דמי תיווך בעסקת דירה: מתי המתווך זכאי לעמלה, ומה קובע חוק המתווכים

מתווך במקרקעין זכאי לדמי תיווך רק כשמתקיימים שלושה תנאים יחד: היה לו רישיון בתוקף, הלקוח חתם לו על הזמנה בכתב, והוא היה הגורם היעיל שהביא את הצדדים להסכם מחייב. כך קובע סעיף 14(א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו-1996. כשאחד התנאים חסר, החוק אינו מחייב את הלקוח לשלם, גם אם המתווך הראה את הדירה וגם אם העסקה נחתמה בסוף.

בעסקאות יד שנייה רוב הדירות עוברות דרך מתווך, וברוב המקרים אין שום מחלוקת: המתווך הביא את הקונה, הצדדים חתמו, והעמלה שולמה. המחלוקות מתחילות במצבים שבהם התמונה פחות חלקה. הקונה ראה את הדירה דרך מתווך אחד וקנה אותה דרך מתווך אחר. המוכר נתן בלעדיות לחצי שנה ומכר בעצמו לשכן. הצדדים חתמו על זיכרון דברים, והעסקה התפרקה אחרי שבועיים. המאמר הזה עובר על מה שהחוק קובע בכל אחד מהמצבים האלה, מצד הקונה ומצד המוכר, ועל מה שכדאי לבדוק לפני שחותמים על טופס של מתווך.

עודכן: 1.11.2026.

שלושת התנאים לזכאות לדמי תיווך

סעיף 14(א) לחוק המתווכים במקרקעין קובע שמתווך יהיה זכאי לדמי תיווך מלקוח אם נתקיימו כל אלה: היה לו רישיון בתוקף בעת שעסק בתיווך, הוא מילא אחר הוראות סעיף 9 בדבר הזמנה בכתב, והוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב. המילה החשובה היא כל. אין כאן שיקלול ואין מצב שבו תנאי חזק מפצה על תנאי חסר.

הלקוח, לפי הגדרת החוק, הוא צד להסכם עם המתווך לקבלת שירותיו, בין שהוא משלם דמי תיווך ובין שלא. כלומר, גם מוכר שהתחייב לשלם וגם קונה שהתחייב לשלם הם לקוחות, וכל אחד מהם נבחן לפי ההזמנה שהוא עצמו חתם עליה.

רישיון בתוקף

התנאי הראשון טכני, אבל הוא מוחלט. מי שעסק בתיווך בלי רישיון בתוקף, או בלי פטור זמני לפי החוק, אינו זכאי לדמי תיווך לפי סעיף 14(א)(1). רישיון שפקע באמצע התקופה, או אדם שעובד במשרד תיווך בלי רישיון משלו, הם מצבים שבהם השאלה עולה בפועל. סעיף 13 לחוק אוסר להעסיק אדם בתיווך אלא אם יש לו רישיון בתוקף, למעט בתפקיד מינהלי.

הבדיקה פשוטה: לבקש מהמתווך את מספר הרישיון, ולבדוק אותו במאגר של רשם המתווכים במשרד המשפטים. תקנות האתיקה שנכנסו לתוקף ב-2025, שעליהן בהמשך, מחייבות לפי הסיכומים המקצועיים שפורסמו עליהן את המתווך להציג את רישיונו כבר בפנייה הראשונה.

הזמנה בכתב חתומה

סעיף 9(א) לחוק קובע שמתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר. הפרטים נקבעו בתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ״ז-1997. זה לא עניין של צורה. הדרישה נועדה לכך שהלקוח יידע מראש על מה הוא מתחייב, בעד איזו עסקה ובאיזה סכום.

בהכרעה של ועדת המשמעת לפי חוק המתווכים מפברואר 2025 נכתב במפורש שמתווך מחויב בהזמנת תיווך בכתב, שבמסגרתה עליו לכלול את מלוא ההסדרים הכספיים נשוא עסקת התיווך. בפועל זה אומר שהעמלה, השאלה אם היא כוללת מע״מ, והנכס או סוג הנכסים שההזמנה חלה עליהם, צריכים להיות כתובים בטופס עצמו. סכום שנאמר בעל פה או נשלח בהודעה אחרי החתימה אינו חלק מההזמנה.

