צו ירושה: מי מגיש, איך מגישים לרשם לענייני ירושה, ומה קורה עד שהצו ניתן

נאור גלברג
04/08/2024
"דף הבית מקרקעין צו ירושה: מי מגיש, איך מגישים לרשם לענייני ירושה, ומה קורה עד שהצו ניתן

צו ירושה הוא ההחלטה שקובעת מי היורשים של אדם שנפטר בלי להשאיר צוואה, ומה חלקו של כל אחד מהם בעיזבון. בלי הצו אי אפשר להעביר על שם היורשים חשבון בנק, רכב או דירה. הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, ולא לבית המשפט, וברוב המקרים הרשם הוא שנותן את הצו.

העמוד הזה מסביר את ההליך עצמו: מי מגיש, לאיזו לשכה, מה עובר על הבקשה מרגע ההגשה ועד הצו, מתי התיק יוצא מידי הרשם, ומה עושים עם הצו כשבעיזבון יש דירה. עודכן: 30 בספטמבר 2026.

מתי נדרש צו ירושה, ומתי צו קיום צוואה

ההבחנה פשוטה ומכריעה את כל ההליך. אם המנוח לא הותיר צוואה, מגישים בקשה לצו ירושה, והחלוקה נקבעת לפי הוראות חוק הירושה, התשכ״ה-1965. אם המנוח הותיר צוואה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה, והחלוקה נקבעת לפי הצוואה.

שירות הבקשה לצו ירושה מוגדר במפורש כשירות המיועד למקרה שבו האדם הנפטר לא השאיר אחריו צוואה. כאשר קיימת צוואה שמכסה רק חלק מהעיזבון, יש מצבים שבהם נדרשים שני ההליכים, וזו נקודה שכדאי לברר לפני ההגשה ולא אחריה.

לאיזה רשם מגישים

הסמכות המקומית נקבעת לפי מקום מגוריו האחרון של המנוח. לפי מקום המגורים הזה נבחרת הלשכה המחוזית של הרשם לענייני ירושה שאליה מוגשת הבקשה. הגשה ללשכה הלא נכונה מעכבת את התיק.

נקודה מעשית שרבים מפספסים: כאשר מקום מגוריו של הנפטר בעת פטירתו היה בישראל, אפשר להגיש בקשה משולבת, גם לצו הירושה וגם לרישום ההורשה בלשכת רישום המקרקעין. מי שיודע על כך מראש חוסך הליך נפרד בהמשך.

מי חייב להגיש באופן מקוון, ומי רשאי להגיש ידנית

מבקש המיוצג על ידי עורך דין חייב להגיש את הבקשה באופן מקוון. מבקש שאינו מיוצג רשאי להגיש את הבקשה ידנית ללשכה המחוזית.

ההגשה המקוונת של בקשה לצו ירושה אינה פתוחה לכל הרכב משפחתי. היא אפשרית כאשר המנוח הותיר אחריו אחד מאלה:

  • צאצאים ובן או בת זוג
  • צאצאים בלבד
  • בן או בת זוג והורים בחיים, בלי צאצאים
  • הורים בחיים, בלי בן או בת זוג ובלי צאצאים

הרכב משפחתי אחר, למשל כשיורש נפטר לפני המנוח או כשהיורשים הם אחים ואחיינים, אינו נכנס למסלול המקוון ומחייב הגשה בדרך אחרת. בבקשה לצו קיום צוואה ההגשה המקוונת אפשרית כאשר בידי המבקש הצוואה המקורית, או שהמקור מופקד אצל הרשם, או שיש החלטת בית משפט לענייני משפחה שמתירה אימות העתק.

שני דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים: הרשם מתקשר עם המבקש בדואר אלקטרוני בלבד, ולכן כתובת שגויה או תיבה שאינה נבדקת גורמת להחמצת הודעות; ובהגשה מקוונת תינתן הנחה של 15% מאגרת הבקשה. סכומי האגרות מתעדכנים מעת לעת, ולכן יש לבדוק את התעריף התקף ביום ההגשה באתר הרשם.

מה עובר על הבקשה, מההגשה ועד הצו

ההליך בנוי משלושה שלבים, וזה הסדר שלהם.

