עו"ד נאור גלברג
30/09/2026

הסכם מתנה כספית הוא מסמך קצר שמתעד שהורה, או קרוב אחר, נתן סכום כסף במתנה ולא בהלוואה. מתנת כסף שהועברה בפועל תקפה גם בלי מסמך, אבל ההעברה הבנקאית לבדה לא אומרת אם זו מתנה או הלוואה, למי בדיוק היא ניתנה, והאם היא כבר ניתנה או רק הובטחה. אלה בדיוק השאלות שעולות שנים אחר כך, בגירושין, בירושה או מול הבנק. כאן אפשר להוריד נוסח לדוגמה עם תצהיר מתנה, ומתחתיו מדריך קצר למה שצריך להחליט לפני שהכסף עובר.

הורדת ההסכם, PDF הורדת נוסח לעריכה, WordPDF בן ארבעה עמודים: תשע בדיקות לפני החתימה, ההסכם ותצהיר מתנה. קובץ ה-Word כולל את ההסכם והתצהיר בלבד, למילוי במחשב. עודכן בספטמבר 2026.

מה יש בקובץ

תשע בדיקות לפני החתימה. מתנה או הלוואה, למי ניתנה המתנה, מה קורה כשהנותן נשוי, מתנה עכשיו מול הבטחה לעתיד, כסף שמיועד לדירה, והבנק המממן.
הסכם מתנה כספית. סכום, אופן העברה בשלוש חלופות, קביעה מפורשת שאין חובת השבה, מתנה אישית למקבל, ייעוד הכסף או מתנה בתנאי, והצהרות הצדדים.
אישור בן או בת הזוג של הנותן, כשרק אחד מבני הזוג חותם כנותן.
נספח א׳: תצהיר מתנה כספית לחתימה בפני עורך דין, מהסוג שבנקים מבקשים לעתים כשחלק מההון העצמי הגיע במתנה.

האם חייבים הסכם כדי לתת כסף במתנה

לא, כשהכסף כבר הועבר. לפי סעיף 2 לחוק המתנה, התשכ״ח-1968, מתנה נגמרת כשהנותן מקנה את דבר המתנה למקבל, תוך הסכמה ביניהם שהוא ניתן במתנה. בכסף, ההקניה היא ההעברה עצמה. הכתב נדרש רק כשמתחייבים לתת מתנה בעתיד: סעיף 5(א) לחוק קובע שהתחייבות כזו טעונה מסמך בכתב.

אז למה לחתום בכל זאת? כי העברה בנקאית היא ראיה לכך שכסף עבר, ולא לכך שהוא ניתן במתנה. כשאין מסמך, השאלה אם הכסף היה מתנה או הלוואה מוכרעת לפי הנסיבות ולפי ההתנהגות של הצדדים לאורך השנים, ולא פעם אחרי שהנותן כבר אינו בחיים או אחרי שבני הזוג נפרדו. מסמך שנחתם ביום ההעברה הוא הראיה החזקה ביותר למה שהצדדים התכוונו אליו.

מתנה או הלוואה: להחליט לפני ההעברה

אם אתם מצפים שהכסף יחזור, גם בעוד עשר שנים, זו הלוואה, והיא צריכה הסכם הלוואה ולא הסכם מתנה. הלוואה אמיתית היא חוב של הילד: הבנק עשוי להביא אותה בחשבון כשהוא בוחן את המשכנתא, והיא נשארת חוב גם במקרה של גירושין או פטירה. מתנה, לעומת זאת, יוצאת מרשות הנותן לגמרי. אין תשובה אחת נכונה לכל משפחה, אבל ההחלטה צריכה להתקבל לפני שהכסף עובר. למי שבוחר בהלוואה יש הסכם הלוואה בין בני משפחה להורדה, ובמאמר על הסכם הלוואה בין בני משפחה יש הסבר מלא על ההבדלים בין השתיים.

למי ניתנה המתנה, ולמה זה חשוב בגירושין

סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, מוציא מאיזון המשאבים בין בני זוג נכסים שאחד מהם קיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין. כלומר, כסף שהורה נתן לבתו בלבד, ולא לה ולבן זוגה, אינו אמור להתחלק ביניהם בגירושין. ההסכם בנוי כך: סעיף 3 קובע שהמתנה ניתנת למקבל באופן אישי, ושכוונת הנותן היא שהכסף, וכל נכס שיירכש בו, יהיו רכושו הנפרד.