שתי הערות מעשיות. הראשונה, הזמנה חתומה אינה מחייבת את הלקוח לקנות או למכור. היא רק קובעת שאם תיחתם עסקה שהמתווך הביא אליה, הוא יהיה זכאי לעמלה שנקבעה. השנייה, כדאי לקרוא את הטופס לפני החתימה, ולא אחרי הסיור בדירה. טפסים רבים כוללים יותר מנכס אחד, או סעיף שמרחיב את החיוב גם לעסקה עתידית או לבן משפחה. אלה סעיפים שאפשר לבקש למחוק לפני שחותמים.

הגורם היעיל

המתווך זכאי לעמלה רק אם היה הגורם היעיל שהביא את הצדדים להסכם מחייב, ולא רק מי שהראה ראשון את הדירה. החוק אינו מגדיר את המונח, והוא נבחן בכל מקרה לפי הנסיבות. השאלה היא אם פעולת המתווך היא שהובילה בפועל לעסקה, או שהעסקה נוצרה מכוח משהו אחר.

כמה שאלות שעולות בכל מחלוקת כזו: האם הקונה הכיר את הדירה או את המוכר לפני שהמתווך הציג אותה. כמה זמן עבר בין הסיור לבין החתימה. האם המתווך השתתף במשא ומתן או רק מסר כתובת. האם נכנס לתמונה מתווך אחר שעשה את העבודה המשמעותית. האם המחיר והתנאים שסוכמו בסוף קרובים למה שהוצג בזמן התיווך. אין תשובה אחת לכל המצבים, ולכן רוב המחלוקות על דמי תיווך שמגיעות לבית המשפט עוסקות בשאלה הזו.

יש חריג אחד שבו החוק עצמו פותר את השאלה. מתווך שקיבל בלעדיות וביצע בתקופתה את פעולות השיווק שנקבעו, נהנה מחזקה שהוא היה הגורם היעיל לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות. זה סעיף 14(ב), והוא מוסבר בפרק על הבלעדיות.

מתי נוצרת הזכות לעמלה: הסכם מחייב

הזכות לדמי תיווך נקשרת להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב, ולא לסיור בדירה, להצעת מחיר או להסכמה בעל פה. כל עוד אין הסכם מחייב בין המוכר לקונה, התנאי השלישי של סעיף 14(א) עוד לא התקיים.

הנקודה העדינה היא שהסכם מחייב אינו תמיד החוזה הסופי. זיכרון דברים שכולל את הפרטים המהותיים של העסקה, ובהם הצדדים, הנכס, המחיר ומועדי התשלום והמסירה, עשוי להיחשב חוזה מחייב בפני עצמו. במצב כזה העסקה נחשבת סגורה כבר ביום החתימה על הזיכרון, עם כל ההשלכות, ובהן גם השאלה של דמי התיווך. על ההבחנה בין זיכרון דברים שהוא חוזה לבין מסמך כוונות בלבד הרחבתי במאמר על זיכרון דברים בעסקת דירה.

מה קורה כשהעסקה התבטלה אחרי שנחתם הסכם מחייב? החוק אינו קובע כלל מפורש לכך. התשובה תלויה בנוסח ההזמנה, בסיבת הביטול ובמי שגרם לו. ביטול שנובע מהפרה של אחד הצדדים שונה מביטול בהסכמה, ושניהם שונים מעסקה שנחתמה בכפוף לתנאי מתלה שלא התקיים. מי שמגיע למצב כזה צריך לבדוק קודם מה כתוב בהזמנה שעליה חתם, ורק אחר כך לבחון את השאלה המשפטית. על הצד של הקונה והמוכר בעסקה שהתפרקה כתבתי במאמר על הפרת הסכם מכר דירה.

כמה משלמים למתווך

חוק המתווכים במקרקעין אינו קובע שיעור לדמי התיווך. העמלה היא עניין של הסכמה בין המתווך ללקוח, והיא נכתבת בהזמנה. בשוק נהוגים שיעורים מסוימים, אבל אין להם מעמד של חובה, ואפשר לנהל עליהם משא ומתן כמו על כל תנאי אחר.

