עו"ד נאור גלברג
01/09/2026

תכנון נכסי המשפחה הוא בדיקה מסודרת של כל הנכסים, בעלי הזכויות והכוונות במשפחה — לפני שמבצעים פעולה אחת. לא "איך לא לשלם מס", אלא איך לבחור את הדרך החוקית הנכונה, ובאיזה סדר, כדי שהחלטה בנכס אחד לא תייקר את הנכס הבא ולא תסגור דלת שאי אפשר לפתוח בחזרה.

רוב הפניות שמגיעות אליי בעולם הזה נפתחות בשאלה אחת צרה — "כמה מס אשלם אם אעביר את הדירה לבן שלי?" — ומתבררות כשאלה רחבה הרבה יותר: כמה דירות יש למשפחה, מי רשום על מה, מי כבר מימש פטור, מה קורה לילד השני, ומה מתוכנן להימכר בעוד שנתיים. התשובה לשאלה הצרה משתנה לגמרי לפי התמונה הרחבה.

מתי כדאי לעצור ולתכנן

  • למשפחה יש שתי דירות ומעלה, או נכס נוסף מלבד דירת המגורים.
  • ההורים שוקלים להעביר נכס לילד או לנכד — במתנה, בחיים או בצוואה.
  • יש ירושה צפויה, או עיזבון שטרם חולק בפועל.
  • מתכננים מכירה בשנים הקרובות, ורוצים לדעת מה הסדר הנכון.
  • לילדים כבר יש דירה על שמם, וזה משפיע על מס הרכישה שלהם בעתיד.
  • יש נכס עם זכויות בנייה, חריגות, היטל השבחה פוטנציאלי או פער בין השווי הרשום לשווי האמיתי.
  • בני המשפחה במצבים שונים — נשואים, גרושים, תושבי חוץ, קטינים.

שש השאלות שקובעות את התמונה

  1. כמה נכסים ומי הבעלים הרשום בכל אחד. לא מה שחושבים — מה שרשום בטאבו או במרשם הזכויות.
  2. מה מצב הפטורים של כל אחד מבני המשפחה. פטור שנוצל בעבר, או דירה שנרשמה על ילד לפני שנים, משנים את החישוב.
  3. מה הכוונה לגבי כל נכס. להישאר במשפחה, להימכר, להניב שכירות, לשמש למגורי ילד.
  4. מה לוח הזמנים. פעולה היום מול פעולה בעוד שנתיים אינה אותה פעולה מבחינת מס.
  5. מה שווי הנכס באמת ומה הזכויות שלו. כאן נכנסת שכבת השמאות.
  6. מה יקרה לילד השני. תכנון שמיטיב עם אחד ויוצר חוסר איזון מול השני הוא מקור מוכר לסכסוך ירושה.

הכלים שעומדים לרשות המשפחה

העברה במתנה בין קרובים

הכלל: העברת זכות במקרקעין מיחיד לקרובו נהנית ממס רכישה מופחת. תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) קובעת: "במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל". שימו לב שההקלה מותנית בכך שההעברה היא ללא תמורה — לא כל מכירה לקרוב. בהעברה ללא תמורה של דירת מגורים לבן זוג המתגורר יחד עם המעביר בדירה, תקנה 21 קובעת פטור מלא ממס רכישה.

החריג שמפספסים: ההקלה במס הרכישה אינה סוף הסיפור. דירה שהתקבלה במתנה כפופה לתקופת צינון לפי סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין לפני שניתן למכור אותה בפטור. סעיף 49ו קובע שתי תקופות: אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגורי המוכר — ארבע שנים מיום שנעשה בעלה; ואם היא כן שימשה למגוריו דרך קבע — שלוש שנים מהיום שהחל לגור בה כבעלים. מי שקיבל את הדירה לפני גיל 18, מניין השנים מתחיל מגיל 18. וגם: קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה בשלוש השנים שקדמו לרכישתה נחשבת קבלה במתנה לעניין זה.

מה לבדוק לפני: האם המתנה מקדימה או מייקרת את מס הרכישה של המקבל בעסקה הבאה שלו.

הרחבה: העברה ללא תמורה — עסקת מתנה במקרקעין · העברת דירה או כסף במתנה לילד

ירושה, צוואה וחלוקת עיזבון

הכלל: חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת "מכירה" לצורכי מיסוי מקרקעין, בתנאים הקבועים בסעיף 5(ג)(4) לחוק. כך עולה גם מהוראת ביצוע 6/2006.

החריג שמפספסים: ההקלה מותנית — בין היתר בכך שמדובר בחלוקה ראשונה של העיזבון ושלא נעשתה חלוקה קודמת. חלוקה שנייה, או "איזון" בכסף מחוץ לנכסי העיזבון, עלולים לשנות את התמונה. לכן הסדר שבו מחלקים חשוב לא פחות מהתוצאה.

