תעודת גמר: ועדת הערר קבעה שהוועדה המקומית אינה רשאית להתנות אותה בדרישות שלא נכללו בהיתר

עו"ד נאור גלברג
18/11/2026
"דף הבית עדכונים מקצועיים תעודת גמר: ועדת הערר קבעה שהוועדה המקומית אינה רשאית להתנות אותה בדרישות שלא נכללו בהיתר

ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז מרכז קבעה ביום 12.11.2026 שוועדה מקומית אינה רשאית לעכב תעודת גמר כדי לכפות על בעל ההיתר דרישות שלא נכללו בהיתר הבנייה. בשלב תעודת הגמר תפקידה של הרשות מצטמצם להשוואה בין ההיתר לבין מה שנבנה בפועל. אם הבנייה תואמת את ההיתר והתנאים שנקבעו בו התקיימו, תקנה 97 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו-2016, מחייבת אותה לתת את התעודה. הוועדה הורתה לוועדה המקומית לוד לתת תעודת גמר בתוך שבעה ימים, וחייבה אותה בהוצאות.

המקרה עצמו חריג: ראש העיר לוד דרש מבנק מזרחי טפחות לחשוף שרידי חומה עתיקה שנמצאו מתחת למבנה בקמפוס הבנק, להתקין רצפת זכוכית בחניון ולהפקיד ערבות של 10 מיליון ש״ח. אבל הכלל שנקבע רחב בהרבה מהעתיקות. הוא נוגע לכל יזם, קבלן או בעל נכס שסיים לבנות לפי היתר ומגלה שהוועדה המקומית מציבה בפניו דרישה חדשה רגע לפני האכלוס.

פרטי ההליך

ההליך ערר לו/1035-07-26, ערר על סירוב הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לוד לתת תעודת גמר
הערכאה ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, בראשות עו״ד יוני שורץ. ההחלטה התקבלה פה אחד
מועד ההחלטה ב׳ בכסלו תשפ״ז, 12.11.2026
הצדדים נציבים נכסים וציוד בע״מ, חברת הנכסים של בנק מזרחי טפחות, נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לוד
הנכס מבנה שירות ותפעול בקמפוס הבנק ברחוב אבא הלל סילבר 13 בלוד, שנבנה לפי היתר בנייה מס׳ 2023165
התוצאה הערר התקבל. תעודת גמר תינתן בתוך 7 ימים מהמצאת ההחלטה, בכפוף ליתר התנאים שבדין ובלי עיכוב נוסף בשל דרישות הנוגעות לחומה. הוועדה המקומית חויבה בהוצאות של 5,000 ש״ח בתוספת מע״מ

מה קרה בלוד

בחפירת בדיקה שערכה רשות העתיקות בנובמבר ובדצמבר 2024, לקראת הקמת המבנה, נחשף קיר אבן מתקופת הברונזה. ביום 12.1.2025 נתנה רשות העתיקות לבנק אישור מותנה בפיקוח: אחרי שינוי תכנוני של פיצול כלונסאות כדי לא לפגוע בקיר, היא אינה דורשת חפירה נוספת ומאשרת את העבודות בנוכחות מפקח מטעמה. ההיתר הופק ביום 15.1.2026.

ראש העיר, שמכהן גם כיו״ר הוועדה המקומית, סבר שמדובר בחומת לוד הקדומה וביקש לשמר ולהציג אותה. לפי תצהיר מטעם הבנק, בפגישה ביום 9.7.2026 הודיע ראש העיר שלא תינתן תעודת גמר עד שהבנק יאפשר חפירות, יתקין רצפת זכוכית בחניון ויפקיד ערבות של 10 מיליון ש״ח. הוועדה המקומית לא הכחישה את הפגישה, וטענה שהסכום נאמר כהפרזה. בהמשך הציעה פשרות: חשיפת 30 מטר מהחומה, אחר כך 15 מטר, או מימון חפירה בשטח סמוך בעלות של כמיליון ש״ח. הבנק סירב והגיש ערר.