שלושה דברים שכדאי לוודא שכתובים בהזמנה במפורש: אם הסכום כולל מע״מ או שהמע״מ מתווסף אליו, ממה מחושב האחוז, כלומר מהמחיר שבחוזה או מסכום אחר, ומתי משלמים. ההבדל בין 2% כולל מע״מ לבין 2% בתוספת מע״מ בדירה של 3,000,000 ₪ הוא סכום המע״מ על 60,000 ₪, כלומר יותר מעשרת אלפים שקלים. זו מחלוקת שקל למנוע בשורה אחת.

אין דמי רצינות. תקנה 26 לתקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), כפי שהיא מצוטטת בהכרעת ועדת המשמעת מ-11.2.2025, קובעת: "מתווך במקרקעין לא יגבה כספים, במישרין או בעקיפין, מאדם, בעד שירותי תיווך במקרקעין, אלא בהתאם לסעיף 14 לחוק, ובכלל זה לא יגבה בעד תיווך במקרקעין דמי קדימה או דמי רצינות לצורך קבלת שירותי התיווך". מי שמתבקש לשלם מקדמה כדי לראות דירה או כדי לשריין אותה, מתבקש לשלם תשלום שהתקנות אוסרות.

דמי התיווך הם רק אחת מעלויות העסקה. מס רכישה, שכר טרחת עורך דין, שמאות, אגרות רישום ועלויות המימון מצטרפים אליהם. את מבנה שכר הטרחה בעסקת מכר או רכישה פירטתי במאמר על שכר טרחת עורך דין לקניית דירה או מכירת דירה.

בלעדיות במכירת דירה: מה מותר ומה מוגבל

מוכר רשאי לתת למתווך בלעדיות על מכירת הדירה, אבל רק במסמך נפרד שהוא חותם עליו, לתקופה של עד שישה חודשים, ובתנאי שהמתווך מבצע בתקופה הזו פעולות שיווק. הכללים מרוכזים בסעיף 9(ב) עד 9(ד) לחוק, והם חלים על מוכר שמוכר שלא במהלך עסקיו, כלומר על אדם פרטי שמוכר את דירתו.

בלעדיות משנה את מאזן הכוחות. בלי בלעדיות, המוכר יכול לעבוד עם כמה מתווכים במקביל, ומשלם רק למי שהביא את הקונה בפועל. עם בלעדיות, המתווך מקבל את הדירה לטיפולו הבלעדי, ובתמורה החוק דורש ממנו לעבוד בפועל על שיווקה. כדי שזה לא יהפוך למלכודת, המחוקק הציב כמה גבולות.

הכלל שמפתיע מוכרים הוא חזקת הגורם היעיל. מוכר שנתן בלעדיות ומכר בעצמו, למשל לשכן או לקרוב משפחה, בתוך תקופת הבלעדיות, עלול לגלות שהוא חייב עמלה למתווך שלא הביא את הקונה. זו התוצאה של חזקת סעיף 14(ב), בתנאי שהמתווך ביצע את פעולות השיווק. לכן, מי שיודע שיש לו קונה פוטנציאלי מהסביבה הקרובה, כדאי שיגיד את זה לפני שהוא חותם על בלעדיות, ויבקש להחריג אותו במסמך.

ומה נחשב פעולת שיווק? סעיף 9(ד) מסמיך את השר לקבוע את הפעולות שהמתווך חייב לבצע בתקופת הבלעדיות, והן נקבעו בתקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק). מבחינה מעשית, מוכר שנתן בלעדיות יכול וצריך לשאול את המתווך בכתב אילו פעולות שיווק בוצעו ומתי. התשובה רלוונטית לשאלה אם הבלעדיות עדיין בתוקף, ולשאלה אם החזקה של סעיף 14(ב) חלה.

הגדרת דירה בחוק רחבה. סעיף 9(ג) מגדיר דירה כחדר, מבנה או מערכת חדרים שנועדו למגורים או משמשים בפועל למגורים, לרבות כאלה שיוקמו או ייבנו בעתיד. כלומר, גם דירה בפרויקט שטרם נבנה נכנסת להגדרה, לעניין תקופת הבלעדיות.

