העברת דירה בגירושין: מס שבח, מס רכישה ורישום

עו"ד נאור גלברג
22/09/2026
"דף הבית עורך דין מיסוי מקרקעין העברת דירה בגירושין: מס שבח, מס רכישה ורישום

העברת דירה בגירושין, כשהיא נעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי הגירושין, אינה נחשבת מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין. כך קובע סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג 1963. המשמעות: על ההעברה עצמה לא משולם מס שבח ולא משולם מס רכישה, ובן הזוג שמקבל את הדירה נכנס לנעלי בן הזוג שהעביר אותה. התנאי הוא פסק הדין. העברה שנעשית בלי פסק דין כזה נבחנת לפי כללים אחרים.

אני מלווה את החלק הנדל״ני של הגירושין: בדיקת הזכויות בדירה, הניסוח של סעיפי המקרקעין בהסכם, הדיווח לרשות המסים, הטיפול במשכנתא ורישום הדירה על שם בן הזוג המקבל. את ההליך המשפחתי עצמו מנהלים עורכי הדין לענייני משפחה של הצדדים, ואני עובד מולם.

אם אתם לפני החלטה בנדל״ן - אשמח לשוחח 050-973-4600

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מה בדיוק קובע סעיף 4א

    הסעיף קובע שהעברת זכויות במקרקעין, או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא תיחשב מכירה. הוא חל בין אם ההעברה היא בין בני הזוג ובין אם היא מהם לילדיהם.

    כשמי שקיבל את הזכות ימכור אותה בעתיד, שווי הרכישה ויום הרכישה שלו יהיו אלה שהיו נקבעים אילו בן הזוג שהעביר את הזכות היה מוכר אותה בעצמו.

    במילים פשוטות: המס לא נמחק, הוא נדחה. בן הזוג שנשאר עם הדירה ממשיך את ההיסטוריה המיסויית שלה. אם הדירה נקנתה לפני עשרים שנה, כשהוא ימכור אותה השבח יחושב מאז.

    התנאי שעליו הכול עומד: פסק דין אגב גירושין

    הסעיף מדבר על העברה הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין. בפועל זה בדרך כלל הסכם גירושין או הסכם לחלוקת רכוש שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, או פסק דין שהכריע בחלוקה.

    המשמעות המעשית היא שהסדר הפעולות חשוב. הסכם שנחתם בין בני הזוג ולא אושר, או העברה שנעשית בטאבו לפני שיש פסק דין, עלולים לא ליהנות מסעיף 4א. במקרה כזה ההעברה תיבחן כמכירה רגילה או כהעברה בין קרובים, עם כל מה שנובע מכך.

    העברה ללא תמורה בין בני זוג שאינה אגב גירושין

    בני זוג נשואים שמעבירים דירה ביניהם שלא במסגרת גירושין אינם נכנסים לסעיף 4א. ההעברה נבחנת לפי הכללים של העברה בין קרובים: פטור ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק, והסדר מיוחד במס רכישה להעברה בין בני זוג. את התנאים המלאים ריכזתי במדריך העברת דירה ללא תמורה.

    מס שבח בגירושין

    כשההעברה נעשית לפי סעיף 4א אין מס שבח בשלב ההעברה. השאלה חוזרת כשבן הזוג שקיבל את הדירה מוכר אותה. אז בודקים אם הוא זכאי לפטור לדירת מגורים לפי המצב שלו באותו מועד, והשבח מחושב מיום הרכישה ומשווי הרכישה של בן הזוג שהעביר. על הפטור לדירת מגורים ראו את מדריך מס השבח.

    מס רכישה בגירושין

    מאחר שסעיף 4א קובע שההעברה אינה מכירה לעניין החוק, גם מס רכישה אינו חל עליה. זה חשוב במיוחד כשבן הזוג המקבל מחזיק דירה נוספת. בלי הסעיף הוא היה עלול להידרש למס רכישה בשיעור של דירה נוספת על החלק שעובר אליו.

    חלוקת דירה בגירושין: מה קורה בפועל

    חלוקת דירה בגירושין יכולה להיעשות בכמה דרכים, וכל אחת מהן משפיעה על המיסוי ועל הרישום:

    • בן זוג אחד נשאר בדירה ומקבל את החלק של השני. לעיתים בתמורה לתשלום, לוויתור על נכס אחר או לקיזוז במסגרת איזון המשאבים. לשון סעיף 4א אינה מבחינה בין העברה בתמורה לבין העברה בלי תמורה, ובלבד שהיא נעשית על פי פסק הדין. בכל זאת כדאי לנסח את ההסכם כך שיהיה ברור שההעברה היא חלק מחלוקת הרכוש.
    • הדירה עוברת לילדים. הסעיף חל גם על העברה מבני הזוג לילדיהם.
    • הדירה נמכרת לצד שלישי והתמורה מתחלקת. כאן אין העברה בין בני הזוג, ויש מכירה רגילה. כל אחד מהם נבחן לעניין מס השבח לפי מצבו.

