מרפסת בבית משותף בלי הסכמת 75% מהשכנים: המחוזי בחיפה השאיר בתוקף צו הריסה
בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דחה ביום 15.9.2026 ערעור של בעלי דירה בבית משותף שבנו שתי מרפסות חדשות בלי הסכמת שכניהם, והשאיר בתוקף את צו המפקחת על רישום המקרקעין להרוס את המרפסות ולהחזיר את הקירות החיצוניים לקדמותם. הכלל שעולה מפסק הדין ברור: הרחבת דירה על חשבון הרכוש המשותף מחייבת הסכמה פוזיטיבית של שלושה רבעים מבעלי הדירות, ובבניין של 32 דירות פירוש הדבר 24 הסכמות. שתיקה של השכנים אינה הסכמה, היתר בנייה מהוועדה המקומית אינו מחליף אותה, ומי שטוען שבבניין כבר נבנו הרחבות דומות צריך להוכיח זאת.
פסק הדין נוגע לשלושה סוגי אנשים. בעל דירה שמתכנן להוסיף מרפסת, חדר או סגירה, ושואל אם די לו בהיתר. שכנים שרואים בנייה כזו נבנית מול עיניהם ושואלים מה הם יכולים לעשות ומתי. ורוכש של דירה שכבר הורחבה, שצריך לדעת שהרחבה שנבנתה בלי הסכמת הרוב חשופה לתביעת הריסה גם אחרי שהסתיימה, וגם כשיש לה היתר.
פרטי ההליך
| ההליך | עש״א 30917-07-25, ערעור על החלטת המפקחת על רישום המקרקעין |
| הערכאה | בית המשפט המחוזי בחיפה כבית משפט לערעורים אזרחיים. ההרכב: השופטים ישראלה קראי-גירון, אב״ד, עדי חן-ברק ויואב פרידמן |
| מועד פסק הדין | ד׳ בתשרי תשפ״ז, 15.9.2026, בהעדר הצדדים |
| הצדדים | בעלי דירה אחת בבניין, המערערים, נגד בעלי חמש דירות אחרות באותו בניין, המשיבים |
| ההחלטה שבערעור | החלטת המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה, עו״ד יעל ליבוביץ, בתיק 8/417/2023, מיום 26.5.2025 |
| הנכס | בית משותף בחיפה, גוש 10803 חלקה 96, ארבע כניסות ו-32 דירות |
| התוצאה | הערעור נדחה. צו ההריסה וההשבה לקדמות נשאר בתוקף, המערערים חויבו בהוצאות של 15,000 ש״ח, וניתן עיכוב ביצוע של 90 יום כדי לאפשר להם לנסות להשיג את ההסכמות הנדרשות |
מה נבנה, ואיך זה הגיע לבית המשפט
בעבר הייתה לדירה מרפסת בעורף הבניין, שנבנתה בהסכמת דיירים. בעלי הדירה הסירו אותה, פרצו פתחים בקירות החיצוניים ובנו במקומה שתי מרפסות חדשות, אחת בחזית ואחת בצד, יחד עם גגונים. הבנייה נעשתה בלי היתר. הוצא צו הפסקת עבודה.
ביום 10.7.2023 אישרה הוועדה המקומית בקשה להכשרת תוספת הבנייה ולמרפסת זיזית אחת, והשהתה את הוצאת ההיתר ב-30 יום כדי לאפשר לשכנים לפנות לערכאה שיפוטית. השכנים עשו בדיוק זאת: ביום 14.8.2023 הגישו תביעה למפקחת על רישום המקרקעין. בזמן שההליך היה תלוי ועומד השלימו בעלי הדירה את בניית שתי המרפסות. לפני המפקחת לא הוצגה ולו הסכמה פוזיטיבית אחת לבנייה, ומנגד הוצג מסמך התנגדות של 12 בעלי דירות.
הכלל: הסכמה של שלושה רבעים, והיא צריכה להיות מפורשת
הרחבת דירה בבית משותף, כשהיא נעשית על חשבון הרכוש המשותף, טעונה הסכמה של בעלי שלושה רבעים מהדירות בבית, לפי סעיף 71ב(א) לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969. בית המשפט עשה את החשבון בבניין הזה: 24 בעלי דירות מתוך 32. הסעיף, כפי שצוטט בפסק הדין, קובע רף נמוך יותר, 60%, כשההרחבה נועדה למרחב מוגן, אבל זה לא היה המקרה.
הנקודה המכרעת היא איכות ההסכמה, לא מספרה בלבד. בית המשפט חזר על הכלל שנקבע בפסיקה קודמת, ע״א 8949/07 אחים עזרה נ׳ משה זאב: ההסכמה צריכה להיות ברורה, מפורשת וקונקרטית. לא די בהיעדר התנגדות ולא די בהסכמה משתמעת. מי שבונה ומניח שהשכנים מסכימים כי איש מהם לא התלונן, בונה בלי הסכמה.
