה הוא צריך לכלול, מה עושים במקרה של אי הסכמה, מתי הלוואה הופכת למתנה בעיני רשות המיסים, מה עושים כשהלווה לא מחזיר ואיך תוכלו להימנע מאי הבנות כבר מההתחלה.

 

כסף בתוך המשפחה – כשהאמון אינו מספיק

העברת כסף בין בני משפחה נראית לרוב פשוטה. אין מסמכים, אין בנק באמצע, אין ריבית,  יש רק אמון ורצון לעזור. הבעיה מתחילה אחר כך, כשהלווה מתקשה להחזיר, כשמתעוררת מחלוקת על מה בדיוק סוכם, כשהמלווה נפטר ויורשיו דורשים את הכסף בחזרה, כשרשות המיסים מסווגת את ה"הלוואה" כמתנה ומחייבת בהתאם.

אלה אינם תרחישים קיצוניים. הם קורים, בפועל, במשפחות רבות. הסכם הלוואה כתוב בין בני משפחה אינו ביטוי לחוסר אמון, הוא כלי שמגן על כולם, כולל על האמון עצמו. כשהתנאים ברורים מלכתחילה, אין על מה להתווכח ואין מקום לפרשנויות שסותרות זו את זו.

מהו הסכם הלוואה בין בני משפחה?

הסכם הלוואה בין בני משפחה הוא מסמך משפטי שמסדיר את התנאים של העברת כספים בין קרובי משפחה, במטרה לסייע במצבים כלכליים שונים כגון רכישת דירה, השקעה בעסק, תשלום עבור לימודים או כל צורך אחר. במקרים מסוימים, עשויה להתבצע העברה ללא תמורה, ובמקרה כזה חשוב לתעד היטב את ההסכמות כדי למנוע פרשנויות שגויות או טענות לקיומה של מתנה, שעלולה לכלול השלכות מס. ההסכם מתאר בצורה מפורטת את כל התנאים הקשורים להלוואה, כולל סכום ההלוואה, לוח זמנים להחזר, ריבית אפשרית (אם ישנה), ובטחונות (כמו ערבויות או משכון נכסים).

יצירת הסכם ברור ומפורט משמש למניעת חיכוכים ומבוכות עתידיות, ומאפשרת לשמור על היחסים הטובים בין בני המשפחה גם במקרה של קשיים כלכליים. זהו כלי משפטי חשוב המסייע להגן על זכויות כל אחד מהצדדים ומבטיח שכל המעורבים מודעים להתחייבויותיהם ולתנאי ההסכם. בזכות כך, ניתן להימנע מהבנות שגויות ולהבטיח תשלום חזרה של הכספים בצורה מסודרת.

האם ניתן להסתפק בהסכם בעל פה?

למרות שהחוק מאפשר הסכמים בעל פה במקרים רבים, בעניין של הלוואות בין בני משפחה, סיכונים רבים יכולים להתעורר מהסתמכות על הסכם לא מסודר ולא כתוב. הסכם בעל פה עלול להוביל לאי הבנות וחילוקי דעות בקרב בני המשפחה, שכן פרטי ההסכם אינם מתועדים ולכן יכולים להוביל לפרשנויות שונות משני הצדדים.

העדר הסכם כתוב עלול להקשות על הוכחת פרטי ההסכם במקרה של סכסוך. בבית משפט, הצדדים יצטרכו להסתמך על זיכרון אישי ועל ראיות עקיפות, שלעיתים אינן מספקות להוכחת התחייבויות ברורות ומדויקות. זה עלול להוביל למשפט ממושך ולעיתים גם להחלטות שאינן לטובת שני הצדדים.

כמו כן, הסכם בעל פה אינו מתייחס לכל הפרטים שיכולים להיות חשובים בהקשר של הלוואה (עליהם נפרט בהמשך), שנוטים להתפרש באופנים שונים על ידי כל צד כאשר אין הסכם כתוב שמגדיר אותם בבירור.

סוגיות שעלולות לצוף בהיעדר הסכם בכתב:

  • בעיית ההוכחה – כשמתעוררת מחלוקת, בית המשפט אינו יכול להסתמך על שיחה שאין עליה עדים ותיעוד. כל צד מציג גרסה שנוחה לו, ובית המשפט נדרש להכריע על בסיס ראיות חלקיות ולעיתים סותרות.
  • פרשנות שונה לאותם דברים – "סיכמנו שתחזיר לי כשתוכל" – האם זו הלוואה? מתי? באיזה סכום? כל תשובה תלויה בזיכרון ובנקודת המבט של הדובר.
  • ירושה ועיזבון – כשהמלווה נפטר, שאלת ה"הלוואה" שלא הוחזרה הופכת לשאלת ירושה. האם הכסף חלק מהעיזבון? האם יש להפחיתו מחלקו של הלווה? ללא מסמך, אין תשובה ברורה ויש מחלוקת.
  • היבט מיסויי  – רשות המסים בוחנת מהות, לא כינויים. הלוואה ללא תיעוד שלא הוחזרה עשויה להיחשב כמתנה. בהקשר של נכסי מקרקעין, ההשלכות יכולות להיות כבדות.

