נאור גלברג
03/04/2026

קניית דירה מכונס נכסים יכולה להיות הזדמנות מצוינת, אבל גם עסקה עם סיכונים משפטיים, תכנוניים ומיסויים ייחודיים. מהו הליך הכינוס, איך בודקים את הדירה, ומה חשוב לדעת לפני שמגישים הצעה.

קניית דירה מכונס נכסים ב-2026: מה חשוב לבדוק לפני שקונים

קניית דירה מכונס נכסים נשמעת להרבה רוכשים כמו הזדמנות נדירה: דירה במחיר אטרקטיבי, הליך שנראה “רשמי” ומפוקח, ולעיתים תחושה שאפשר להשיג נכס מתחת למחיר השוק. ובאמת, יש מקרים שבהם עסקה כזו יכולה להיות מהלך טוב מאוד. אבל מי שנכנס לעסקת כינוס מתוך מחשבה שזו רק “עסקת נדל"ן רגילה במחיר מוזל”, עלול לגלות מהר מאוד שזה לא המצב.

עסקה מול כונס נכסים אינה דומה לעסקת מכר רגילה בין מוכר פרטי לרוכש. הכונס אינו בעל הדירה במובן הרגיל, הדירה נמכרת בדרך כלל במתכונת של AS IS, לעיתים יש מחזיקים בנכס, לא תמיד ניתן לקבל מידע מלא כמו בעסקה רגילה, ובמקרים רבים העסקה עצמה כפופה גם לאישור של בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל. בנוסף, גם אם המחיר נראה טוב, עדיין צריך לבדוק זכויות, מיסוי, היטל השבחה, חריגות בנייה, מצב פיזי, חובות, שאלת הפינוי, ושאלה קריטית אחת: האם המחיר באמת מצדיק את הסיכון.

זאת בדיוק הסיבה שמאמר מקצועי על קניית דירה מכונס נכסים לא יכול להסתפק בסיסמאות כמו “מציאה נדל"נית” או “עסקה בטוחה כי הכול בפיקוח”. המאמר הזה נועד לעשות סדר אמיתי: מהו כינוס נכסים, איך דירות מגיעות להליכי כינוס, איך מתנהל הליך הרכישה בפועל, מהם הסיכונים הייחודיים לעסקה כזו, מה המשמעות של המיסוי, ומתי עסקה מכינוס נכסים באמת משתלמת ומתי עדיף לעצור.

מה זה בכלל כונס נכסים?

כינוס נכסים הוא הליך משפטי שבו מתמנה איש מקצוע על ידי בית המשפט או על ידי הנושים עצמם, לצורך ניהול ומכירת נכסים של חייב שאינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. תהליך זה מתחיל כאשר החייב לא מצליח לפרוע את חובותיו במועד והנושים פונים לבית המשפט בבקשה למנות כונס נכסים לניהול נכסיו. הכונס אחראי על איתור ומכירת הנכסים של החייב, תוך הקפדה על מקסום התמורה לטובת הנושים. לעיתים קרובות, הנכסים נמכרים במחיר נמוך ממחיר השוק, על מנת לזרז את תהליך המכירה ולהחזיר את החובות במהירות האפשרית.

חשוב להבין: כונס נכסים אינו “מוכר רגיל. הוא לא בהכרח מכיר את הנכס כמו בעליו, לא תמיד יכול לתת מצגים אישיים על מצבו, ובוודאי לא נכנס לעסקה מתוך אינטרס מסחרי רגיל. התפקיד שלו הוא לממש את הנכס במסגרת ההליך שבו מונה, תחת פיקוח של הערכאה הממנה, ובדרך כלל גם מתוך חובת נאמנות רחבה כלפי כלל הצדדים הרלוונטיים להליך, וזו בדיוק אחת הסיבות לכך שרוכש בעסקת כינוס לא יכול להסתמך על ההנחות המקובלות בעסקת יד שנייה רגילה.

למה דירה בכלל מגיעה לכינוס נכסים?

זו נקודה שרבים מפספסים. לא כל דירה שנמכרת מכינוס מגיעה מחייב “שקרס”, ולא כל כינוס קשור בהכרח לחדלות פירעון. בפועל, יש כמה מסלולים מרכזיים שמובילים למכירת דירה באמצעות כונס נכסים, ולמקור הכינוס יש משמעות ישירה על רמת הסיכון בעסקה.