ההגנה הזו שווה בדיוק כמו היכולת להראות, שנים אחר כך, מה ניתן ולמי. כסף שעבר לחשבון משותף של בני הזוג, או הושקע בדירה שנרשמה על שם שניהם, קשה הרבה יותר לזהות כמתנה אישית. סעיף 9 לאותו חוק מבהיר שרישום נכס על שם אחד מבני הזוג אינו מספיק לבדו כדי להוציא אותו מהאיזון. אם המטרה היא שהכסף יישאר של הילד, מתכננים מראש את מסלול הכסף ואת אופן הרישום, ולא רק את המסמך.

כשהנותן נשוי

אותה שאלה קיימת גם בצד של הנותן. סעיף 7 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לראות מתנה שבן זוג נתן, למעט מתנות שניתנות לפי הנהוג בנסיבות, כאילו היא עדיין שלו לצורך איזון המשאבים. לכן כשהכסף בא מחשבון משותף או מנכסי שני בני הזוג, עדיף ששניהם יחתמו כנותנים. אם רק אחד מהם נותן, בסוף ההסכם יש מקום לאישור של בן הזוג השני שהמתנה ידועה לו ושהוא מסכים לה.

מתנה עכשיו או התחייבות למתנה בעתיד

ההסכם מאפשר שתי דרכים, והן שונות משפטית. מתנה שהכסף שלה כבר הועבר נגמרה, ואין ממנה דרך חזרה רגילה. התחייבות לתת כסף בעתיד, למשל במועד חתימת חוזה הרכישה, היא הבטחה. לפי סעיף 5(ב) לחוק המתנה, כל עוד המקבל לא שינה את מצבו בהסתמך עליה, הנותן רשאי לחזור בו, אלא אם ויתר על כך בכתב. סעיף 5.3 בהסכם הוא הוויתור הזה. גם אחריו, סעיף 5(ג) לחוק מאפשר לנותן לחזור בו בשל התנהגות מחפירה של המקבל כלפיו או כלפי בן משפחתו, או בשל הרעה ניכרת במצבו הכלכלי.

מי שקונה דירה ובונה על כסף שיגיע מההורים ביום התשלום השני, צריך לדעת שבלי ויתור בכתב, ההבטחה הזו אינה סגורה.

כסף לדירה: בדקו כמה אחוזים ממחיר הדירה הוא מהווה

כשהמתנה מיועדת לקניית דירה, יש לה השלכה על המכירה העתידית של הדירה ולא על הקנייה עצמה. לפי סעיף 49ו(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, מי שקיבל במתנה 50% לפחות ממחיר הדירה, בתוך שלוש השנים שקדמו לרכישתה, ייחשב כמי שקיבל את הדירה עצמה במתנה. על דירה שהתקבלה במתנה חלה תקופת צינון לפי סעיף 49ו(א): הפטור ממס שבח במכירתה אינו ניתן עד שיחלפו ארבע שנים מיום שנעשה בעלה אם לא גר בה דרך קבע, או שלוש שנים מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה.

במילים פשוטות: אותם הורים ואותו ילד, ושני סכומים קרובים, יכולים להוביל לשתי תוצאות מס שונות לגמרי אם הדירה תימכר בתוך כמה שנים. את החישוב עושים לפני ההעברה. הרחבה על ההחלטה בין דירה לכסף נמצאת במדריך העברת דירה או כסף במתנה לילד.

מתנה עם ייעוד או מתנה בתנאי

לא כל אזכור של מטרה הופך את המתנה למותנית. בסעיף 4 בהסכם יש שתי חלופות. הראשונה מציינת את הייעוד לידיעה בלבד, והמתנה אינה תלויה בו. השנייה היא מתנה בתנאי: המקבל מתחייב להשתמש בכסף למטרה מסוימת. סעיף 4 לחוק המתנה מאפשר מתנה על תנאי, ונותן המתנה רשאי לדרוש את קיום החיוב. בחרו בחלופה השנייה רק אם אתם באמת מתכוונים לאכוף אותה.

