הקלה במס שבח למוכר קרקע: אם הבנייה לא הושלמה בתוך 42 חודשים, ההקלה אובדת ואין ארכה
מוכר קרקע שקיבל הקלה במס השבח לפי סעיף 10 לחוק ההתייעלות הכלכלית מאבד אותה אם בניית הדירות לא הושלמה בתוך 42 חודשים מיום המכירה, ומנהל מיסוי מקרקעין אינו מוסמך להאריך את התקופה. כך קבעה ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי מרכז לוד ביום 30.9.2026, פה אחד. הבנייה בתיק הושלמה כ-16 חודשים אחרי תום התקופה, והטענה שהקורונה ומלחמת חרבות ברזל עיכבו את העבודות לא נבחנה לגופה, משום שהוועדה קבעה שאין סמכות להאריך מלכתחילה.
בפועל, הסיכון במקרה כזה מונח על המוכר. את ההקלה מקבל המוכר, אבל את התנאי צריך לקיים הקונה, שהוא זה שבונה. מי שמכר קרקע לבנייה ונשען על שיעור המס המופחת תלוי בפועל בקצב העבודה של מישהו אחר.
פרטי ההליך
| ההליך | ו״ע 65422-01-24 |
| הצדדים | אגת נווה זמר, שותפות מוגבלת, ורות פנינה זהבי נגד מנהל מס שבח מקרקעין נתניה |
| הערכאה | ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי מרכז לוד, בראשות השופט אבי גורמן, בהשתתפות גב׳ רות אשכנזי ומר גידי גבאי, שמאי מקרקעין |
| מועד פסק הדין | 30.9.2026, פה אחד |
| העסקה | מכירת זכויות בגוש 7661, חלקות 117 ו-118, ביום 14.6.2020, בשני הסכמים: הסכם מכר לחלקה 117 והסכם מכר וקומבינציה לחלקה 118. השותפות היא הקונה, והגב׳ זהבי היא המוכרת |
| השאלה | האם 42 החודשים שבסעיף 10(א)(3)(א)(1) לחוק ההתייעלות הם מועד שהמנהל רשאי להאריך לפי סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין |
| התוצאה | הערר נדחה. הוצאות של 25,000 ש״ח |
מה ההקלה, ומה התנאי שלה
סעיף 10 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע״ו-2015, קבע כהוראת שעה הקלה בשיעור מס השבח במכירת מקרקעין, כדי לעודד מכירת קרקעות ובניית דירות מגורים. ההקלה כפופה לכמה תנאים, ואחד מהם הוא שבניית הדירות תסתיים בתוך 42 חודשים מיום המכירה. בפסק הדין תוארה משמעות ההקלה בתיק הזה כחיוב במס שבח בשיעור מופחת של 25% על השבח הריאלי עד יום התחילה.
בעסקה שנדונה התחייבה הקונה כלפי המוכרת להמציא, עד תום 42 חודשים מיום החתימה, אישור לחיבור הבניין לתשתיות לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, המכונה טופס 4. הצדדים הסכימו שאילו הושלמה הבנייה בזמן, המוכרת הייתה זכאית להקלה. המחלוקת הייתה רק על השאלה אם אפשר להאריך את התקופה.
מה קרה בתיק
ציר הזמן, לפי פסק הדין
המסגרות באדום מסמנות את תום 42 החודשים ואת מועד השלמת הבנייה בפועל.
בערר ביקשו הקונה והמוכרת להאריך את התקופה עד מועד תעודות הגמר, כלומר לקרוא את החוק בעניינן כאילו נכתבו בו 58 חודשים במקום 42. הצדדים הסכימו לוותר על חקירת המצהירים, והמחלוקת הוכרעה כשאלה משפטית בלבד.
מה טענו הצדדים
הקונה והמוכרת טענו שלשון סעיף 107(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, רחבה ומסמיכה את המנהל להאריך כל מועד שנקבע בחוק. הן נשענו על ע״א 9817/17 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ׳ רייך, מיום 21.2.2021, שבו קבע בית המשפט העליון בדעת רוב שסעיף 107 אינו מוגבל למועדים דיוניים. לטענתן, ההבחנה שפיתחו ועדות הערר בין מועד לבין תנאי היא מלאכותית וסותרת את הלכת רייך, וסעיף 10 לחוק ההתייעלות הוא הוראת שעה לחוק מיסוי מקרקעין עצמו, ולכן גם התקופה שבו היא מועד שנקבע באותו חוק.