מעוניינים בייעוץ ראשוני? השאירו פרטים ונחזור אליכם

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    שליחה

    פירוק שיתוף במקרקעין

    אחד המקורות החשובים והנפוצים לכינוס נכסים במקרקעין הוא פירוק שיתוף. חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע שכל שותף במקרקעין זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף, ובמקום שבו אין אפשרות מעשית לחלוקה בעין, בית המשפט רשאי להורות על מכירת המקרקעין. סעיפים 40-37 לחוק הם הבסיס הנורמטיבי הקלאסי למקרים כאלה.

    בפועל, זה קורה לא מעט במצבים כמו:

    • גירושין, כאשר בני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה על הדירה.
    • ירושה, כאשר מספר יורשים אינם מצליחים להסכים מה עושים עם הנכס.
    • שותפים עסקיים או פרטיים שהיחסים ביניהם התפרקו.
    • בני משפחה שרשומים יחד על נכס ולא מצליחים להגיע להסכמה.

    במקרים כאלה, הכינוס אינו בהכרח “סימן אזהרה כלכלי”, אלא לפעמים פשוט הדרך המשפטית לכפות מכירה של נכס משותף כשאין הסכמה אחרת.

    הוצאה לפועל

    מסלול אחר הוא הוצאה לפועל. כאשר לחייב יש נכס מקרקעין, רשות האכיפה והגבייה מאפשרת לזוכה לבקש מינוי כונס נכסים על נכס מקרקעין לצורך מימושו או מכירתו, והדבר נעשה בפיקוחו של רשם ההוצאה לפועל. דפי המידע הרשמיים של הרשות מבהירים שלאחר הטלת עיקול ברישום מקרקעין, מכירת המקרקעין עצמה מתבצעת באמצעות כונס נכסים, באמצעות טופס ייעודי ובקוד בקשה מתאים.

    כאן כבר מדובר לעיתים בסביבה מורכבת יותר, כי הנכס עשוי להיות מוקף בעיקולים, שעבודים, חובות ונושים.

    חדלות פירעון

    מסלול שלישי הוא מימוש נכס במסגרת הליכי חדלות פירעון. ברוב המקרים שבהם אדם או תאגיד נמצאים בהליך כזה, מי שמנהל את מימוש הנכסים הוא נאמן או בעל תפקיד אחר, ולא תמיד כונס נכסים במובן הקלאסי, אבל עבור הרוכש התוצאה דומה: הנכס אינו נמכר בעסקה רגילה, אלא כחלק מהליך כפוי ומפוקח.

    ההבחנה בין שלושת המסלולים האלה אינה תאורטית. היא משפיעה על כל מה שחשוב לרוכש:

    • עד כמה הנכס עלול להיות מסובך מבחינת נושים.
    • עד כמה צפויות התנגדויות.
    • כמה מורכב יהיה הליך האישור.
    • מה הסיכוי לעיכובים.
    • ועד כמה צריך להעמיק בבדיקת הרקע של העסקה.

    מה באמת המשמעות של “AS IS”?

    בכמעט כל קניית דירה מכונס נכסים, תיתקל בנוסח כזה או דומה: הדירה נמכרת כמות שהיא, במצבה הפיזי, המשפטי והתכנוני, ללא אחריות של הכונס.

    זה אולי נשמע טכני, אבל זה אחד הסעיפים הכי חשובים בעסקה. המשמעות היא שבניגוד למוכר פרטי רגיל, הכונס בדרך כלל לא נותן מערך מלא של הצהרות והתחייבויות ביחס לנכס. הוא לא מתחייב שהנכס תקין, לא מתחייב שלא קיימות בעיות תכנוניות, לא מתחייב שאין מחזיקים, ולא מתחייב שהרישום “נקי” במובן שבו רוכש רגיל היה מצפה לקבל.

    מכאן נובע כלל פשוט: בקניית דירה מכונס נכסים, האחריות לבדיקה עוברת כמעט במלואה לרוכש.