ארבע טענות הגנה, וגורלן בפסק הדין
יש לנו היתר בנייה
נדחתה. לצורך הרחבת דירה בבית משותף אין די בהיתר בנייה. ההיתר כאן גם ניתן למרפסת אחת, בעוד שנבנו שתיים.
השכנים לא התנגדו
נדחתה. היעדר התנגדות אינו הסכמה, וההסכמה צריכה להיות מפורשת וקונקרטית.
בבניין כבר נבנו מרפסות דומות
נדחתה. טענת הרחבה דומה צריך להוכיח, ובנייה בלתי חוקית של אחרים אינה יכולה לשמש לה בסיס.
הייתה לנו כבר הסכמה למרפסת
נדחתה. ההסכמה הקודמת ניתנה למרפסת אחרת בעורף. למרפסות שונות בגודל ובמיקום נדרשות הסכמות חדשות.
היתר בנייה אינו הסכמה
זו אולי הנקודה שבעלי דירות טועים בה יותר מכל. היתר הבנייה עונה על השאלה התכנונית: האם הבנייה מותרת מבחינת התוכנית ודיני התכנון. הוא אינו עונה על השאלה הקניינית: האם בעל דירה אחד רשאי להשתמש לשם כך ברכוש המשותף של כל בעלי הדירות. בית המשפט קבע במפורש שלצורך הרחבת דירה בבית משותף אין די בקיומו של היתר.
בית המשפט גם הבחין את המקרה מהלכת ע״א 2821/01 וילסקר נ׳ לויט, שבה דובר על הסכמה קונסטרוקטיבית בהקשר של בקשה להיתר. לפי פסק הדין, שם הבנייה טרם בוצעה, וגם ההסכמה הקונסטרוקטיבית שם הותנתה בהסכמת רוב בעלי הדירות. מי שבנה קודם וביקש היתר אחר כך לא ייהנה מאותו היגיון.
הרחבה דומה: נטל ההוכחה על מי שטוען לה
חוק המקרקעין מכיר במצב שבו הרחבה של דירה אחת דומה להרחבות שכבר נעשו בבניין, וסעיף 71ב(ג) לחוק מטפל במצב הזה. בפסק הדין נקבע שאת הטענה הזו אין די להעלות באופן כללי, ויש להוכיח אותה. ההוכחה צריכה להראות שתי עובדות: שבבניין קיימות הרחבות דומות, ושהן נבנו בהיתר ובהסכמה בשיעור הנדרש. הגנה זו נועדה להרחבות שנעשו כדין, ולא לבנייה ששכנים עשו על דעת עצמם.
כאן הטענה קרסה מתוך הראיות של המערערים עצמם. לפי פסק הדין, התצהיר שהגישה המערערת הוכיח את ההפך: המרפסות האחרות בבניין נבנו לפי האמור בו בלי היתר ובלי חתימות של 75% מבעלי הדירות. גם הטענה שבשנים האחרונות נבנו בחזית שש מרפסות חדשות לא הוכחה. לפי התמונות שהוצגו, מדובר היה בשלוש.
טענת השוויון נדחתה גם היא. בית המשפט קבע שבעל דירה רשאי לבחור לפעול נגד מי שגורם לו לפגיעה, ושהעובדה שהשכנים לא תבעו בעלי דירות אחרים אינה הופכת את התביעה הזו לפסולה. הטענה שלמשיבים עצמם יש מרפסות שנבנו בלי היתר נטענה, לפי פסק הדין, בלי שהוכחה.
התוצאה ועיכוב הביצוע
הערעור נדחה. צו המפקחת, להרוס ולהסיר את המרפסות ואת הגגונים ולהשיב את מצב הקירות החיצוניים לקדמותו, נשאר בעינו. המערערים חויבו בהוצאות של 15,000 ש״ח למשיבים, מתוך כספי העירבון שהפקידו. טענת השיהוי שהעלו נדחתה כבר אצל המפקחת, משום שהתביעה הוגשה כחודש לאחר החלטת הוועדה המקומית.
בצד זה, ובאמירה מפורשת שמדובר בהקלה לפנים משורת הדין, עיכב בית המשפט את ביצוע ההריסה ב-90 יום, כדי שהמערערים יוכלו לפנות לבעלי הדירות ולבקש את הסכמתם לשתי המרפסות או לאחת מהן. אם בתוך התקופה יוצגו למפקחת הסכמות של 24 בעלי דירות, יחד עם ראיות לבנייה בהיתר ובהסכמה, רשאית המפקחת לשקול החלטה משלימה. כלומר הדלת לא נסגרה לגמרי, אבל היא תלויה בהשגת הרוב ולא בטענות.