מה צריך לכלול הסכם הלוואה בין בני משפחה?

כפי שכבר ציינו, גם כאשר מדובר בהלוואה בין בני משפחה, חשוב מאוד לערוך הסכם מסודר ולא להסתפק בהסכמה בעל פה.

כמו כן, הסכם הלוואה ראוי אינו טופס שמורידים מהאינטרנט, הוא מסמך שמותאם לנסיבות הספציפיות של הצדדים. כל הסכם צריך להכיל מספר רכיבים חיוניים שיבטיחו שכל הצדדים מבינים את המחויבויות והזכויות שלהם במסגרת ההלוואה:

  • זהות הצדדים – שמות מלאים, מספרי זהות וכתובות של המלווה והלווה. ברור, מדויק, חד משמעי.
  • סכום ההלוואה – יש לציין את הסכום המדויק שהמלווה מעביר ללווה ולוודא כי שני הצדדים מבינים ומסכימים על הסכום הזה. בנוסף יש לציין את מועד העברתו ואמצעי העברתו. העברה בנקאית עדיפה תמיד על מזומן כיוון שהיא מייצרת תיעוד עצמאי ומהימן.
  • מטרת ההלוואה – לאיזה שימוש מיועד הכסף? רכישת דירה, הון עצמי, השקעה, הוצאה שוטפת? הגדרה זו חשובה הן לצדדים והן לצורכי תיעוד, במיוחד כשמדובר בנכסי מקרקעין.
  • תקופת ההחזר – ציון מועדי התחילה והסיום של ההחזר, והתדירות שבה צריכים להתבצע התשלומים (חודשי, רבעוני, שנתי, וכו').
  • תנאי ריבית – אם ישנה ריבית, יש לציין את שיעור הריבית, כיצד היא מחושבת, והתדירות שבה תועד על ההלוואה. במידה ואין ריבית, מומלץ לכלול זאת במפורש כדי למנוע תביעות לאחר מכן.
  • מנגנון לפיתרון סכסוכים – גישור? בוררות? הסכמה על סמכות שיפוט? הגדרה מוקדמת מונעת הליכים יקרים בעתיד.
  • בטחונות – הגדרה האם יש צורך בבטחונות להבטחת ההלוואה, כמו רישום משכון על נכס או ערבות של צד שלישי, ותיאור מפורט של הבטחונות הללו.
  • חתימות הצדדים להסכם – שני הצדדים, תאריך מדויק. ניסוח ההסכם לפני ביצוע ההעברה עדיף תמיד על ניסוח בדיעבד.

חשוב מאוד לפרט את כל התנאים וההתניות של ההלוואה בצורה בהירה וחד משמעית, כדי שלשני הצדדים תהיה הבנה מלאה לגבי התחייבויותיהם ההדדיות. כמו כן, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לצורך ניסוח ההסכם כדי להבטיח שהוא עומד בכל הכללים המשפטיים הנדרשים.

שטר חוב לעומת הסכם הלוואה – מה ההבדל ומתי צריך כל אחד?

שאלה שעולה לעיתים קרובות: "חתמנו על שטר חוב, האם זה מספיק"? התשובה תלויה במטרה.

שטר חוב הוא מסמך קצר ומובנה שבו הלווה מתחייב לשלם סכום מסוים לפקודת המלווה, לרוב בתאריך מסוים. הכוח שלו הוא מהירות האכיפה: בהינתן שטר חוב חתום, ניתן לפנות להוצאה לפועל באופן יחסית מהיר, ללא צורך בניהול תביעה ארוכה.

הסכם הלוואה הוא מסמך מפורט יותר שמסדיר את מלוא מערכת היחסים בין המלווה ללווה: מטרת ההלוואה, לוח החזרים, ריבית, בטחונות, מה קורה במקרה של אי פירעון, כיצד פותרים סכסוכים ועוד.