    במילים אחרות, אם רכשת דירה ואחרי החתימה גילית:

    • חריגות בנייה.
    • הרחבות לא חוקיות.
    • בעיות תכנון.
    • מחזיקים שלא התפנו.
    • ליקויי תחזוקה.
    • חובות מסוימים.
    • פער בין המצב בשטח לבין המצב בנסח.

    ברוב המקרים, לא תהיה לך אותה רמת הגנה שהיית מנסה לקבל מול מוכר פרטי בחוזה רגיל.

    מה צריך לבדוק לפני שמגישים הצעה?

    זו אולי השאלה הכי חשובה במאמר כולו. מי שניגש לעסקת כינוס בלי בדיקה עמוקה, לא "חוסך זמן", הוא פשוט מעביר לעצמו סיכונים שהוא עדיין לא מבין.

    1. נסח טאבו ואישור זכויות

    הבדיקה הראשונה היא מצב הזכויות הרשום. צריך לבדוק:

    • מי רשום כבעל הזכות.
    • האם יש משכנתאות.
    • האם קיימות הערות אזהרה.
    • האם יש עיקולים.
    • האם יש הערות על בעלי תפקידים מיוחדים, כמו כונס נכסים, נאמן, מנהל עיזבון או מפרק.

    הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין מפעילה שירות לרישום או ביטול צווים בדבר בעלי תפקידים מיוחדים, ובכלל זה כונס נכסים, נאמן ומנהל מיוחד. המשמעות היא שהמידע הרישומי על עצם מינוי בעל התפקיד הוא חלק מהתמונה המשפטית שצריך לבדוק.

    1. עיון בתיק בית המשפט או תיק ההוצאה לפועל

    בעסקת כינוס, לא מספיק לראות את הנסח. צריך להבין גם מאיזה הליך הדירה מגיעה. במקרים רבים, התיק עצמו מלמד הרבה על רמת הסיכון:

    • האם יש מתנגדים.
    • האם יש מחלוקות פתוחות.
    • האם כבר הוגשו הצעות קודמות.
    • האם יש שאלות סביב זכויות צדדים שלישיים.
    • האם קיימים עיכובים מיוחדים.
    1. מצב פיזי של הנכס

    לא מספיק “לבקר בדירה”. צריך לבדוק אותה מקצועית. בעסקת כינוס, בגלל מנגנון ה-AS IS, יש חשיבות גבוהה אפילו יותר לליווי של שמאי מקרקעין, מהנדס או איש מקצוע אחר שיבחן:

    • רטיבות.
    • ליקויי איטום.
    • בעיות חשמל.
    • מצב אינסטלציה.
    • ליקויי בנייה.
    • התאמה בין התשריט לבין המצב בפועל.
    1. תכנון ובנייה

    כאן נופלים לא מעט רוכשים. דירה שנמכרת מכינוס לא מקבלת “חנינה תכנונית” בגלל צורת המכירה. אם קיימת סגירת מרפסת ללא היתר, חלוקה פנימית לא חוקית, תוספת בנייה, חריגה מקו בניין, או פער בין ההיתר לבין מה שקיים בפועל, זה לא נעלם כי יש כונס.

    1. שאלת ההחזקה בדירה

    אחת השאלות הכי פרקטיות היא: מי נמצא בדירה היום?

    יש הבדל מהותי בין:

    • דירה ריקה.
    • דירה מושכרת בחוזה ברור.
    • דירה שבה מתגורר חייב.
    • דירה שבה מתגוררים בני משפחה.
    • דירה שבה מחזיק מישהו שטוען לזכות כלשהי כמו דיירות מוגנת.

    אם קונים דירה עם מחזיקים, חייבים להבין שלא תמיד הפינוי מהיר או פשוט. לפעמים הפינוי יהפוך להליך עצמאי שיימשך זמן ויעלה כסף.

    1. חובות והוצאות נלוות

    צריך לבדוק:

    • ארנונה.
    • ועד בית.
    • חברת ניהול.
    • היטל השבחה.
    • חובות שיכולים לעכב אישורים.
    • ולעיתים גם מצב מסים שקשור למוכר ולכינוס.

    איך קונים דירה מכונס נכסים בפועל?