המנהל טען שסעיף 107 חל על מועדים לביצוע פעולות מול רשות המסים, ולא על פרקי זמן שהמחוקק קבע כתנאי לזכאות להטבה. לגישתו, הלכת רייך עסקה במועד לתיקון שומה לפי סעיף 85 ולא בתנאי זכאות, והתקופה נקבעה בחוק נפרד. עוד טען שהמחוקק חוקק חוקים ייעודיים להארכת מועדים בתקופת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל, בחר אילו תקופות יוארכו, ולא כלל ביניהן את חוק ההתייעלות.
מה קבעה הוועדה
42 החודשים הם תנאי, לא מועד. השופט גורמן קבע שהתקופה היא רכיב מהותי בתנאים שהמחוקק הציב להקלה, ורק בהתקיימו קמה הזכאות. המועדים שעליהם חל סעיף 107 עניינם בביצוע פעולות מול המנהל, ולא בעמידה בפרקי זמן שנקבעו כתנאי לפטור או להקלה. משלא הושלמה הבנייה בזמן, לא קמה הזכאות.
לשון רחבה אינה מספיקה. הוועדה הסכימה שהביטוי כל מועד שנקבע בחוק זה רחב, אבל קבעה שאי אפשר לפרש אותו ככולל כל פרק זמן שמופיע בחוק. היא הדגימה זאת בתקופות המאסר שבסעיף 98 ובתקופת 25 השנים שבהגדרת זכות במקרקעין שבסעיף 1, שאיש לא יטען שהמנהל רשאי להאריך.
הלכת רייך אינה סותרת. בעניין רייך נדונה הארכת התקופה לבקשת תיקון שומה לפי סעיף 85, ולא נדונה כלל תחולת סעיף 107 על פרק זמן שהוא חלק מתנאי של פטור או הקלה. לכן, לפי הוועדה, פסיקת ועדות הערר אינה עומדת בסתירה להלכה המחייבת.
למה לא לתת לרשות שיקול דעת. הוועדה נימקה בשני טעמים. הראשון, הארכה כזו היא בפועל קביעת זכאות לפטור או להקלה, וסמכות כזו שמורה למחוקק. השני, לא ברור לפי אילו אמות מידה יקבע המנהל ארכה לנישום אחד ולא לאחר, והדבר יוביל לחוסר אחידות ולריבוי התדיינויות. כל עוד החוק אינו מסמיך במפורש להאריך תנאי מהותי, אין לפרש כך את סעיף 107.
הקורונה והמלחמה לא נבחנו. מאחר שאין סמכות, הוועדה לא הכריעה בשאלה אם הנסיבות שנטענו היו מצדיקות ארכה. היא רק העירה שהארכה בשל נסיבות כלליות כמו הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, מעבר לתקופות שהמחוקק עצמו קבע בשל אירועים אלה, מעוררת קושי של ממש.
קו פסיקה אחיד של ועדות הערר
ההחלטה מצטרפת לשורה של החלטות שאימצו את ההבחנה בין מועד לבין תנאי, שנקבעה לראשונה בו״ע (חי׳) 25437-10-19 יעקובוביץ נ׳ מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, מיום 7.5.2021. הוועדה מנתה בין היתר את עניין גילעם (7.2.2023) ואת עניין סיני (17.4.2023), ששניהם עסקו באותו סעיף 10 לחוק ההתייעלות; את עניין גרוס (15.5.2022), שעסק ב-18 החודשים שבסעיף 9(ג1ג)(2)(ב) למס רכישה; את עניין הררי (18.10.2022); את עניין אייזלער (27.5.2025); ואת עניין סילס של אותה ועדה. לפי פסק הדין, כל ועדות הערר שדנו בשאלה הגיעו לאותה מסקנה. שבועיים אחר כך, ביום 14.10.2026, החילה אותה ועדה את הכלל גם על 24 החודשים של החזר השישית ממס רכישה על קרקע, ראו החזר שישית ממס רכישה: אישור בתנאים אינו היתר בנייה.
| סוג פרק הזמן | ניתן להארכה לפי סעיף 107? | דוגמה |
|---|---|---|
| מועד לביצוע פעולה מול רשות המסים | כן, בבקשה ובסיבה מספקת | ארבע השנים לבקשת תיקון שומה לפי סעיף 85, לפי הלכת רייך |
| פרק זמן שהוא תנאי להקלה או לפטור | לא | 42 החודשים להשלמת בנייה לפי סעיף 10 לחוק ההתייעלות; 24 החודשים להיתר לפי תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה; 18 החודשים שבסעיף 9(ג1ג)(2)(ב) |
| תקופה שהמחוקק עצמו האריך בחקיקה ייעודית | רק בגבולות אותה חקיקה | חוקי הארכת המועדים בתקופת הקורונה ובמלחמת חרבות ברזל, לגבי הסעיפים שנמנו בהם |
המשמעות המעשית
הכלל. הקלה במס השבח שמותנית בהשלמת בנייה בתוך 42 חודשים מיום המכירה תלויה במועד שבו הבנייה הושלמה בפועל. בתיק הזה המבחן היה מועד תעודת הגמר, טופס 4. עיכוב, גם אם אינו באשמת הצדדים, אינו מאפשר לבקש ארכה מרשות המסים.