בהלוואות משפחתיות משמעותיות ובפרט כשמדובר בסכומים גדולים או בהלוואה לרכישת דירה, כדאי לערוך את שניהם. הסכם ההלוואה מסדיר את התנאים ומגדיר את הציפיות; שטר החוב מספק כלי אכיפה מהיר אם ויהיה בכך צורך, השילוב בין השניים הוא הפתרון המלא ביותר.

הלוואה לרכישת דירה – שיקולים שחורגים מהחוזה

כשהלוואה בין בני משפחה מיועדת לרכישת דירה, נכנסים לתמונה שיקולים מתחום מיסוי המקרקעין שחשוב להכיר מראש.

הלוואה או מתנה – ההבחנה שרשות המיסים תבחן

סעיף 49ו(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי קבלת 50% לפחות ממחיר דירה כמתנה בשלוש השנים שקדמו לרכישתה, גורמת לכך שהדירה כולה תסווג כ"דירת מתנה". המשמעות: בעל הדירה כבול בתקופת צינון שבמהלכה לא יוכל למכור את הדירה בפטור ממס שבח – 3 שנים אם התגורר בה דרך קבע, 4 שנים אם לא.

רשות המיסים לא מקבלת את הכינוי "הלוואה" כפשוטו. היא בוחנת מהות: האם מדובר בחוב אמיתי עם ציפייה להחזר, או במתנה שלבשה לבוש של הלוואה? הגורמים שייבחנו כוללים בין היתר: האם נחתם הסכם לפני הרכישה, האם נקבע לוח החזרים, האם הלווה מסוגל כלכלית לפרוע את החוב, והאם הכסף אכן הוחזר בפועל עם תיעוד בנקאי.

העברה ללא תמורה – מנגנון שונה לחלוטין

כשההורים אינם מצפים להחזר, המבנה המשפטי הנכון אינו "הלוואה" אלא העברה ללא תמורה. זהו מנגנון עם כללי מיסוי ייחודיים לפי חוק מיסוי מקרקעין, המחייב תכנון מוקדם ותיעוד מדויק. ערבוב בין השניים – כינוי מתנה כהלוואה או להפך, יוצר בעיות שקשה לתקן בדיעבד.

מעוניינים בייעוץ ראשוני? השאירו פרטים ונחזור אליכם

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    שליחה

    ההיבט המיסויי – מה שחשוב לדעת

    הטענה שהסכם הלוואה בין בני משפחה "אינו חייב בתשלום מס" היא פישוט שעלול להטעות. המציאות מורכבת יותר.

    • מחילת חוב – אם המלווה מחליט שלא לדרוש את הכסף בחזרה, הדבר עשוי להיחשב כמתנה בעיני רשות המסים ולגרור השלכות בהתאם. מחילת חוב אינה פעולה ניטרלית.
    • הלוואה שהפכה למתנה – כסף שכונה "הלוואה" אך לא הוחזר בפועל ולא היה בטחון אמיתי להחזרתו, עלול להיות מסווג מחדש על ידי רשות המסים עם כל ההשלכות הנובעות מכך.
    • הלוואות בהקשר מסחרי – כשאחד הצדדים הוא בעל עסק או כשמדובר בסכומים גדולים עם אופי מסחרי, עשויות לעלות שאלות מיסויות נוספות שיש לבחון לגופן.

    לכן, בכל מקרה של הלוואה משפחתית בסכום משמעותי ובמיוחד כשהיא קשורה לנכסי מקרקעין, ייעוץ מוקדם של עורך דין המתמחה בתחום הוא הצעד הנכון.

    מה עושים במקרה של הסתבכות בהחזר או הפרת ההסכם?

    במקרה של הסתבכות בהחזר ההלוואה, חשוב קודם כל לפעול באופן מושכל ומכובד כדי לשמור על היחסים המשפחתיים. ראשית, יש לנסות להבין את הסיבות לקושי בהחזר ולדון בהן בפתיחות עם הלווה, ואם יש צורך, כדאי לשקול מתן הארכה בתשלום או תיקון תנאי ההחזר. במקרה שהמצב לא משתפר ויש צורך בהתערבות משפטית, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עם עורך דין המתמחה במשפט מסחרי או חוזים, כדי לבחון את ההסכם ולאפיין את האפשרויות הקיימות. עורך הדין יוכל להציע פתרונות כגון מינוי גורם ניהול תיקונים שיכול לסייע לשני הצדדים להגיע להסדר מוסכם ללא צורך בהליך משפטי רשמי.