שלב ראשון, הגשה ובדיקת תקינות. הרשם בודק שהבקשה הוגשה כדין, שצורפו המסמכים הנדרשים ושהאגרה שולמה. בשלב הזה נופלות רוב הבקשות שחוזרות לתיקון, בדרך כלל בגלל פרטי יורשים חסרים או תצהירים שלא נחתמו כראוי.

שלב שני, פרסום ועמדת האפוטרופוס הכללי. בתקנות הירושה נקבע כי בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תפורסם בעיתון יומי אחד וכן ברשומות. במקביל מועברת הבקשה לבא כוח האפוטרופוס הכללי לקבלת עמדתו. הפרסום הוא שנותן לכל מי שרואה עצמו נפגע את ההזדמנות להגיש התנגדות, והמועד להגשת התנגדות קצוב ומופיע בהודעה שמתפרסמת. מי ששוקל להתנגד צריך לקרוא את ההודעה עצמה ולא להסתמך על הערכה.

שלב שלישי, מתן הצו או העברה לבית המשפט. אם לא הוגשה התנגדות ואין מניעה אחרת, הרשם נותן את הצו. אם יש מניעה, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

מתי התיק יוצא מידי הרשם

הרשם אינו מכריע בהתנגדות. הוגשה התנגדות לבקשה, התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, שם הוא נדון כתובענה לכל דבר. זה המקום שבו הליך שנראה טכני הופך להליך משפטי מלא, על כל מה שנלווה לכך בזמן ובעלות.

יש מצבים נוספים שבהם הבקשה נדונה בבית המשפט ולא אצל הרשם, למשל כאשר בא כוח האפוטרופוס הכללי מודיע שהוא מבקש להתייצב בהליך. העילות להעברה קבועות בסעיף 67א לחוק הירושה, התשכ״ה-1965.

מסלול נוסף הוא בית דין דתי. ניתן להגיש את הבקשה לבית דין דתי כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב, לפי סעיף 155 לחוק הירושה. ההסכמה הזו אינה עניין פרוצדורלי בלבד, שכן היא משנה את הערכאה ואת הדין שיחול על חלק מהשאלות, ולכן היא נבחנת לגופה לפני שחותמים עליה.

הצו ניתן. מה עושים עם דירה שרשומה על שם המנוח

זו הנקודה שבה רוב היורשים מגלים שהצו הוא תחילת הדרך ולא סופה. צו הירושה קובע מי היורשים, אבל הוא אינו רושם דבר בטאבו מעצמו. כדי שהדירה תירשם על שם היורשים נדרש הליך רישום הורשה בלשכת רישום המקרקעין, ובבקשה משולבת אפשר לקדם את שני הדברים יחד.

שלוש שאלות מעשיות עולות כמעט תמיד בשלב הזה:

  • האם לרשום את הדירה על שם כל היורשים, או לחלק אחרת. יורשים שרוצים חלוקה שונה מזו שבצו יכולים לעשות זאת בהסכם ביניהם. ראו הסכם חלוקת עיזבון, ובעיקר את ההשלכה שלו על המס.
  • מה קורה במכירה. מכירת דירה שהתקבלה בירושה נבחנת בכללי פטור משלה, והם אינם זהים לכללים של מוכר רגיל. ראו מכירת דירה שהתקבלה בירושה.
  • מי משלם היטל השבחה. החיוב נוצר במועד מסוים, ולא תמיד אצל מי שחושבים. ראו היטל השבחה על דירה שהתקבלה בירושה.

כשבעיזבון יש נחלה במושב התמונה שונה לגמרי, משום שנחלה אינה ניתנת לחלוקה בין היורשים כמו דירה. ראו ירושת נחלה במושב.

אם אתם לפני החלטה בנדל״ן - אשמח לשוחח 050-973-4600

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מה בודקים לפני שמגישים

    ארבע נקודות שחוזרות בפועל ומונעות עיכוב.

    1. רשימת היורשים מלאה ומדויקת. כולל יורש שנפטר לפני המנוח, ילדים מנישואים קודמים, וכתובות עדכניות. פרט חסר מחזיר את הבקשה.
    2. ודאו שאין צוואה. בדיקה מול הרשם אם הופקדה צוואה, ובירור מול המשפחה. בקשה לצו ירושה שמוגשת כשקיימת צוואה היא מסלול שגוי מהיסוד.
    3. הרכב משפחתי שמתאים למסלול המקוון. אם הוא לא מתאים, עדיף לדעת מראש ולא אחרי שההגשה נדחתה.
    4. מה יש בעיזבון בפועל. דירה, קרקע, זכויות בנחלה, חשבונות וחובות. הרכב העיזבון הוא שקובע אם ההליך מסתיים בצו או נמשך לחלוקה, למכירה ולמיסוי.