    רכישת דירה מכונס נכסים היא תהליך שדורש ידע ויכולת להתמודד עם מספר שלבים בירוקרטיים ומשפטיים. אלו השלבים העיקריים בתהליך:

    • איתור הדירה: השלב הראשון הוא לאתר את הדירה המתאימה. ניתן לעשות זאת באמצעות חיפוש באינטרנט באתרים המתמחים במכירת נכסים מכונס נכסים, בפנייה לעורכי דין המתמחים בתחום, או דרך מודעות בעיתונים ובמגזינים. כמו כן, ניתן לעקוב אחר פרסומים של לשכת ההוצאה לפועל.
    • בדיקת הדירה: לאחר איתור הדירה, חשוב מאוד לבדוק את מצבה הפיזי והתכנוני. יש לבקר בנכס, לבדוק את מצבו הפיזי, ולקבל מידע על מצב הזכויות והתכניות הקיימות. מומלץ להיעזר במומחים כגון שמאים, מהנדסים ועורכי דין.
    • הגשת הצעת מחיר: לאחר שבדקתם את הדירה והיא מתאימה לכם, יש להגיש הצעת מחיר לכונס הנכסים. ההצעה צריכה להיות גבוהה ממחיר הבסיס של הדירה, שנקבע על ידי שמאי.
    • התמחרות: במקרים בהם יש מספר רוכשים שמציעים את אותו מחיר, תתקיים התמחרות בין הרוכשים. ההצעה הגבוהה ביותר תזכה בהתמחרות ותזכה את הרוכש ברכישת הדירה.
    • חתימה על הסכם מכר: לאחר זכייה בהתמחרות, יש לחתום על הסכם מכר עם כונס הנכסים. ההסכם כולל את פרטי הדירה, מחיר הדירה, תנאי התשלום, ומועד מסירת הדירה.
    • אישור העסקה על ידי בית המשפט: העסקה חייבת לקבל אישור מבית המשפט, ורק לאחר מכן תוכל להירשם בטאבו. אישור העסקה על ידי בית המשפט נערך בדרך כלל תוך מספר שבועות לאחר החתימה על ההסכם.
    • רישום בטאבו: לאחר קבלת אישור בית המשפט, יש לרשום את הנכס בטאבו על שמכם. זהו שלב חשוב להבטחת זכויותיכם בנכס.

    למה אישור בית המשפט לעסקה כל כך חשוב?

    כי הוא חלק מהותי מהעסקה. העובדה שהצעתך התקבלה והסכם נחתם אינה תמיד מספיקה. הערכאה המפקחת בוחנת אם ההליך היה תקין, אם התמורה סבירה, ואם יש מקום לאשר את המימוש. במקרים מסוימים עלולות להיות:

    • התנגדויות.
    • טענות של נושים.
    • טענות של שותפים.
    • טענה שהמחיר נמוך מדי.
    • או ניסיון של מציע אחר להגיש הצעה טובה יותר.

    מנקודת המבט של הרוכש, המשמעות היא שצריך להיכנס לעסקה עם מודעות אמיתית לכך שעד האישור הסופי, עדיין קיימת אי ודאות.

    מה קורה במס רכישה?

    כאן חשוב לדייק: רכישת דירה מכונס נכסים אינה פוטרת את הרוכש ממס רכישה.

    הרוכש משלם מס רכישה לפי הכללים הרגילים של חוק מיסוי מקרקעין, בהתאם לסוג הדירה, שוויה, והאם מדובר בדירה יחידה או בדירה נוספת. רשות המיסים ממשיכה לפרסם את מדרגות מס הרכישה ואת הסימולטור לחישוב המס לפי נתוני העסקה והסטטוס של הרוכש.

    מבחינה מעשית, זה אומר שבקניית דירה מכונס נכסים צריך לבדוק לא רק “כמה אני משלם לכונס”, אלא גם:

    • מה יהיה מס הרכישה.
    • האם הדירה תיחשב דירה יחידה.
    • האם יש עסקה מקבילה שמתוכננת ויכולה להשפיע על הסיווג.
    • והאם יש חשיפה למס רכישה של דירה נוספת.

    ומה לגבי שווי הדירה לצורכי מס?

