תמ״א 38: הזכאות נקבעת לפי ייעוד ההיתר, ולא לפי התכנית או השימוש בפועל

עו"ד נאור גלברג
30/09/2026
"דף הבית עדכונים מקצועיים תמ״א 38: הזכאות נקבעת לפי ייעוד ההיתר, ולא לפי התכנית או השימוש בפועל

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה עתירה שביקשה להכיר במבנה כמבנה המיועד למגורים לצורך תמ״א 38, אף שהתכנית החלה על המקרקעין מתירה מגורים ואף שהמבנה שימש למגורים בפועל שנים רבות. כב׳ השופטת לימור ביבי קבעה שהביטוי מבנים קיימים המיועדים למגורים שבסעיף 11 לתמ״א 38 מכוון לייעוד שנקבע בהיתר הבנייה עצמו, ולא לייעוד המגרש בתכנית ולא לשימוש שנעשה במבנה בפועל.

ההיתר ההיסטורי של המבנה, מספר 355 מיום 30.9.1946, ניתן לבית דפוס. מכאן נגזרה התוצאה: העותרת נותרה עם המסלול המצומצם שחל על מבנה שאינו מיועד למגורים, ולא עם תוספת הקומות שתמ״א 38 מאפשרת למבנה מגורים.

פרטי ההליך

ההליך עת״מ 77088-12-25
הערכאה בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כב׳ השופטת לימור ביבי
הצדדים פיין שבע בע״מ נגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו, דב כהן ודני וקס
הנכס גוש 6894 חלקה 48, רחוב רשי״ף 7, תל אביב יפו
ההיתר היתר מספר 355 מיום 30.9.1946, לייעוד של בית דפוס
הייעוד בתכנית תכנית מתאר F, ייעוד מגורים או תעשייה
השימוש בפועל מגורים
החלטת ועדת הערר 12.11.2025
מועד הגשת העתירה 28.12.2025
מועד פסק הדין ספטמבר 2026, פורסם בעיתונות המקצועית ביום 28.9.2026
התוצאה העתירה נדחתה. לפי הדיווח נפסקו הוצאות בסך 10,000 ₪ לכל אחת משתי הוועדות

מה בדיוק היה במחלוקת

בית המשפט מגדיר את השאלה בפסקה הפותחת: לב לבה של המחלוקת בין הצדדים להליך נסב סביב פרשנות המונח מבנים קיימים המיועדים למגורים בתמ״א 38.

סעיף 11 לתמ״א 38 מסמיך את הוועדה המקומית, על אף האמור בכל תכנית ולאחר שקיבלה חוות דעת מהנדס הוועדה, להתיר תוספות בנייה למבנים קיימים המיועדים למגורים. המילה המיועדים היא צירו של ההליך. אפשר לקרוא אותה בשלוש דרכים: ייעוד המקרקעין בתכנית, השימוש שנעשה במבנה בפועל, או הייעוד שנקבע בהיתר הבנייה. שלוש הקריאות הובילו כאן לשלוש תוצאות שונות, מפני שהמבנה הזה נמצא בפיצול נדיר בין השלושה.

מה טענה העותרת

העותרת טענה שהמילה המיועדים מפנה לייעוד התכנוני של המקרקעין. לפי הקריאה הזו, מבנה שעומד על מגרש שהתכנית מתירה בו מגורים, ושאכן משמש למגורים, הוא מבנה המיועד למגורים גם אם ההיתר ההיסטורי שלו ניתן לתעשייה. העותרת גם הדגישה את המשמעות המעשית של דחיית טענתה, בנסיבות שבהן לשיטתה תמ״א 38 כבר פקעה בתל אביב, ולכן לא נותר לה מרחב פעולה חלופי.

מה קבע בית המשפט

ההכרעה מופיעה בפסקה 12, ולשונה:

הוראה המתייחסת למבנים קיימים המיועדים למגורים הקבועה בסעיף 11, אינה מתייחסת אך לייעוד המגרש או המקרקעין בתכנית אלא דורשת כי יהיה מדובר במבנה קיים המיועד למגורים בהיתר.

ההיגיון הפרשני פשוט וחזק. תמ״א 38 מבחינה בין ייעוד מקרקעין לייעוד מבנים. כאשר המילה מיועדים צמודה למבנים ולא למקרקעין, היא מדברת על המסמך שקובע מה מותר לעשות במבנה, כלומר ההיתר. ייעוד המגרש בתכנית קובע מה מותר לבנות על הקרקע, לא מה המבנה הקיים הוא.

לכן גם הפיצול המיוחד שהיה כאן לא הועיל לעותרת. תכנית המתאר החלה אפשרה מגורים או תעשייה, כלומר התכנית עצמה לא שללה מגורים, והשימוש בפועל היה מגורים במשך עשרות שנים. שני אלה לא ריפאו את ההיתר. המסלול שנותר הוא זה שחל על מבנה שאינו מיועד למגורים, לפי סעיף 14, ותוספת הקומות בו מצומצמת משמעותית.