    שאלות ותשובות

    כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?
    אין מועד קבוע. תיק תקין שאין בו התנגדות מסתיים אצל הרשם, ותיק שעובר לבית המשפט לענייני משפחה נמשך זמן רב יותר. השלב שקובע את לוח הזמנים הוא הפרסום והמתנה להתנגדויות.

    האם חייבים עורך דין כדי להגיש בקשה לצו ירושה?
    לא. מבקש שאינו מיוצג רשאי להגיש את הבקשה בעצמו ללשכה המחוזית. מי שכן מיוצג חייב להגיש באופן מקוון. הצורך בעורך דין עולה כשיש חשש להתנגדות, כשהרכב היורשים אינו פשוט, או כשבעיזבון יש נכס מקרקעין.

    הגשנו בקשה ומישהו התנגד. מה עכשיו?
    הרשם אינו דן בהתנגדות. התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה ונדון שם לגופו.

    האם צו ירושה מעביר אוטומטית את הדירה על שם היורשים?
    לא. הצו קובע מי היורשים ומה חלקם. רישום הזכויות בפועל נעשה בהליך נפרד בלשכת רישום המקרקעין, ואפשר לקדם אותו יחד עם הבקשה לצו.

    אפשר לשנות את החלוקה שנקבעה בצו?
    היורשים יכולים להסכים ביניהם על חלוקה אחרת בהסכם חלוקת עיזבון. לעיתוי ולניסוח של ההסכם יש משמעות מיסויית, ולכן זה אינו מסמך שכדאי לנסח לבד.

    מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
    צו ירושה ניתן כשאין צוואה, והחלוקה נקבעת לפי החוק. צו קיום צוואה ניתן כשיש צוואה, והחלוקה נקבעת לפיה.

    מה אנחנו עושים בתיקים כאלה

    המשרד מלווה יורשים משלב הבקשה ועד הרישום בטאבו, ובהמשך גם במכירה. היתרון המעשי כאן הוא שהתיק נבחן בו זמנית מהזווית המשפטית ומזווית השווי, משום שברוב תיקי הירושה שבהם יש דירה, קרקע או נחלה, השאלה האמיתית אינה רק מי היורש אלא מה שווה כל חלק ומה יעלה להעביר אותו.

    לרקע רחב יותר על ההיבטים הנוספים, צוואות, סכסוכי ירושה וניהול עיזבון, ראו עורך דין צוואות וירושות.

    מקורות

    עומדים לפני הגשת בקשה לצו ירושה, או שכבר קיבלתם צו ובעיזבון יש דירה? אפשר לפנות לייעוץ ראשוני בטלפון 050-9734600.

    עו''ד נאור גלברג

    עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

    חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
    חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
    חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
    מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.

    מדריכים פופולריים באתר

    וואטסאפ עם מנהלת המשרד
    מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

      שדה חובה

      שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

      אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


      מדיניות פרטיות

      נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

      gelberglaw.co.il

      עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


      1. כללי ומבוא

      מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

      מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

      שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

      2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

      שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

      שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

      כתובת האתר: gelberglaw.co.il

      כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

      לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

      3. סוגי המידע הנאסף

      3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

      המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

      3.2 מידע הנאסף אוטומטית

      בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

      3.3 עוגיות (Cookies)

      האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

      4. מטרות עיבוד המידע

      המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

      המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

      5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

      עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

      6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

      המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

      עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

      כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

      7. שמירת מידע

      המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

      עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

      8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
      8.1 מהי עוגייה?

      עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

      8.2 סוגי העוגיות בשימוש
      8.3 שליטה בעוגיות

      בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

      9. אבטחת מידע

      המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

      יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

       

      10. זכויות המשתמש

      בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

      לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

      11. קישורים לאתרים חיצוניים

      האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

      בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

      12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

      האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

      13. שינויים במדיניות הפרטיות

      המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

      המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

      14. דין חל וסמכות שיפוטית

      מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

      15. צרו קשר

      לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

       

       

      מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

      גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il