    זו שאלה טובה מאוד. לפעמים בעסקאות כינוס המחיר בפועל נמוך ממחיר השוק. אבל מבחינת רשות המסים, השומה לא תמיד נעצרת במחיר החוזי. בעסקאות מסוימות, הרשות יכולה לבחון גם את שווי השוק האמיתי של העסקה. לכן לא נכון להניח אוטומטית ש”אם קניתי בזול, גם המס יהיה בהכרח נמוך בהתאם”.

    ומה עם מס השבח?

    בדרך כלל מס השבח הוא עניינו של המוכר, לא של הרוכש. אבל בעסקאות כינוס, גם אם הרוכש אינו החייב הישיר במס, יש לו אינטרס ברור לוודא שהסוגיה מטופלת, כי בלי טיפול מלא בהיבטי המס של העסקה, הרישום עלול להתעכב.

    זאת אומרת: המס אולי אינו חל על הקונה, אבל הבעיה עלולה להיות של הקונה אם העסקה לא תיסגר רישומית.

    ומה עם היטל השבחה?

    גם כאן אסור להיות שאננים. אם קיימת חבות בהיטל השבחה שלא טופלה, היעדר אישור מהרשות המקומית או מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה עלול לעכב את רישום הזכויות. לכן, מי שבוחן קניית דירה מכונס נכסים חייב לבדוק גם את מישור התכנון וההשבחה, לא רק את מישור הזכויות והחובות מול הכונס.

    למה לרכוש דירה מכונס נכסים?

    רכישת דירה מכונס נכסים יכולה להיות עסקה משתלמת במיוחד, ויש לכך מספר סיבות מרכזיות:

    • מחיר נמוך ממחיר השוק: דירות הנמכרות במסגרת כינוס נכסים נמכרות במקרים מסוימים במחיר נמוך ממחיר השוק. כונס הנכסים מחויב למכור את הנכס במהירות האפשרית כדי להחזיר את החובות לנושים, ולכן המחירים הם לעיתים קרובות משתלמים במיוחד.
    • הזדמנות להשקעה: קניית דירה מכונס נכסים יכולה להיות הזדמנות נהדרת להשקעה. מחיר נמוך מאפשר לרוכשים למכור את הנכס בעתיד במחיר גבוה יותר, ובכך להרוויח מההשקעה.
    • מיקומים מבוקשים: ישנם מקרים בהם דירות מכונס נכסים ממוקמות באזורים מבוקשים שבהם קשה למצוא דירות במחירים סבירים. זו יכולה להיות הזדמנות ייחודית ולעיתים אף חד פעמית לרכוש נכס באזור בו המחירים בדרך כלל גבוהים יותר.
    • אפשרות לרכישת דירה במצב טוב: לא כל הדירות המוצעות למכירה מכונס נכסים הן דירות ישנות או דורשות שיפוץ. לעיתים קרובות ניתן למצוא גם דירות חדשות או דירות במצב טוב יחסית, שהיו בבעלות קודמת של אנשים שהגיעו למצב כלכלי קשה.
    מעוניינים בייעוץ ראשוני? השאירו פרטים ונחזור אליכם

      שדה חובה

      שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

      שליחה

      הסיכונים קניית דירה מכונס נכסים

      לרכישת דירה מכונס נכסים יש גם מספר סיכונים, כגון:

      • סיכון ראשון: אתה לא באמת יודע הכול – בעסקה רגילה, אפשר לדרוש מהמוכר הצהרות, מסמכים, תיקונים, ולעיתים גם שיפוי. בעסקת כינוס, מרחב ההגנה שלך קטן משמעותית.
      • סיכון שני: פינוי יכול להפוך לסיפור בפני עצמו –  אם הנכס מאוכלס, אתה עלול לקנות לא רק דירה, אלא גם בעיית פינוי.
      • סיכון שלישי: המחיר הזול הוא לפעמים אשליה – יש עסקאות שבהן אחרי תוספת של: מס רכישה, שכר טרחת עורך דין, שמאי, מהנדס, עלויות פינוי, תיקונים, זמן המתנה לאישור ועלויות מימון. כבר לא מדובר במציאה אמיתית.
      • סיכון רביעי: עיכובים – עסקאות כינוס לא תמיד זזות בקצב שרוכשים פרטיים רגילים אליו. אם אתה צריך ודאות מהירה, לוח זמנים קשיח, או דירה למגורים בטווח קצר — זו נקודה שחייבים להביא בחשבון.
      • סיכום חמישי: צורך בשיפוץ או בתיקונים – ייתכן שהדירה דורשת שיפוץ או תיקונים, מה שעלול להסתכם בעלויות נוספות.