הרחבה: הסכם חלוקת עיזבון · מכירת דירה שהתקבלה בירושה · צוואות וירושות · רישום ירושה בטאבו

מכירה — ומה הסדר הנכון

כשמשפחה מחזיקה כמה נכסים, השאלה אינה רק "כמה מס שבח" אלא "איזה נכס נמכר ראשון". דירה שנמכרת ראשונה יכולה לשנות את מעמד הדירות הנותרות ואת מס הרכישה בעסקה הבאה.

הרחבה: מס שבח · מס רכישה · מס רכישה על דירה שנייה

העברות בין בני זוג

הכלל: החלטה שיפוטית שניתנת במסגרת הליכים בין בני זוג ומחלקת רכוש ביניהם אינה נחשבת "מכירה", כאמור בהוראת ביצוע 6/2006.

הסכמים משפחתיים וייפוי כוח מתמשך

לא כל תכנון הוא העברת בעלות. לעיתים הכלי הנכון הוא הסכם בתוך המשפחה, הסדרת הלוואה, או ייפוי כוח מתמשך שמסדיר מה קורה כשההורה כבר לא יוכל לנהל את הנכסים.

הרחבה: הסכם הלוואה בין בני משפחה · ייפוי כוח מתמשך

למה הסדר קובע

שלוש הפעולות — מתנה, מכירה, ירושה — משפיעות זו על זו. מתנה היום יכולה לחסוך מס רכישה ולייצר תקופת צינון שתחסום מכירה מתוכננת. מכירה של נכס אחד יכולה לשנות את סיווג הנכס השני. חלוקת עיזבון בדרך אחת יכולה לפתוח הקלה, ובדרך אחרת לסגור אותה. זו הסיבה שתכנון נעשה לפני הפעולה ולא אחריה: אחרי הרישום, רוב האפשרויות כבר נסגרו.

מה שכבת השמאות מוסיפה

שילוב עריכת דין ושמאות מקרקעין מאפשר לראות גם את מה שלא כתוב בחוזה: מה השווי האמיתי של הנכס מול השווי המוצהר, אילו זכויות בנייה לא מנוצלות קיימות, האם צפוי היטל השבחה, והאם יש פער בין מה שהמשפחה חושבת שהיא מחזיקה לבין מה שרשום. פערים כאלה משנים את כדאיות התכנון עצמו.

הרחבה: היטל השבחה

טעויות נפוצות

  • מעבירים דירה לילד "כדי לחסוך", בלי לבדוק מה זה עושה למס הרכישה של הילד בעסקה הבאה שלו.
  • מתכננים נכס אחד במנותק משאר נכסי המשפחה.
  • מבצעים חלוקת עיזבון בהסכמה בעל פה, ואז מגלים שהחלוקה בפועל אינה תואמת את ההקלה.
  • מסתמכים על מה שהמשפחה זוכרת ולא על נסח רישום עדכני.
  • מגיעים לייעוץ אחרי שנחתם זיכרון דברים או בוצע רישום.

שאלות ותשובות

האם העברת דירה במתנה לילד פטורה ממס?

לא באופן אוטומטי, וזה שני מסים שונים. במס רכישה תקנה 20 קובעת שליש מהמס הרגיל בהעברה ללא תמורה מיחיד לקרובו. במס שבח קיים הסדר נפרד, ודירה שהתקבלה במתנה כפופה לתקופת צינון לפי סעיף 49ו לפני מכירה בפטור. התוצאה תלויה בזהות הצדדים ובנסיבות, ומחייבת בדיקה פרטנית.

האם ירושה מחייבת במס?

חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת "מכירה" בתנאים שבסעיף 5(ג)(4). זה אינו אומר שאין מס בהמשך הדרך — כשהיורש ימכור את הנכס, יחול הסדר מס משלו.

מתי הכי נכון לפנות?

לפני הפעולה. לפני חתימה, לפני רישום, לפני חלוקה בפועל. אחרי שהפעולה בוצעה, התכנון הופך לניהול נזק.

האם צריך לתכנן גם אם יש רק דירה אחת?

לרוב פחות. התכנון הופך למשמעותי כשיש יותר מנכס אחד, יותר מיורש אחד, או פער בין הכוונה לבין הרישום.

מקורות

  • חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 — סעיפים 5(ג)(4), 49ו, 62. נוסח 49ו הנוכחי נקבע בתיקון מס' 76, התשע"ג-2013.
  • תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 — תקנות 20, 21, 22.
  • רשות המסים, הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 6/2006 (17.7.2006) — תיקון 55 לחוק. מסמך משנת 2006; יש לאמת כל כלל מולו אל מול נוסח החוק העדכני.
  • רשות המסים, הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 3/2024 (5.11.2024).

העמוד מציג מסגרת כללית ואינו תחליף לייעוץ פרטני. תוצאות המס תלויות בנסיבות הספציפיות של המשפחה ושל הנכס, ויש לבדוק כל מקרה לגופו מול הדין והוראות רשות המסים העדכניות.

לבדוק את התמונה לפני שמבצעים פעולה

אם יש במשפחה יותר מנכס אחד, או שאתם שוקלים העברה, מכירה או חלוקה — שווה לשבת על התמונה המלאה לפני ולא אחרי. לתיאום שיחה ראשונית של 15 דקות, או בטלפון 050-9734600.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.
וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il