רשות העתיקות עצמה לא דרשה דבר מכל אלה. בדוא״ל מיום 3.8.2026 כתב ארכיאולוג מרחב מרכז שהממצא ״לא ראוי לשימור ו/או הצגה ו/או הנגשה״ וש״הרשות לא דרשה זאת״.

הכלל: תעודת גמר היא השוואה טכנית להיתר, לא מקצה שיפורים

תקנה 97(א) לתקנות הרישוי קובעת שאם רשות הרישוי מצאה שהבנייה נעשתה בהתאם להיתר ולפי כל חיקוק, ושהתנאים שנקבעו בהיתר לתעודת גמר התקיימו, היא ״תיתן תעודת גמר״ בתוך חמישה ימים מהגשת הבקשה או ממילוי התנאים, לפי המאוחר. ועדת הערר קבעה שזו לשון של חובה. מרגע שהתנאים התקיימו, אין לרשות שיקול דעת לסרב.

המקום לקבוע תנאים לתעודת גמר הוא בשלב ההיתר. תקנה 20(א)(15) מחייבת לציין במידע להיתר תנאים לתעודת גמר, ככל שקיימים, ותקנה 42(ד)(4) מאפשרת לרשות הרישוי להוסיף בהחלטתה תנאים לתעודת גמר שיהוו תנאים בהיתר. מה שלא נקבע שם אינו יכול להתווסף בסוף הדרך. בלשון ההחלטה, שלב תעודת הגמר ״אינו מהווה מקצה שיפורים תכנוני או ארכיאולוגי עבור הוועדה המקומית״, והרשות אינה רשאית ״להשתמש בתעודת הגמר כמסלול עוקף לתיקון מחדלי תכנון או להטלת חובות חדשות שלא עוגנו במסגרת הסטטוטורית המקורית של ההיתר״.

הוועדה נשענה על ע״א 482/99 בלפוריה נ׳ הוועדה המקומית יזרעאלים, שבו קבע בית המשפט העליון לגבי אישור חיבור לתשתיות לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, שתפקיד הרשות המאשרת מתמצה בהשוואה הטכנית בין ההיתר לבין הבנייה בפועל. היא החילה את אותו היגיון על תעודת גמר, שלפי תקנה 98(ב) מהווה את אישור הרשות המאשרת לפי סעיף 157א. היא הוסיפה את העיקרון הכללי שלפיו שימוש בסמכות לתכלית שלא לשמה הוענקה פסול, גם כשהמטרה עצמה ראויה.

החריג הנטען: לפי כל חיקוק

הוועדה המקומית טענה שהבנייה לא נעשתה ״לפי כל חיקוק״, כלשון תקנה 97(א), משום שהבנק הפר את חוק העתיקות, התשל״ח-1978. ועדת הערר דחתה את הטענה. הדרישה לבדוק התאמה לכל חיקוק אינה הופכת את רשות הרישוי לרשות עתיקות מקבילה. בלשון ההחלטה, היא אינה ״רגולטור על״ שמבקר את רשות העתיקות, רשות הכבאות או המשרד להגנת הסביבה ומחליף את שיקול דעתם בשלו. תפקידה הוא לוודא שהאישורים הנדרשים מהגורמים המוסמכים ניתנו, ושאותם גורמים לא קבעו שנפל פגם בביצוע.

כאן רשות העתיקות אישרה את העבודות, לא הורתה על עצירה ולא דרשה שימור. נציגי הוועדה המקומית אישרו בדיון שלא ניתנו הנחיות נוספות ושהוועדה לא ביקשה צווים לעצירת העבודות. ממילא לא הוכחה הפרה של חוק העתיקות. אם הרשות המקומית סבורה שרשות העתיקות טועה, עליה לפעול בערוצים שהדין מעמיד, ולא להשיג בעקיפין, דרך עיכוב התעודה, את מה שלא השיגה בדרך הישירה.