      חשוב לציין כי לא כל הדירות הנמכרות במסגרת כינוס נכסים סובלות מחסרונות אלו. עם זאת, חשוב להיות מודעים לאפשרות שאלו יתרחשו לפני שמחליטים לרכוש דירה מכונס נכסים.

      טיפים לקנייה מוצלחת

      • הגדירו את הצרכים והרצונות שלכם: לפני שאתם מתחילים לחפש דירות, חשוב להגדיר את הצרכים והרצונות שלכם. מהו המיקום המבוקש? כמה חדרים אתם מחפשים? האם אתם מעוניינים בדירה חדשה או בדירה יד שנייה?
      • בצעו מחקר: בדקו את מחירי הדירות בשוק, וכן את הדירות המפורסמות למכירה במסגרת כינוס נכסים.
      • היעזרו בעורך דין: רכישת דירה מכונס נכסים היא הליך משפטי מורכב. מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בקניית דירה שיוכל לייצג אתכם בפני כונס הנכסים ובפני בית המשפט.
      • הכירו את הסיכונים: חשוב להיות מודעים לסיכונים הכרוכים ברכישת דירה מכונס נכסים, כגון חוסר מידע על הדירה, צורך בשיפוץ או בתיקונים, והליכים בירוקרטיים מורכבים.
      • תהיו מוכנים להתחרות: דירות מכונס נכסים הן לרוב מבוקשות, ולכן חשוב להיות מוכנים להתחרות עם רוכשים אחרים. מומלץ להגיש הצעת מחיר גבוההס; מהמחיר הבסיס של הדירה, על מנת להגדיל את סיכוייכם לזכות בה.
      • התכוננו להליכים בירוקרטיים: הליכי הרכישה של דירה מכונס נכסים יכולים לקחת מספר חודשים. חשוב לתכנן את הרכישה מראש, ולהכין את כל המסמכים הדרושים.
      • היו סבלניים: רכישת דירה מכונס נכסים היא תהליך ארוך ומורכב. חשוב להיות סבלניים ולתת לדברים לקרות בקצב שלהם.

      מה תפקיד עורך הדין העסקה כזאת?

      בעסקת כינוס, עורך דין הוא לא רק מי “שבודק את ההסכם”. הוא צריך: להבין את מקור הכינוס,, לעיין בתיק הרלוונטי, לבדוק זכויות, לזהות מוקשים מיסויים, להבין את מצב החזקה, לנהל את שלב ההתקשרות, להתייחס לתנאים המתלים וללוות עד אישור ורישום

      בקיצור, בעסקת כינוס טובה, עורך הדין לא מגיע “בסוף לחתימה”, אלא נמצא בתמונה מהשלב שבו בכלל מחליטים אם להגיש הצעה.

      לסיכום

      קניית דירה מכונס נכסים יכולה להיות עסקה מצוינת, אבל היא לעולם לא צריכה להיות עסקה פזיזה. מדובר במסלול רכישה עם פוטנציאל אמיתי ולעיתים גם עם יתרון מחיר, אך במקביל עם מכלול סיכונים שאין בעסקת מכר רגילה: מכירה במתכונת AS IS, חוסר ודאות מסוים עד שלב האישור, צורך בבדיקת תיק משפטי, סיכוני פינוי, שאלות תכנוניות, שאלות מס, ועיכובים אפשריים. הליך כינוס נכסים על מקרקעין בהוצאה לפועל מתקיים בפיקוח רשם ההוצאה לפועל, ומכירת מקרקעין במסגרת הליך כזה נעשית באמצעות כונס נכסים; במקביל, פירוק שיתוף במקרקעין נשען על זכותו של כל שותף לדרוש פירוק לפי חוק המקרקעין, ובמקרים המתאימים להוביל למכירה.

