הוגשה בקשה לדיון נוסף בהלכת פיצוי האיחור מול גורם מלווה: מה זה אומר לרוכשים

עו"ד נאור גלברג
22/10/2026
"דף הבית עדכונים מקצועיים הוגשה בקשה לדיון נוסף בהלכת פיצוי האיחור מול גורם מלווה: מה זה אומר לרוכשים

כונס הנכסים בפרויקט הנביאים 63 בבת ים ושתי החברות שמימנו אותו, יסודות א׳ נדל״ן ופיתוח ואיילון חברה לביטוח, הגישו לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בפסק הדין בע״א 3301/23 מיום 7.10.2026. זה פסק הדין שקבע שגורם מלווה שבוחר להשלים פרויקט כושל חב בפיצוי לרוכשים על איחור במסירה, ושהפיצוי שנצבר אחרי מינוי הכונס קודם בסדר הנשייה לשעבוד הצף של המממן. הבקשה נושאת את התאריך 22.10.2026 כמועד האחרון להגשתה, ואיגוד הבנקים הודיע שיבקש להצטרף אליה כידיד בית המשפט. נכון לעכשיו פסק הדין לא שונה: הוגשה בקשה, והשאלה אם יתקיים דיון נוסף טרם הוכרעה.

מה הוגש, ומי הגיש

הבקשה היא מסמך בן 53 עמודים, כולל שלושה נספחים, ומספר ההליך טרם נקבע בה. המבקשים הם כונס הנכסים עו״ד חגי אולמן, יסודות א׳ נדל״ן ופיתוח שותפות מוגבלת ואיילון חברה לביטוח בע״מ, כולם באמצעות משרד יהודה רוה ושות׳. המשיבים הם רוכשי הדירה שזכו בערעור. לבקשה צורף מכתב מיום 21.10.2026 מטעם איגוד הבנקים בישראל, ובו הודעה על כוונתו לבקש להצטרף להליך כידיד בית המשפט, כדי להציג את ההשלכות המערכתיות על פרויקטים במימון בנקאי.

הסקירה כאן נשענת על נוסח הבקשה עצמה, ולא על הדיווחים עליה. הקישור לקובץ מופיע במקורות בסוף העדכון.

מה קבע העליון ב-7.10.2026, בקצרה

בית המשפט העליון, מפי השופטת רות רונן ובהסכמת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת יעל וילנר, קיבל את ערעור הרוכשים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בפר״ק 44205-01-21. נקבע שהשעבודים שניתנו לגורמים המממנים הם במהותם שעבודים צפים, ולכן הכינוס מתנהל לפי דיני חדלות הפירעון; שגורם מלווה שבחר להשלים את הפרויקט אינו יכול לאמץ את הסכמי המכר באופן סלקטיבי ולהתנער מהוראת הפיצוי; ושהפיצוי שנצבר ממועד מינוי הכונס הוא הוצאת הליך שאפשר לקזז מיתרת התמורה. הדיון בזכאות לפיצוי ובשיעורו הוחזר למחוזי. הניתוח המלא נמצא בעדכון על פסק הדין בע״א 3301/23.

שלוש הקביעות שהמבקשים תוקפים

הבקשה מתמקדת בשלוש קביעות, ולכל אחת מהן היא מייחסת השלכה רוחבית על כל ענף הליווי הפיננסי.

הסוגיה מה קבע העליון מה טוענים המבקשים
סיווג השעבודים השעבודים בליווי פיננסי סגור הם במהותם צפים, ולכן הכינוס הוא הליך חדלות פירעון הכינוס התנהל כמימוש שעבוד קבוע, הטענה לא נטענה במחוזי ולא בערעור, והסיווג מחיל על המממן את ההגבלות של שעבוד צף
פיצוי האיחור פיצוי שנצבר ממועד מינוי הכונס הוא הוצאת הליך, שקודמת לשעבוד הצף ההתחייבות וההפרה של החברה הקבלנית קדמו למינוי הכונס, ולכן הפיצוי הוא חוב עבר
זכות הקיזוז הרוכש רשאי לקזז את הפיצוי שסווג כהוצאת הליך מיתרת התמורה, למרות איסור הקיזוז בהסכם המכר יתרת התמורה משועבדת למממן, והקיזוז גורע מהבטוחה שעליה ניתן המימון