החריג. ארכה אפשרית רק אם המחוקק עצמו קבע אותה, כמו בחוקי הארכת המועדים שנחקקו בשל הקורונה ובשל מלחמת חרבות ברזל. לפי טענת המנהל, שהוועדה לא נדרשה להכריע בה, חוק ההתייעלות לא נכלל בהם. מי שמסתמך על הארכה כזו צריך לבדוק את רשימת הסעיפים בחוק המאריך עצמו.
מה זה אומר למוכר קרקע. ההקלה רשומה על שם המוכר, אבל התנאי בידי הקונה. אם הבנייה מתעכבת, המוכר עלול להידרש לשלם את ההפרש עד שיעור המס המלא. לכן בהסכם המכר צריך לטפל בזה במפורש: מה התחייבות הקונה לגבי מועד הגמר, מה קורה אם ההקלה נשללת, מי נושא בהפרש המס ובהפרשי ההצמדה והריבית, ואיזו בטוחה עומדת מאחורי ההתחייבות. בעסקת קומבינציה, שבה המוכר מקבל דירות בבניין שעוד לא נבנה, הסיכון הזה מצטרף לסיכון הרגיל של איחור במסירה. ראו את המדריך לעסקת קומבינציה.
מה זה אומר ליזם. התחייבות להשלים בנייה בתוך 42 חודשים כדי לאפשר למוכר הקלת מס היא התחייבות שהפרתה עלולה להיות יקרה, משום שאין דרך לתקן אותה בדיעבד מול רשות המסים. לוח הזמנים התכנוני והביצועי צריך להיבדק לפני שמתחייבים אליו, ולא אחרי.
ובקשה לתיקון שומה היא עניין אחר. מועד דיוני, כמו ארבע השנים לבקשת תיקון שומה לפי סעיף 85, ניתן להארכה בבקשה מנומקת. אבל גם שם נדרש טעם לאיחור עצמו, ראו תיקון שומת מס רכישה אחרי ארבע שנים.
מה לבדוק
- מה יום המכירה לפי ההסכם, ומתי בדיוק מסתיימים 42 החודשים.
- האם ההקלה שנתבקשה בדיווח לרשות המסים מותנית בהשלמת בנייה, ומה נחשב השלמה לפי ההסכם ולפי השומה.
- מה לוח הזמנים הריאלי של הקונה להיתר, לבנייה ולטופס 4, ומה מצב הפרויקט היום.
- האם ההסכם קובע מי נושא בהפרש המס אם ההקלה נשללת, והאם יש בטוחה להתחייבות הזו.
- אם נטען לעיכוב בשל הקורונה או המלחמה, האם הסעיף הרלוונטי נכלל בחוק הארכת המועדים הספציפי, ולא רק אם היה עיכוב.
- בעסקת קומבינציה, האם ההקלה במס השבח נבחנה יחד עם מועד המסירה ועם יום המכירה בקומבינציה.
על חישוב מס השבח, השבח הריאלי והפטורים ראו את המדריך המקיף למס שבח, ועל בדיקות לפני מכירת קרקע ראו עורך דין קרקעות.
מקורות
- ו״ע 65422-01-24 זהבי ואח׳ נגד מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי מרכז לוד, 30.9.2026. פסק הדין במלואו, PDF
- חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע״ו-2015, סעיף 10, כפי שהובא בפסק הדין
- חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, סעיפים 85 ו-107
- ע״א 9817/17 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ׳ רייך, 21.2.2021, ו״ע (חי׳) 25437-10-19 יעקובוביץ נ׳ מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, 7.5.2021, וו״ע (ת״א) 63044-06-20 גרוס נ׳ מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, 15.5.2022, כפי שהובאו בפסק הדין
האמור הוא סקירה מקצועית ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הזכאות להקלה נבחנת לפי מועד העסקה, נוסח הדיווח והשומה, ומועד השלמת הבנייה בפועל. עודכן: 8.11.2026.
העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il