טענה שהועלתה רק בדיון: בנייה לפני היתר

בדיון טענה הוועדה המקומית לראשונה שהמבנה נבנה לפני שהופק ההיתר. ועדת הערר לא קיבלה את הטענה משני טעמים. ראשית, זה נימוק חדש שלא עמד ביסוד הסירוב, ונימוקים שרשות מעלה בדיעבד נבחנים בחשדנות. שנית, גם אם חלק מהעבודות בוצע לפני ההיתר, הוועדה המקומית עצמה בחרה להפיק את ההיתר, לא טענה שהוא בטל ולא פעלה לבטלו. התשובה לעבירת בנייה, אם הייתה, נמצאת במישור האכיפה ולא במניעת תעודת גמר.

מה ההחלטה אינה קובעת

זו החלטה של ועדת ערר מחוזית, לא של בית משפט. היא אינה תקדים מחייב, ניתן לתקוף אותה בעתירה מנהלית, ואיננו יודעים אם הוגשה עתירה.

היא אינה קובעת שהמבנה תואם את ההיתר בכל פרטיו. בדיקת ההתאמה נותרה בידי רשות הרישוי, והתעודה ניתנת בכפוף לקיום יתר התנאים שבדין.

היא אינה גורעת מסמכויות האכיפה של הוועדה המקומית ושל גופים אחרים. היא קובעת רק שאין להשתמש בתעודת הגמר ככלי לאכיפה או למדיניות.

והיא אינה מכריעה בשאלה הארכיאולוגית, ואף לא בטענות על ניגוד עניינים של ראש העיר.

תעודת גמר וזכות הערר

מה קורה אחרי שמגישים בקשה לתעודת גמר, לפי תקנות הרישוי וסעיף 157א

הבנייה תואמת את ההיתר והתנאים התקיימו

תקנה 97(א): הרשות חייבת לתת תעודת גמר בתוך 5 ימים מהגשת הבקשה או ממילוי התנאים, לפי המאוחר.

תנאי מהתנאים לא התקיים

תקנה 97(ב): הרשות צריכה להודיע על סירוב מנומק או לדרוש השלמת פרטים וערובות. תקנה 99 מאפשרת לה לתת תעודה גם לפני שכל התנאים הושלמו, בכפוף לערבות לפי תקנה 100. בלוד הורתה ועדת הערר לאפשר השלמה מאוחרת כזו.

עברו 30 ימים בלי תעודה ובלי החלטה

תקנה 97(ג): רואים בכך סירוב לתת תעודה.

סירוב, מפורש או משתמע

סעיף 157א(ז) לחוק התכנון והבנייה: ערר לוועדת הערר בתוך 15 ימים מהיום שבו נודע על הסירוב. ועדת הערר אמורה להחליט בתוך 30 ימים. לפי ההחלטה, זכות הערר קיימת רק על סירוב, ולא על מתן התעודה.

המשמעות המעשית: מי מושפע

יזמים, קבלנים ובעלי היתר. כשהבנייה הסתיימה לפי ההיתר והוועדה המקומית מתנה את תעודת הגמר בהפקדה, בתשלום, בעבודות נוספות או בהסכמה שלא הופיעו בהיתר או בדין, ההחלטה נותנת בסיס ברור לדרוש את התעודה ולערור על הסירוב. החריג הוא חיוב שהדין עצמו מתנה בו את התעודה: תקנה 98(א) קובעת למשל שאם נשלחה הודעה על חיובים לפי תקנה 96(א), התעודה תינתן רק אחרי תשלומם.

פרויקטים של התחדשות עירונית. עיכוב בתעודת הגמר משמעו עיכוב בחיבור לתשתיות ובמסירת דירות התמורה, ובדרך כלל גם הארכת התקופה שבה היזם משלם שכר דירה לבעלי הדירות. דרישה חדשה בשלב הזה מגלגלת עלות לכל הצדדים.