צ׳קליסט קצר לפני שהכסף עובר

1. החלטתם במפורש: מתנה או הלוואה.
2. קבעתם למי ניתנת המתנה: לילד בלבד או לזוג.
3. הכסף עובר בהעברה בנקאית מחשבון על שם הנותן, ולא במזומן. חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח-2018, מגביל תשלומים במזומן.
4. אם הנותן נשוי, שני בני הזוג חותמים או מאשרים.
5. אם הכסף מיועד לדירה, חישבתם את שיעורו ממחיר הדירה.
6. בררתם עם הבנק המממן איזה נוסח תצהיר הוא דורש.
7. אם חשוב לכם שהמתנה תובא בחשבון בחלוקה בין הילדים, זה מוסדר בצוואה. הסכם המתנה אינו קובע את חלוקת העיזבון.
8. ההסכם, אישור ההעברה והתצהיר נשמרים יחד, אצל שני הצדדים.
מתי לא להסתפק בנוסח לדוגמה. מתנה של דירה או של זכות במקרקעין, שיש לה כללים משלה, מפורטים בשאלון ההכנה להעברת דירה במתנה. נותן שהוא תושב חוץ או כסף שמגיע מחו״ל. נותן בחובות, בהליך חדלות פירעון או בהליך גירושין. סכום שהוא חלק ניכר מנכסי הנותן. ומתנות לכמה ילדים בסכומים שונים. במצבים האלה ההסכם צריך להיכתב לפי המקרה.
רוצים שנעבור על ההסכם לפני החתימה?בדיקה של מסמך המתנה, של מסלול הכסף ושל השפעתו על המס במכירה העתידית, לפני שהכסף עובר.לתיאום בדיקה

שאלות ותשובות

האם יש מס על מתנה כספית מההורים?

בישראל אין מס מתנה. השאלה המיסויית מתחילה כשהכסף משמש לקניית דירה: אם הוא 50% או יותר ממחיר הדירה, והתקבל בתוך שלוש השנים שלפני הקנייה, הדירה עשויה להיחשב כדירה שהתקבלה במתנה לעניין הפטור במכירתה, לפי סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין.

האם צריך עורך דין כדי לחתום על הסכם מתנה כספית?

על ההסכם עצמו אפשר לחתום בלי עורך דין. התצהיר שבנספח א׳ נחתם בפני עורך דין שמאמת אותו. כדאי לערב עורך דין כשמדובר בסכום משמעותי, כשהכסף מיועד לדירה, או כשאחד המצבים שבתיבה שלמעלה חל עליכם.

אפשר לחזור ממתנה כספית?

מתנה שהכסף שלה כבר הועבר נגמרה. התחייבות לתת כסף בעתיד אפשר לבטל כל עוד המקבל לא שינה את מצבו בהסתמך עליה, אלא אם הנותן ויתר על כך בכתב, ובמקרים חריגים שמנויים בסעיף 5(ג) לחוק המתנה גם אחרי ויתור.

אם אנחנו נשואים, הכסף שקיבלתי מההורים שלי שייך גם לבן הזוג?

לפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, נכסים שאחד מבני הזוג קיבל במתנה בתקופת הנישואין אינם נכללים באיזון המשאבים. בפועל, זה תלוי ביכולת להראות שהכסף ניתן לכם באופן אישי ושהוא לא התערבב בנכסים המשותפים.

למה יש גם קובץ Word?

כדי שאפשר יהיה למלא את השדות במחשב. קובץ ה-Word אינו כולל את עמוד ההסבר והבדיקות, ולכן כדאי לקרוא את ה-PDF לפני שממלאים אותו.

מקורות

חוק המתנה, התשכ״ח-1968, סעיפים 1 עד 6. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, סעיפים 5, 7 ו-9. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, סעיף 49ו. חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח-2018.

עוד בנושא: תכנון נכסי המשפחה: מס, מתנות, ירושה וסדר פעולות; עסקת מתנה במקרקעין; כל המדריכים והכלים להורדה.

נכתב על ידי עו״ד נאור גלברג, עורך דין מקרקעין ושמאי מקרקעין. עודכן לאחרונה ב-30 בספטמבר 2026. הנוסח להורדה הוא נוסח לדוגמה ומידע כללי. הוא אינו ייעוץ משפטי ואינו מחליף התאמה של המסמך לנסיבות שלכם.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.
וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il