סיווג השעבודים. לפי הבקשה, מימוש שעבודים בליווי פיננסי סגור נעשה במשך עשרות שנים כמימוש שעבוד קבוע, בלי שנפתח בהכרח הליך חדלות פירעון. המבקשים מצביעים על שתי השלכות של הסיווג כצף לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018: לפי סעיף 244(א)(2), נושה בשעבוד צף נפרע מהנכס המשועבד עד 75% מהתמורה במימוש; ולפי סעיף 231, חובות בדין קדימה קודמים לחובות המובטחים בשעבוד צף. לטענתם, מכאן ואילך מממן יוכל להסתמך רק על חלק ממקורות הפרויקט, וידרוש מהיזמים הון עצמי ובטוחות חיצוניות בהיקף גדול בהרבה. הבקשה טוענת גם לסתירה לשני פסקי דין של העליון: ע״א 9380/09 נספיר בע״מ נ׳ עו״ד אמנון לורך, מיום 10.10.2011, שלטענתם קבע ששעבוד בליווי פיננסי סגור הוא שעבוד קבוע; וע״א 2457/24 עוז רחמים ואח׳, מיום 14.10.2024, שבו נדונה לפי המבקשים טענת קיזוז כמעט זהה של רוכש, והוחל הדין של מימוש שעבוד קבוע.

פיצוי האיחור. המבקשים מפנים לסעיף 74(ב) לחוק חדלות פירעון, שלפיו כאשר בית המשפט הורה על המשך קיומו של חוזה, ונפגע הצד השני בשל הפרה של התאגיד לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, הפגיעה נחשבת חוב עבר. לטענתם, בתי המשפט ראו עד כה בפיצוי על איחור שנגרם מכשל החברה חוב עבר, ומינוי הכונס והשלמת הבנייה נועדו לצמצם את הנזק ולא יצרו אותו. כאן, לטענתם, נקבע לראשונה שעצם ההחלטה להשלים את הבנייה יוצרת הפרה נמשכת, שבגינה הפיצוי הוא הוצאת הליך ממועד המינוי.

זכות הקיזוז. גם כאן נטען שהקביעה גורעת מהבטוחה של המממן, שהרי יתרת התמורה שהרוכש עוד חייב היא בדיוק הנכס המשועבד.

מעבר לשלוש הסוגיות, המבקשים טוענים לפגם דיוני: לטענתם, רוב הקביעות העקרוניות לא היו חלק ממסגרת הערעור, ולכן לא נטענו בכתב באופן סדור ולא הוצגו לבית המשפט השלכותיהן.

הסעד המבוקש, והחלופה שכדאי להכיר

הסעד העיקרי הוא דיון נוסף בהרכב מורחב, לפי מה שיקבע נשיא בית המשפט העליון. לחלופין מבקשים המבקשים שתי הבהרות, ושתיהן חשובות לרוכשים גם אם הדיון הנוסף לא יתקיים:

  • תחולה עתידית בלבד. לטענתם, פרויקטים שתומחרו ומומנו על בסיס המצב המשפטי הקודם לא צריכים להיות כפופים להלכה. הם מסתמכים על כך שחוק חדלות פירעון עצמו נכנס לתוקף 18 חודשים אחרי פרסומו, וכלל הוראות מעבר לשעבוד צף שנרשם לפני יום התחילה.
  • צמצום ההלכה כשיש הסכמה מראש. המבקשים מבקשים לסייג את ההלכה למקרים שבהם הרוכשים אישרו מראש, בהסכם המכר או בנספח הבנק המלווה, שזכות הגורם המממן גוברת על זכויותיהם בעת כשל, גם כשהמממן בוחר להשלים את הפרויקט. לפי הבקשה, אישורים כאלה הם פרקטיקה מקובלת בכל הסכמי המכר בפרויקטים בליווי.

החלופה השנייה היא זו שנוגעת ישירות לרוכש. אם היא תתקבל, השאלה מה כתוב בנספח הבנק המלווה שחתמתם עליו תהיה השאלה המכרעת בכל כינוס עתידי.

מה זה אומר עכשיו לרוכשי דירות

הכלל. פסק הדין בע״א 3301/23 עומד בעינו כל עוד לא הוחלט אחרת. בקשה לדיון נוסף אינה ערעור, והיא אינה משנה את ההלכה מעצם הגשתה.