    אם הניסיונות לפתרון בדרכים פחות פורמליות נכשלים, ייתכן ויהיה צורך בפנייה לבית משפט. עורך הדין יכול להכין תביעה משפטית נגד הלווה על פי הסכם ההלוואה. תביעה כזו תדרוש הוכחה של ההסכם, הסכומים המעורבים והפרות התנאים שהוסכמו עליהם. במקרה זה, כפי שציינו לעיל, חשוב מאוד שההסכם יהיה כתוב ומפורט ככל הניתן, כדי להקל על ההוכחה בבית המשפט.

    בנוסף, ניתן לשקול את האפשרות של גישור או בוררות, שהם דרכים פחות תוקפניות ויכולות להוביל לפתרון הסכסוך בדרך שמונעת פגיעה ביחסים המשפחתיים. גישור יאפשר לשני הצדדים להציג את טענותיהם בפני מגשר מוסמך, שיעזור להם להגיע להסכמה משותפת. בוררות, מצד שני, היא תהליך משפטי יותר פורמלי, שבו בורר מוסמך מקבל החלטה סופית ומחייבת לפי ההסכמות שנקבעו בהסכם הבוררות.

    כשהמלווה נפטר, מה קורה להלוואה?

    נושא שמשפחות רבות אינן חושבות עליו מראש ומתמודדות איתו בעיצומם של הליכי ירושה: המלווה נפטר וההלוואה עדיין לא הוחזרה במלואה – מה דינה?

    מבחינה משפטית, הלוואה שלא נפרעה היא חוב שמהווה חלק מהעיזבון. היורשים רשאים לדרוש את פירעונה, ובהיעדר הוראה אחרת בצוואה החוב שייך ליורשים באופן שווה לפי חלקיהם בעיזבון. הבעיה מתעוררת כאשר אחד היורשים הוא גם הלווה עצמו: האם יש להפחית את החוב מחלקו בירושה? האם מדובר בחלוקה שווה ורק לאחר מכן בקיזוז?

    ללא הסכם הלוואה כתוב, לעיתים קרובות מתנהל ויכוח על השאלה הבסיסית ביותר: האם הכסף היה הלוואה בכלל או מתנה שניתנה בחייו של הנפטר. ויכוח כזה מוביל לעיתים להליכים משפטיים בין יורשים שיכולים להימשך שנים.

    הפתרון הנכון הוא כפול: הסכם הלוואה כתוב ומדויק ולצדו צוואה שמתייחסת במפורש לשאלה כיצד יש להתייחס להלוואה שלא הוחזרה, האם לקזזה מחלקו של הלווה, למחול עליה, או לדרוש את פירעונה מהעיזבון.

    האם ניתן לתבוע החזר הלוואה ללא הסכם כתוב?

    כאשר מדובר בהלוואה בין בני משפחה ללא הסכם כתוב, עלולים להיווצר קשיים במקרה של תביעה להחזר ההלוואה. על אף שניתן לתבוע גם ללא הסכם, התהליך הופך למורכב ומסובך יותר מבחינה משפטית. ללא הסכם כתוב, קשה יותר להוכיח את קיומה של ההלוואה, את תנאיה ואת הסכום שניתן. במצב כזה, בית המשפט יצטרך להסתמך על עדויות בעל פה ועל ראיות נסיבתיות, מה שמקשה על ההליך המשפטי. לכן, גם כאשר מדובר בהלוואות בין בני משפחה, מומלץ בכל מקרה לערוך הסכם כתוב ומפורט, כדי למנוע קשיים וסיבוכים משפטיים עתידיים.

    האם הסכם הלוואה בין בני משפחה חייב בתשלום מס?

    הסכם הלוואה בין בני משפחה לא חייב בתשלום מס ברוב המקרים, אך ישנם מספר חריגים שחשוב להכיר ולקחת בחשבון. ככלל, כאשר מדובר בהלוואה בין בני משפחה מדרגה ראשונה (הורים, ילדים, אחים), ללא ריבית או בריבית נמוכה מריבית שוק, לרוב לא תהיה חבות במס. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא כדי להבין את המשמעויות והחבויות האפשריות מבחינת דיווח ותשלום מס, ולפעול בהתאם לחוק.

    לסיכום

    חשוב מאוד לערוך הסכם הלוואה בכתב גם כאשר מדובר בהלוואה בין בני משפחה. הסכם כתוב מבהיר את כל פרטי ותנאי ההלוואה, מונע אי הבנות ומחלוקות עתידיות, ומספק הגנה משפטית לשני הצדדים. יש לוודא שההסכם כולל את כל הרכיבים החיוניים כגון סכום ההלוואה, מועד הפירעון, תנאי ריבית ובטחונות במידת הצורך. כדי להימנע מבעיות ומחלוקות בעתיד, מומלץ תמיד לערוך הסכם הלוואה משפחתי בכתב, ולהיוועץ בעורך דין לצורך ניסוח ההסכם.