רוכשים מקבלן. הרוכש אינו צד להליך מול הוועדה המקומית, אבל מועד המסירה תלוי לעיתים קרובות בתעודה. כשהקבלן מסביר איחור בכך שהוועדה המקומית מעכבת את התעודה, כדאי לבדוק על איזו דרישה מדובר, ואם היא מעוגנת בהיתר או בדין.

מה לבדוק כשתעודת הגמר מתעכבת

  • מה בדיוק כתוב בהיתר ובמידע להיתר תחת תנאים לתעודת גמר. דרישה שאינה שם, ואינה נובעת מחיקוק, עומדת על בסיס חלש.
  • אם הדרישה נשענת על עמדה של גורם מקצועי אחר, כמו רשות העתיקות, הכבאות או המשרד להגנת הסביבה: האם הגורם עצמו דרש אותה בכתב, או שרק הרשות המקומית מייחסת לו אותה.
  • אם הסירוב ניתן בכתב ומנומק, כפי שמחייבת תקנה 97(ב). אם לא ניתנה החלטה בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה, מתי בדיוק הוגשה, כדי לחשב מתי נוצר סירוב משתמע.
  • מועד הערר: 15 ימים מהיום שבו נודע על הסירוב. זה מועד קצר.
  • אם נותרו תנאים טכניים פתוחים, האם אפשר להשלים אותם בערבות לפי תקנות 99 ו-100 במקום להמתין.
  • איך הדרישה מתועדת: פרוטוקול, מכתב או פגישה. בלוד, תצהיר על הפגישה עם ראש העיר, שהוועדה המקומית לא הכחישה, היה חלק מהתשתית העובדתית.

מה כוללת עבודה מול הוועדה המקומית, מהבקשה להיתר ועד ההתנגדויות והעררים, מוסבר בעמוד עורך דין תכנון ובנייה. מה קורה כשהבנייה בפועל אינה תואמת את ההיתר מוסבר במדריך חריגות בנייה והכשרתן, ואת החובות שבעל ההיתר נושא בהן כבר בשלב הביצוע מפרט העדכון על תקנות הבטיחות בבנייה. רוכשים שממתינים למסירה ימצאו את הבדיקות שלהם בצ׳קליסט לפרוטוקול מסירה מקבלן ובמדריך לרכישת דירה מקבלן.

מקורות

  • ערר לו/1035-07-26 נציבים נכסים וציוד בע״מ נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ובניה לוד, ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, יו״ר עו״ד יוני שורץ, החלטה מיום 12.11.2026. נוסח ההחלטה, PDF
  • תקנות 20(א)(15), 42(ד)(4), 96 עד 100 לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו-2016, כפי שצוטטו בהחלטה
  • סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965; סעיפים 6, 29 ו-31 לחוק העתיקות, התשל״ח-1978; סעיף 5 לחוק רשות העתיקות, התשמ״ט-1989, כפי שצוטטו בהחלטה
  • ע״א 482/99 בלפוריה נ׳ הוועדה המקומית יזרעאלים; ע״א 1761/02 רשות העתיקות נ׳ מפעלי תחנות בע״מ; בג״ץ 105/54 לזרוביץ נ׳ המפקח על המזונות, כפי שצוטטו בהחלטה
  • דיווח מרכז הנדל״ן על ההחלטה, 18.11.2026. לכתבה

עודכן ביום 18.11.2026. האמור הוא סקירה מקצועית של החלטת ועדת ערר ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הזכות לקבל תעודת גמר תלויה בהתאמת הבנייה להיתר, בתנאים שנקבעו בו ובאישורי הגורמים המוסמכים בכל פרויקט.

העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.

מדריכים פופולריים באתר

וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il