      זו בדיוק הסיבה שצריך להתייחס לעסקה כזו לא כאל “הזדמנות”, אלא כאל עסקה משפטית מורכבת. אם מבצעים בדיקות עומק, בודקים זכויות, מבינים את מקור הכינוס, בוחנים את המס, ונכנסים רק כשהתמונה ברורה, העסקה יכולה להיות טובה מאוד. אם מדלגים על השלב הזה בגלל התלהבות מהמחיר, המחיר האמיתי עלול להתגלות אחר כך.

      מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ – משרד עו"ד נאור גלברג

      אנו בעלי ניסיון רב שנים בתחום המקרקעין בכלל ובעסקאות רכישה מכונס נכסים בפרט. נשמח ללוות אתכם לכל אורך התהליך ולספק לכם את הייעוץ המקצועי והמועיל ביותר.

      שאלות נפוצות

      האם קניית דירה מכונס נכסים תמיד זולה יותר ממחיר השוק?
      לא. לפעמים כן, אבל לא תמיד. צריך לבדוק אם המחיר הסופי, יחד עם מס רכישה, עלויות תיקון, שכר טרחה, הוצאות מימון וסיכוני פינוי, עדיין יוצר יתרון אמיתי.

      האם אפשר לקנות דירה מכונס נכסים עם משכנתה?
      כן, אבל צריך לתאם מראש עם הבנק, להבין את לוחות הזמנים, ולהביא בחשבון את שלב האישור של הערכאה המפקחת.

      האם חתימה על הסכם עם הכונס מספיקה?
      לא תמיד. בעסקאות רבות נדרש גם אישור של בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, ורק אחר כך אפשר להתקדם באופן מלא להשלמת העסקה.

      מה המשמעות של AS IS?
      שהדירה נמכרת במצבה הקיים, בלי אחריות רחבה של הכונס. לכן האחריות לבדיקה מקיפה מוטלת בעיקר על הרוכש.

      האם צריך שמאי מטעמי אם כבר יש חוות דעת של הכונס?
      ברוב המקרים כן. חוות הדעת של הכונס נועדה לשרת את הליך המימוש, לא בהכרח להגן עליך כרוכש.

      האם מס רכישה בעסקת כינוס שונה ממס רכישה רגיל?
      לא. הרוכש משלם מס רכישה לפי הכללים הרגילים של חוק מיסוי מקרקעין ובהתאם לסטטוס שלו כרוכש.

      האם כל כינוס נכסים נובע מחובות?
      לא. גם פירוק שיתוף בין בני זוג, יורשים או שותפים יכול להוביל למכירת נכס באמצעות כונס.

      עו''ד נאור גלברג

      עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-500 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

      מתלבטים? לייעוץ ראשוני ללא עלות
      השאירו פרטים ונציגינו יחזרו אליכם

        שדה חובה

        שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

        של האתר מדיניות הפרטיות
        אני מסכים/ה ל

        מדיניות פרטיות

        נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

        gelberglaw.co.il

        עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


        1. כללי ומבוא

        מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

        מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

        שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

        2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

        שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

        שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

        כתובת האתר: gelberglaw.co.il

        כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

        לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

        3. סוגי המידע הנאסף

        3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

        המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

        3.2 מידע הנאסף אוטומטית

        בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

        3.3 עוגיות (Cookies)

        האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

        4. מטרות עיבוד המידע

        המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

        המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

        5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

        עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

        6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

        המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

        עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

        כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

        7. שמירת מידע

        המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

        עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

        8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
        8.1 מהי עוגייה?

        עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

        8.2 סוגי העוגיות בשימוש
        8.3 שליטה בעוגיות

        בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

        9. אבטחת מידע

        המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

        יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

         

        10. זכויות המשתמש

        בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

        לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

        11. קישורים לאתרים חיצוניים

        האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

        בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

        12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

        האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

        13. שינויים במדיניות הפרטיות

        המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

        המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

        14. דין חל וסמכות שיפוטית

        מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

        15. צרו קשר

        לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

         

         

        מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

        גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il