מתווך אחד לשני הצדדים, ועניין אישי

בעסקת דירה מקובל שהמתווך מקבל עמלה גם מהמוכר וגם מהקונה, וכל אחד מהם משלם לפי ההזמנה שהוא עצמו חתם עליה. אין בזה פסול, אבל זה מצב שבו המתווך עובד בפועל עבור שני אנשים עם אינטרסים הפוכים: המוכר רוצה מחיר גבוה, הקונה רוצה מחיר נמוך, והמתווך רוצה שתהיה עסקה.

החוק מטפל בזה בשתי דרכים. סעיף 8(א) קובע שהמתווך יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס. סעיף 10 אוסר על מתווך לתווך בעסקה שיש לו בה עניין אישי, אלא אם גילה ללקוח את עניינו וקיבל את הסכמתו בכתב. עניין אישי כולל, לפי הסעיף, גם עניין של קרוב של המתווך או של גוף שהוא או קרובו שולטים בו. מתווך שהדירה שייכת לבן משפחתו, או שמשקיע בה בעצמו, חייב לומר את זה מראש ובכתב.

תקנות האתיקה של 2024 הוסיפו לפי הסיכומים שפורסמו עליהן חובה ליידע בכתב את כל הצדדים כשהמתווך פועל עבור יותר מצד אחד, ולקבל את אישורם. מבחינה מעשית, קונה שעובד עם מתווך שמייצג גם את המוכר צריך להניח שכל מה שהוא אומר על התקציב שלו עלול להשפיע על המשא ומתן. סעיף 11 אוסר על המתווך לגלות לאחרים ידיעה שהלקוח מסר לו בלי הסכמתו, אבל הדרך הבטוחה היא פשוט לא למסור למתווך את המחיר המקסימלי.

מה מתווך לא רשאי לעשות: מסמכים משפטיים

סעיף 12 לחוק אוסר על מתווך לערוך או לסייע בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין, ולייצג לקוח במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה. מתווך שמפר את ההוראה אינו זכאי לדמי תיווך.

זה הסעיף שמתנגש הכי הרבה עם המציאות. בעסקאות רבות המתווך מציע להחתים את הצדדים על זיכרון דברים כדי לסגור את העסקה לפני שמישהו יתחרט. זה נראה כמו שירות, אבל זה בדיוק המסמך שהחוק אוסר עליו לערוך, וזה גם המסמך שעלול להתברר כחוזה מחייב לכל דבר. קונה שחתם על זיכרון דברים של מתווך התחייב לפעמים לרכישה לפני שבדק נסח, היתרים, משכנתאות ועיקולים, ולפני שידע אם יקבל משכנתה.

ההמלצה שלי פשוטה: לא חותמים על מסמך שמתאר את העסקה, גם אם הוא נקרא סיכום, הצעה או זיכרון דברים, לפני שעורך דין מטעמכם קרא אותו. מה שהמתווך רשאי לעשות הוא להעביר בין הצדדים את המחיר ואת הפרטים העסקיים, ולהשאיר את הניסוח לעורכי הדין. מבנה החוזה עצמו מוסבר במאמר על הסכם מכר.

מה המתווך צריך לגלות על הדירה, ומה נשאר עליכם

סעיף 8(ב) מחייב את המתווך לפעול במיומנות ובסבירות, ולנקוט אמצעים ראויים לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס. תקנות האתיקה, שנכנסו לתוקף במרץ 2025, פירטו לפי הדיווחים עליהן מידע שהמתווך צריך לבקש מבעל הנכס ולמסור, כגון רטיבות, חריגות בנייה וליקויים מהותיים, ואם בעל הנכס מסרב למסור את המידע, המתווך מציין את הסירוב.

זה שיפור אמיתי לקונה, אבל הוא אינו מחליף את הבדיקות שהקונה עושה בעצמו. המתווך מוסר את מה שהמוכר אמר לו ואת מה שהוא יודע. הוא לא בודק את תיק הבניין בעירייה, לא משווה את ההיתר למצב בשטח, ולא קורא את הנסח כפי שעורך דין קורא אותו. את הבדיקות האלה כדאי לעשות לפני ההתחייבות, לפי צ׳קליסט הבדיקות לפני רכישת דירה יד שנייה, ובמיוחד את הבדיקה של חריגות בנייה ושל שטח הדירה, ששתיהן נקודות שבהן מה שנאמר בסיור ומה שרשום במסמכים נבדלים לא פעם.