איזה ייעוד קובע

בדיקת זכאות למבנה קיים
שלב 1. מה כתוב בהיתר הבנייה של המבנה, לפי תיק הבניין בוועדה המקומית
ההיתר למגורים. המבנה הוא מבנה קיים המיועד למגורים. המסלול של סעיף 11 פתוח
ההיתר אינו למגורים. המסלול של סעיף 11 חסום, גם אם התכנית מתירה מגורים וגם אם המבנה מאוכלס בפועל
שלב 2. כשההיתר אינו למגורים, נותר המסלול של סעיף 14 עם תוספת מצומצמת, או שינוי הייעוד בהיתר או בתכנית חדשה לפני שמבקשים תמריצים

למי זה נוגע בפועל

הקבוצה הראשונה היא בעלי מבנים ותיקים בשכונות שנבנו במקור כאזורי מלאכה ותעשייה קלה, ובהן חלקים מדרום תל אביב. מבנה שנבנה בשנות הארבעים או החמישים כבית מלאכה, בית דפוס או מחסן, והוסב למגורים בשלב כלשהו, נראה לכל דבר ועניין כבניין מגורים. ההיתר שבתיק הבניין אומר אחרת, וההיתר הוא שקובע.

הקבוצה השנייה היא יזמים שבוחנים בניין לחיזוק או להריסה ובנייה מחדש. בדיקת הזכאות אינה נגמרת בשאלה מה ייעוד המגרש בתכנית. היא מחייבת הוצאת תיק מידע וקריאת ההיתר ההיסטורי עצמו, לפני שנחתם הסכם ולפני שנבנה מודל כלכלי על תוספת קומות שלא תאושר.

הקבוצה השלישית היא שמאי מקרקעין. שווי זכויות הבנייה של מבנה כזה נגזר מהמסלול שפתוח לו בפועל, ולא מהמסלול שהשימוש במבנה מרמז עליו. שומה שמניחה זכאות מלאה לתמריצי מגורים על סמך ייעוד התכנית והשימוש בפועל, בלי לבדוק את ההיתר, עלולה להיות גבוהה בהפרש של קומות שלמות.

ההיגיון הפרשני חורג מגבולות תמ״א 38 עצמה. הבחנה בין ייעוד מקרקעין לייעוד מבנים מופיעה גם במסמכים תכנוניים אחרים, ולכן כל מקום שבו זכות או תמריץ נתלים במבנה המיועד לשימוש מסוים ראוי שייבדק לפי אותה שאלה: מה כתוב בהיתר.

מה לבדוק במקרה קונקרטי

  • מה ייעוד המבנה בהיתר הבנייה המקורי, ולא רק בתכנית החלה. תיק הבניין בוועדה המקומית הוא המקור, ולא הארנונה ולא נסח הרישום.
  • האם ניתנו לאורך השנים היתרים נוספים או היתר לשינוי שימוש שהסדירו מגורים, ומה בדיוק נכתב בהם.
  • האם קיים שימוש חורג מאושר למגורים, ומה תוקפו. שימוש חורג אינו שינוי ייעוד בהיתר.
  • האם ההסבה למגורים נעשתה בהיתר או בלעדיו. הסבה שנעשתה ללא היתר אינה יוצרת זכאות, והיא חושפת חבות נפרדת של עבירת בנייה.
  • איזה מסלול התחדשות עירונית חל על הבניין היום באותה רשות מקומית, ומה מועדי הזכאות בו. השאלה הזו נבדקת פרטנית מול הוועדה המקומית ומינהל התכנון, ואינה זהה בכל הרשויות.
  • אם ההיתר אינו למגורים, מה עלות ומשך ההליך של שינוי הייעוד, ומה שווי הזכויות בלעדיו. זו ההשוואה הכלכלית שקובעת.

בדיקת ההיתר ההיסטורי היא עבודה של ליווי הליכי תכנון ובנייה, והיא נעשית בשלב שבו אפשר עוד לשנות החלטה, כלומר לפני חתימה על הסכם עם יזם. מי שבוחן התקשרות עם יזם בפרויקט התחדשות עירונית צריך לראות את ההיתר לפני שהוא קורא את טבלת התמורות. השלכה נוספת של השאלה אם תמ״א 38 חלה על הבניין נוגעת לחישוב היטל ההשבחה במצב הקודם לפי הלכת לויתן, ומשם היא מתגלגלת אל החיוב בהיטל ההשבחה עצמו.

מקורות

  • עת״מ 77088-12-25 פיין שבע בע״מ נגד ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב ואחרים, בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כב׳ השופטת לימור ביבי. פסק הדין במלואו
  • תכנית מתאר ארצית 38, תמ״א 38, סעיף 11 וסעיף 14
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965
  • היתר בנייה מספר 355 מיום 30.9.1946 לנכס בגוש 6894 חלקה 48, כמתואר בפסק הדין
  • הדיווח המקצועי על פסק הדין, מרכז הנדל״ן, 28.9.2026

האמור הוא סקירה מקצועית ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. זכאות מבנה קיים לתמריצי התחדשות עירונית נקבעת לפי ההיתר, התכניות החלות והמסלול התכנוני התקף באותה רשות מקומית במועד הבדיקה.

העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.

מדריכים פופולריים באתר

וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il