    עו”ד נאור גלברג בעל ניסיון רב בתחום הסכמי ההלוואות זה למעלה מעשור. פנו עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי ראשוני 050-9734600 >>

    שאלות נפוצות

    האם הסכם הלוואה בין בני משפחה חייב להיות אצל נוטריון?

    לא. הסכם שנחתם על ידי שני הצדדים תקף ברוב המקרים גם ללא נוטריון. עם זאת, עריכתו על ידי עורך דין מבטיחה שהוא מנוסח נכון ומכסה את כל הנקודות הנדרשות.

    האם הלוואה משפחתית לרכישת דירה יכולה להיחשב כמתנה?

    כן. אם 50% לפחות מהכסף שניתן לרכישת הדירה יסווג כמתנה, הדירה כולה תיחשב כדירת מתנה לפי חוק מיסוי מקרקעין, עם תקופת צינון שבמהלכה לא ניתן למכור בפטור ממס שבח.

    מה ההבדל בין הלוואה לבין העברה ללא תמורה?

    הלוואה היא העברת כסף עם ציפייה להחזר. העברה ללא תמורה היא העברת זכויות בנכס ללא תשלום. מדובר בעסקאות שונות לחלוטין, עם מסמכים שונים ומשטר מיסוי שונה.

    האם ניתן לתבוע החזר הלוואה בלי הסכם כתוב?

    אפשרי אך קשה. ללא מסמך, ההוכחה נסמכת על עדויות ועל ראיות נסיבתיות. ככל שיחסי המשפחה הדוקים יותר, כך גדל הקושי להוכיח שמדובר בחוב ולא במתנה.

    מה ההבדל בין שטר חוב לבין הסכם הלוואה?

    שטר חוב הוא כלי אכיפה מהיר לחוב. הסכם הלוואה מסדיר את כל מערכת היחסים בין הצדדים – תנאים, לוח החזרים, ריבית ובטחונות. בסכומים גדולים, כדאי לערוך את שניהם.

    מה קורה להלוואה שלא הוחזרה כשהמלווה נפטר?

    ההלוואה הופכת לחלק מהעיזבון. היורשים רשאים לדרוש את פירעונה. ללא הסכם כתוב, נפתחת לרוב מחלוקת על השאלה האם מדובר בהלוואה או במתנה – מחלוקת שעלולה להתנהל בבית משפט שנים.

    מה קורה אם המלווה מחליט לוותר על ההחזר?

    מחילת חוב עשויה להיחשב כמתנה בעיני רשות המסים ולגרור השלכות מיסויות. אין לראות בה פעולה ניטרלית, ומומלץ לתכנן אותה מראש עם ייעוץ מקצועי.

    מתי כדאי לחתום על הסכם הלוואה, לפני ההעברה או אחריה?

    תמיד לפני. הסכם שנוצר בדיעבד חלש משמעותית מבחינה ראייתית ועשוי להיחשב כניסיון להכשיר בדיעבד מה שכבר נעשה.

    עו''ד נאור גלברג

    עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-500 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

    מתלבטים? לייעוץ ראשוני ללא עלות
    השאירו פרטים ונציגינו יחזרו אליכם

      שדה חובה

      שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

      של האתר מדיניות הפרטיות
      אני מסכים/ה ל

      מדיניות פרטיות

      נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

      gelberglaw.co.il

      עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


      1. כללי ומבוא

      מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

      מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

      שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

      2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

      שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

      שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

      כתובת האתר: gelberglaw.co.il

      כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

      לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

      3. סוגי המידע הנאסף

      3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

      המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

      3.2 מידע הנאסף אוטומטית

      בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

      3.3 עוגיות (Cookies)

      האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

      4. מטרות עיבוד המידע

      המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

      המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

      5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

      עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

      6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

      המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

      עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

      כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

      7. שמירת מידע

      המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

      עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

      8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
      8.1 מהי עוגייה?

      עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

      8.2 סוגי העוגיות בשימוש
      8.3 שליטה בעוגיות

      בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

      9. אבטחת מידע

      המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

      יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

       

      10. זכויות המשתמש

      בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

      לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

      11. קישורים לאתרים חיצוניים

      האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

      בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

      12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

      האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

      13. שינויים במדיניות הפרטיות

      המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

      המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

      14. דין חל וסמכות שיפוטית

      מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

      15. צרו קשר

      לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

       

       

      מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

      גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il