חמש מחלוקות שחוזרות על עצמן

רוב המחלוקות על דמי תיווך אינן על הסכום, אלא על השאלה אם בכלל יש חיוב. אלה המצבים השכיחים, ומה שבודקים בכל אחד מהם.

ראינו דרך מתווך, וקנינו ישירות מהבעלים

זה המצב הקלאסי. אם הקונה חתם על הזמנה, המתווך הראה לו את הדירה, ואחרי זמן קצר הקונה פנה ישירות למוכר וסגר עסקה, המתווך יטען שהוא היה הגורם היעיל, ולרוב הטענה הזו חזקה. העובדה שהקונה עקף את המתווך אינה מנתקת את הקשר הסיבתי. מה שעשוי לנתק אותו הוא פרק זמן ארוך, שינוי מהותי בנסיבות, או מעורבות של גורם אחר שהוא שהוביל בפועל לעסקה.

שני מתווכים הראו את אותה דירה

קורה כשהדירה מפורסמת אצל כמה משרדים. הקונה עלול למצוא את עצמו מול שתי דרישות. ההזמנה שנחתמה מול כל מתווך והשאלה מי מהם הוביל בפועל להסכם הן שמכריעות, ולא השאלה מי הראה ראשון. הדרך למנוע את זה היא לומר למתווך השני, לפני הסיור, שהדירה כבר הוצגה לכם, ולא לחתום על הזמנה כפולה לאותו נכס.

חתמנו על זיכרון דברים, והעסקה התפרקה

כאן נפגשות שתי שאלות: האם הזיכרון הוא הסכם מחייב, ואם כן, מה ההזמנה קובעת על עסקה שבוטלה. אם הזיכרון נערך על ידי המתווך, עולה גם השאלה של סעיף 12. במצב כזה כדאי לעצור ולבדוק את המסמכים לפני שמשלמים או מסרבים לשלם.

נתנו בלעדיות, והמתווך לא עשה כלום

סעיף 9(ב2) קובע שהבלעדיות מסתיימת בתום שליש מתקופתה אם המתווך לא ביצע עד אז את פעולות השיווק שנקבעו. בבלעדיות של שישה חודשים מדובר בחודשיים. מוכר שמרגיש שהדירה לא משווקת צריך לבקש פירוט בכתב של פעולות השיווק, ולשמור את התשובה.

אין הזמנה חתומה

בלי הזמנה בכתב שחתם עליה הלקוח, סעיף 9(א) קובע שהמתווך אינו זכאי לדמי תיווך. זה הכלל, והוא נאכף. עם זאת, מי שקיבל שירות ומבקש להתחמק מתשלום רק משום שהטופס לא נחתם, צריך לבדוק את המקרה הספציפי לפני שהוא בונה על כך, כי בתי המשפט בוחנים גם התנהגות חסרת תום לב של לקוחות.

לפני שחותמים על טופס של מתווך

הבדיקות שאחרי שלב התיווך, מהנסח ועד המשכנתה, מרוכזות במדריך קניית דירה יד שנייה. מי שנמצא בצד של המוכר ימצא את רשימת המסמכים שכדאי להכין בשאלון ההכנה לפני מכירת דירה. ומי שמוכר דירה וקונה דירה אחרת בסמיכות, ועובד אולי עם שני מתווכים בשתי העסקאות, ימצא את תיאום המועדים והמס במאמר על משפרי דיור.

שאלות ותשובות

מתי חייבים לשלם דמי תיווך?

כשמתקיימים שלושת התנאים של סעיף 14(א) לחוק המתווכים במקרקעין: למתווך היה רישיון בתוקף, הלקוח חתם על הזמנה בכתב עם הפרטים שנקבעו בתקנות, והמתווך היה הגורם היעיל שהביא להסכם מחייב בין המוכר לקונה. מועד התשלום עצמו נקבע בהזמנה.

כמה אחוז דמי תיווך משלמים על דירה?