המבחן. לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, דיון נוסף יכול להתקיים כשההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או כשמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לדיון נוסף. ההחלטה אם לקיים דיון נוסף מתקבלת בנפרד, לפני כל דיון לגופו. המבקשים בנו את הבקשה על שני המסלולים: הסתירה לעניין נספיר ולעניין עוז רחמים, והחידוש וההשלכה הרוחבית.

המשמעות המעשית. רוכש בפרויקט שנמצא היום בכינוס, והגורם המלווה בחר בו להשלים את הבנייה, יכול להמשיך להסתמך על פסק הדין. מה שהשתנה הוא מידת הוודאות. צפו שכונסים ומממנים יפנו לבקשה הזו במשא ומתן ויטענו שההלכה אינה סופית. זו טענה על סיכון, לא על הדין כפי שהוא היום.

מה לבדוק במקרה קונקרטי

  • האם הגורם המלווה בחר להשלים את הפרויקט, או לפרוע את ערבויות חוק המכר. ההלכה, ובהתאם גם הבקשה, נוגעות רק לגישת ההשלמה.
  • מה המועד שבו מונה הכונס באופן קבוע. ממנו נגזרת החלוקה בין חוב עבר להוצאת הליך.
  • מה כתוב בנספח הבנק המלווה ובסעיפי הליווי בהסכם המכר לגבי עדיפות המממן ואיסור קיזוז. זו בדיוק ההוראה שהחלופה בבקשה מבקשת להעניק לה תוקף.
  • כמה נותר לשלם מהתמורה. הקיזוז הוא הדרך המעשית לממש את הפיצוי, ותשלום מלא של היתרה לפני הסדרת הפיצוי מוותר עליו.
  • האם מבקשים מכם לחתום על ויתור על הפיצוי כתנאי למסירה. לא לחתום לפני בדיקה, בוודאי עכשיו, כשהמממנים מבקשים להרחיב את כוחם בדיוק בנקודה הזו.

את חישוב הפיצוי לשני פרקי הזמן אפשר לבצע במחשבון פיצוי על איחור במסירה, ואת התרופות הכלליות של רוכש פירטתי בהפרת הסכם מכר דירה. מי שעומד לקנות דירה מקבלן עכשיו ימצא את בדיקת הליווי והערבויות ברכישת דירה מקבלן.

מה הלאה

השלב הבא הוא החלטה בשאלה אם לקיים דיון נוסף. בתיק עצמו הדיון בזכאות המערערים לפיצוי ובשיעורו הוחזר לבית המשפט המחוזי. אעדכן כאן כשתינתן החלטה.

מקורות

  • בקשה לדיון נוסף בע״א 3301/23, בית המשפט העליון, המבקשים עו״ד חגי אולמן ככונס נכסים, יסודות א׳ נדל״ן ופיתוח שותפות מוגבלת ואיילון חברה לביטוח בע״מ, באמצעות יהודה רוה ושות׳; מועד אחרון להגשה המצוין בבקשה 22.10.2026; כולל מכתב איגוד הבנקים בישראל מיום 21.10.2026. קישור ישיר לקובץ הבקשה
  • ע״א 3301/23 שי קושוקרו מידילי ואח׳ נ׳ פרויקט עיבוי בינוי, הנביאים 63, בת ים בע״מ ואח׳, בית המשפט העליון, פסק דין מיום 7.10.2026. קישור ישיר לקובץ פסק הדין
  • חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984, סעיף 30(ב).
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, סעיפים 231 ו-244(א)(2), כפי שהובאו בבקשה.
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סעיף 74(ב), כפי שצוטט בבקשה; ע״א 9380/09 נספיר בע״מ נ׳ עו״ד אמנון לורך, 10.10.2011; ע״א 2457/24 עוז רחמים ואח׳, 14.10.2024. שני פסקי הדין כפי שהובאו בבקשה.
  • מרכז הנדל״ן, 22.10.2026, כונס הנכסים וחברות המימון נגד העליון: דורשים דיון נוסף בפיצוי לרוכשי דירות. קישור לכתבה

עודכן ביום 22.10.2026. האמור הוא מידע מקצועי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה פרטנית. הטענות המתוארות כאן הן טענות המבקשים, ובית המשפט טרם הכריע בהן.

העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.

מדריכים פופולריים באתר

וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il