    העברת נכס אגב גירושין: הצד המעשי

    משכנתא

    אם יש על הדירה משכנתא, הבנק צריך להסכים להעברה. לרוב הוא דורש שבן הזוג שנשאר יוכיח יכולת לשאת בהחזרים לבדו, או שהמשכנתא תמוחזר. כדאי לפתוח את השיחה עם הבנק לפני שההסכם נחתם, ולא אחריו.

    דיווח לרשות המסים

    גם העברה פטורה מדווחת לרשות המסים. בדיווח מצרפים את פסק הדין, ומבקשים את האישורים הנדרשים לרישום.

    רישום

    אחרי קבלת האישורים הדירה נרשמת על שם בן הזוג המקבל, בלשכת רישום המקרקעין, ברשות מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת, לפי המקום שבו רשומות הזכויות. על השלבים עצמם ראו את המאמר על רישום זכויות אחרי החתימה.

    השווי

    באיזון משאבים השאלה כמה שווה הדירה היא לעיתים קרובות השאלה המרכזית, כי ממנה נגזר כמה צריך לשלם לבן הזוג שיוצא. כאן שומת שמאי מקרקעין היא כלי עבודה ולא פורמליות.

    מה לבדוק לפני שחותמים על ההסכם

    1. על שם מי רשומה הדירה, ומה בדיוק רשום.
    2. האם ההסכם יקבל תוקף של פסק דין, ומתי.
    3. האם יש משכנתא, ומה עמדת הבנק.
    4. האם ההסכם מתאר את ההעברה כחלק מחלוקת הרכוש.
    5. מה יקרה במס השבח כשבן הזוג המקבל ימכור את הדירה.
    6. האם יש עוד נכסים, ואיך החלוקה שלהם משפיעה על המיסוי.

    כשבמשפחה יש יותר מנכס אחד, כדאי לראות את החלוקה כחלק מתכנון נכסי המשפחה, ולא כהעברה בודדת.

    אם אתם לפני החלטה בנדל״ן - אשמח לשוחח 050-973-4600

      שדה חובה

      שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

      אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


      שאלות ותשובות

      האם משלמים מס שבח על העברת דירה בגירושין?
      לא, כשההעברה נעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין. סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין קובע שהיא אינה מכירה. המס נדחה למכירה העתידית של בן הזוג המקבל.

      האם משלמים מס רכישה?
      לא, מאותה סיבה. ההעברה אינה מכירה לעניין החוק, ולכן גם מס רכישה אינו חל עליה.

      חתמנו על הסכם אבל הוא עוד לא אושר. אפשר להעביר את הדירה?
      אפשר, אבל אז ההעברה עלולה שלא ליהנות מסעיף 4א. הסדר הזהיר הוא לקבל קודם תוקף של פסק דין, ורק אחר כך לדווח ולרשום.

      הסעיף חל גם על בני זוג שאינם נשואים?
      הסעיף מדבר על הליכי גירושין. פירוד של ידועים בציבור אינו גירושין, ולכן צריך לבדוק את המקרה לגופו.

      אפשר להעביר את הדירה ישר לילדים?
      כן. סעיף 4א חל גם על העברה מבני הזוג לילדיהם, כשהיא נעשית על פי פסק הדין.

      מקורות

      • חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג 1963, סעיף 4א, העברה אגב גירושין.
      • אותו חוק, סעיף 62, מתנות לקרובים.

      נכתב על ידי עו״ד נאור גלברג, עורך דין נדל״ן ושמאי מקרקעין. עודכן: 22.9.2026. המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי או מיסויי במקרה מסוים.

      עו''ד נאור גלברג

      עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

      חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
      חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
      חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
      מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.

      מדריכים פופולריים באתר

      וואטסאפ עם מנהלת המשרד
      מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
      השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

        שדה חובה

        שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

        אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


        מדיניות פרטיות

        נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

        gelberglaw.co.il

        עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


        1. כללי ומבוא

        מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

        מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

        שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

        2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

        שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

        שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

        כתובת האתר: gelberglaw.co.il

        כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

        לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

        3. סוגי המידע הנאסף

        3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

        המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

        3.2 מידע הנאסף אוטומטית

        בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

        3.3 עוגיות (Cookies)

        האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

        4. מטרות עיבוד המידע

        המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

        המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

        5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

        עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

        6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

        המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

        עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

        כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

        7. שמירת מידע

        המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

        עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

        8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
        8.1 מהי עוגייה?

        עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

        8.2 סוגי העוגיות בשימוש
        8.3 שליטה בעוגיות

        בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

        9. אבטחת מידע

        המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

        יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

         

        10. זכויות המשתמש

        בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

        לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

        11. קישורים לאתרים חיצוניים

        האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

        בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

        12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

        האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

        13. שינויים במדיניות הפרטיות

        המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

        המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

        14. דין חל וסמכות שיפוטית

        מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

        15. צרו קשר

        לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

         

         

        מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

        גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il