החוק אינו קובע שיעור. העמלה נקבעת בהסכמה ונכתבת בהזמנה, ואפשר לנהל עליה משא ומתן. חשוב לוודא בכתב אם הסכום כולל מע״מ או שהמע״מ מתווסף אליו.

חתמתי על הזמנה אבל לא קניתי דרך המתווך. אני חייב לשלם?

ההזמנה לבדה אינה יוצרת חיוב. החיוב נוצר רק אם נחתם הסכם מחייב והמתווך היה הגורם היעיל לו. אם קניתם את אותה דירה בעצמכם אחרי שהמתווך הציג אותה, ייתכן שהוא עדיין ייחשב הגורם היעיל, וזה נבחן לפי הנסיבות.

כמה זמן יכולה להימשך בלעדיות של מתווך על דירה?

עד שישה חודשים מיום ההזמנה, לפי סעיף 9(ב1)(2) לחוק. אם לא נקבעה תקופה, הבלעדיות בדירה מסתיימת בתום 30 יום. אם המתווך לא ביצע את פעולות השיווק עד תום שליש מהתקופה, הבלעדיות מסתיימת מוקדם יותר.

מכרתי בעצמי בתקופת הבלעדיות. אני חייב עמלה?

ייתכן שכן. לפי סעיף 14(ב), מתווך שביצע את פעולות השיווק שנקבעו חזקה שהיה הגורם היעיל לעסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות. לכן קונה שאתם כבר מכירים כדאי להחריג במסמך הבלעדיות מראש.

מותר למתווך להכין זיכרון דברים?

לא. סעיף 12 לחוק אוסר על מתווך לערוך או לסייע בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין, ומתווך שמפר את האיסור אינו זכאי לדמי תיווך. מעבר לשאלת העמלה, זיכרון דברים עלול להיות חוזה מחייב, ולכן נכון שעורך דין יקרא אותו לפני החתימה.

לסיכום

מתווך טוב חוסך זמן, מביא קונים ומכיר את השוק המקומי, ורוב העסקאות שעוברות דרכו נסגרות בלי מחלוקת. חוק המתווכים במקרקעין לא נועד להקשות עליו, אלא לקבוע מראש מתי נוצר חיוב ומה מגן על הלקוח. שלושה דברים עושים את רוב העבודה: לקרוא את ההזמנה לפני שחותמים עליה, לתת בלעדיות רק כשמבינים מה היא כוללת, ולא לחתום על שום מסמך שמתאר את העסקה לפני שעורך דין מטעמכם ראה אותו.

מי שעומד לפני עסקה יכול לקרוא עוד על ליווי משפטי בקניית דירה ועל ליווי משפטי במכירת דירה.

מקורות

• חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו-1996, סעיף 1 (הגדרות תיווך במקרקעין ולקוח), סעיף 8 (חובת זהירות ונאמנות), סעיף 9 (הזמנה בכתב ובלעדיות), סעיפים 10 עד 13 (עניין אישי, סודיות, איסור עריכת מסמכים משפטיים, העסקת בעלי רישיון), וסעיף 14 (הזכאות לדמי תיווך וחזקת הגורם היעיל). הנוסח נבדק מול קובץ החקיקה שפורסם באתר משרד המשפטים, gov.il, לקראת בחינת המתווכים של נובמבר 2024.
• תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ״ז-1997, ותקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), שהותקנו מכוח סעיפים 9(א) ו-9(ד) לחוק.
• תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ״ד-2024, שנכנסו לתוקף במרץ 2025, ובכלל זה תקנה 26 כפי שהיא מצוטטת בהכרעת הדין של ועדת המשמעת לפי חוק המתווכים במקרקעין, תיק 2/24, מיום 11.2.2025, באתר משרד המשפטים.

נכתב על ידי עו״ד נאור גלברג, עורך דין נדל״ן ושמאי מקרקעין. עודכן: 1.11.2026. האמור הוא מידע מקצועי כללי ואינו ייעוץ משפטי לעסקה מסוימת. מחלוקת על דמי תיווך נבחנת לפי נוסח ההזמנה שנחתמה ולפי נסיבות העסקה.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.

חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.

חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.

מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.