מה פסק הדין אינו קובע
ראשית, זהו פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, והוא מיישם כללים שנקבעו בפסיקה קודמת. הוא אינו יוצר הלכה חדשה, אבל הוא מראה עד כמה הכללים האלה מוחלים בעקביות, גם כשהבנייה כבר הסתיימה.
שנית, פסק הדין אינו עוסק ברוכש של דירה שהורחבה, ברישום הבית המשותף או בתקנון של הבניין הספציפי. השאלה מה קורה לרוכש שקנה דירה עם מרפסת כזו לא נדונה בו.
שלישית, פסק הדין אינו עוסק באכיפה התכנונית. הוא עוסק בזכויות הקניין של בעלי הדירות ברכוש המשותף. ההליך התכנוני וההליך הקנייני רצים במסלולים נפרדים, וכל אחד מהם יכול להוביל להריסה מסיבות אחרות.
רביעית, פסק הדין אינו מבטיח שהשגת הסכמות בדיעבד תציל את המרפסות. הוא משאיר את ההחלטה המשלימה לשיקול דעתה של המפקחת.
מה לבדוק בתיק קונקרטי
- כמה דירות יש בבית לפי צו הבית המשותף, ולא כמה דיירים גרים בו בפועל. החשבון של שלושה רבעים נעשה מול מספר הדירות.
- האם ההסכמה בכתב, חתומה, ומתייחסת לבנייה המסוימת: מיקום, גודל ותוכנית. הסכמה כללית או הסכמה ישנה להרחבה אחרת לא תעמוד.
- האם ההרחבה מיועדת למרחב מוגן. לפי הסעיף כפי שצוטט בפסק הדין, הרף שם נמוך יותר.
- האם יש היתר, וגם האם הוא תואם את מה שנבנה בפועל. כאן ההיתר ניתן למרפסת אחת ונבנו שתיים.
- אם מתכוונים להסתמך על הרחבה דומה, האם יש בידיכם ההיתרים וההסכמות של ההרחבות הקודמות בבניין. בלי זה הטענה לא תחזיק.
- לשכנים: מתי נודע על הבנייה ומתי פועלים. הוועדה המקומית כאן השהתה את ההיתר ב-30 יום כדי לאפשר פנייה לערכאות, והתביעה הוגשה בתוך כחודש. פעולה מהירה סגרה את טענת השיהוי.
- לרוכש של דירה עם מרפסת, תוספת או סגירה: האם היא נבנתה בהיתר ובהסכמת הרוב, ואם כן, האם ההסכמות קיימות בכתב. זו בדיקה שכדאי לעשות לפני החתימה ולא אחרי.
שני נושאים משיקים באתר. ההבדל בין רכוש משותף להצמדות, ומה בודקים בצו הבית המשותף ובתקנון, מוסבר במדריך בית משותף: רישום, תקנון, רכוש משותף והצמדות. הצד התכנוני, כלומר מה נחשב חריגה ומה ניתן להכשיר, מופיע במאמר חריגות בנייה ותיקון 160. מי שעומד לקנות דירה שהורחבה ימצא את הבדיקות המעשיות במדריך לקניית נכס עם חריגות בנייה ובמדריך לקניית דירה יד שנייה.
מקורות
- עש״א (חיפה) 30917-07-25, בית המשפט המחוזי בחיפה כבית משפט לערעורים אזרחיים, השופטים ישראלה קראי-גירון, אב״ד, עדי חן-ברק ויואב פרידמן, פסק דין מיום 15.9.2026. נוסח פסק הדין
- החלטת המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה, עו״ד יעל ליבוביץ, תיק 8/417/2023, 26.5.2025, כפי שהיא מתוארת בפסק הדין
- סעיפים 71ב(א) ו-71ב(ג) לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, כפי שצוטטו ופורשו בפסק הדין
- ע״א 8949/07 אחים עזרה נ׳ משה זאב, 18.11.2009, ע״א 2821/01 וילסקר נ׳ לויט, 8.8.2002, ועש״א (חיפה) 7703-05-16 מלכה נ׳ פרידלנדר, 13.10.2016, כפי שאוזכרו בפסק הדין
עודכן ביום 14.10.2026. האמור הוא סקירה מקצועית של פסק דין ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הרוב הנדרש, אופן מתן ההסכמה והאפשרות להסתמך על הרחבה דומה נבחנים בכל בית לפי צו הבית המשותף, התקנון, ההיתרים שניתנו וההסכמות שנחתמו בפועל.
העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il