הלוואה בין בני משפחה נתפסת לרוב כעניין שבאמון, ולכן היא נעשית בעל פה. הבעיה מתחילה כשמישהו נפטר, כשבני זוג נפרדים, כשאח אחד זוכר סכום ואח שני זוכר אחר, או כשרשות המסים שואלת אם הכסף שנכנס לחשבון הוא הלוואה או מתנה. המסמך הזה הוא נוסח כללי בן חמישה עמודים להורדה, עם חלופות מסומנות לריבית, למועדי ההשבה ולבטוחות, ועם נספח נפרד להלוואה שמיועדת לרכישת דירה.
מה יש במסמך
איך ממלאים, סעיף אחר סעיף
להלן ההסבר לסעיפים שבהם נופלות רוב הטעויות. אין צורך להדפיס את ההסבר יחד עם ההסכם.
סעיף 2, העמדת הכסף
הסעיף מחייב העברה בנקאית ומקום לרישום פרטי החשבון. הסיבה פשוטה. כשהמחלוקת מגיעה לבית משפט או לרשות המסים, הנטל להוכיח שהכסף עבר מוטל על מי שטוען לכך, ודף חשבון הוא הראיה הטובה ביותר. מזומן יוצר בדיוק את הבעיה שההסכם נועד למנוע.
סעיף 4, ריבית והצמדה
מסמנים חלופה אחת בלבד. הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה היא החלופה הנפוצה בין הורים לילדים, אבל שימו לב שבתקופה של אינפלציה הערך הריאלי של הכסף שמוחזר נשחק, וזה שיקול אמיתי כשהמלווה מתכנן את התלות שלו בכסף הזה בעתיד. ריבית שמתקבלת בפועל היא הכנסה בידי המלווה לפי פקודת מס הכנסה. סעיף 4.2 כולל הצהרה ששיעור הריבית אינו חורג מהתקרה הקבועה בדין. חוק אשראי הוגן, התשנ״ג-1993, קובע תקרות ריבית באשראי חוץ בנקאי, ותחולתו על הלוואה פרטית חד פעמית בין בני משפחה אינה מובנת מאליה, ולכן ההצהרה נועדה לשמור על הצדדים בכל מקרה.
סעיף 5, מועדי ההשבה
החלופה השלישית, השבה לפי דרישה, נראית נוחה אבל היא המסוכנת מביניהן. הלווה אינו יודע מתי ייקרא לשלם, והמלווה עלול לגלות שהדרישה מגיעה בדיוק כשאין מאיפה. אם בוחרים בה, קבעו תקופת התראה מציאותית. סעיף 5.4 מאפשר לשני הצדדים לדרוש אישור יתרה בכתב, וזה הסעיף שמונע את הוויכוח הקלאסי על כמה כבר הוחזר.
סעיף 7, בטוחות
בין בני משפחה נוטים לוותר על בטוחה, ולעיתים זו החלטה נכונה. כשהסכום משמעותי או כשיש יורשים נוספים, בטוחה דווקא מגינה על הלווה, משום שהיא מבהירה שמדובר בחוב אמיתי ולא בהעדפה שתיפתח מחדש בחלוקת העיזבון. משכון לפי חוק המשכון, התשכ״ז-1967, תקף כלפי צדדים שלישיים רק אם נרשם כדין או שהנכס הממושכן נמסר לחזקת המלווה. שעבוד של דירה רשומה נעשה בדרך של משכנתה ונרשם בלשכת רישום המקרקעין. סעיף 7.2 מחייב להחזיר את הבטוחה תוך 14 יום מהפירעון המלא.
סעיף 8, הפרה
הכלל במסמך הוא שאין העמדה לפירעון מיידי בלי התראה בכתב ובלי 30 יום לתיקון ההפרה. סעיף 8.4 שולל במפורש זכות למינוי כונס נכסים, וסעיף 8.5 מגביל את החזר הוצאות הגבייה להוצאות מתועדות בלבד. שלושת אלה יחד הופכים את המסמך למאוזן, ולא לכתב ויתור של הלווה.
סעיף 9, פטירה
אם המלווה נפטר, החוב אינו נעלם. הוא נכס של העיזבון ומתחלק לפי הצוואה או לפי דיני הירושה, וכשהעיזבון כולל נכס מקרקעין הדבר נוגע גם לרישום הירושה בטאבו ולהסכם חלוקת עיזבון. סעיף 9.3 מבהיר שההסכם אינו משנה צוואה. מי שרוצה שההלוואה תקוזז מחלקו של הלווה בעיזבון, או לחלופין שתימחל, צריך לומר זאת בצוואה עצמה ולא בהסכם ההלוואה.
הגבול בין הלוואה למתנה
זו הנקודה שבגללה שווה לחתום. כסף שעובר בין קרובים בלי מסמך נוטה להיתפס בדיעבד כמתנה, והשלכות המס והירושה של מתנה שונות לחלוטין מאלה של הלוואה. סעיף 10 במסמך קובע במפורש שמדובר בהלוואה, וסעיף 11 מסמן שהצדדים מודעים לשאלת הסיווג. מי ששוקל בכל זאת להעביר את הכסף או את הדירה כמתנה ולא כהלוואה, ימצא את ההשלכות המלאות במדריך העברת דירה או כסף במתנה לילד, וכשמדובר בהעברה בין אחים במאמר העברת דירה ללא תמורה בין אחים.
כשההלוואה משמשת לרכישת דירה, שאלת הסיווג מתחדדת, משום שהיא נוגעת גם לדיווח על העסקה. לפני חתימה בסכומים משמעותיים כדאי לבדוק את ההיבט הזה מול איש מקצוע, שכן התשובה תלויה בנסיבות הקונקרטיות.
כשההלוואה מיועדת לרכישת דירה
נספח א׳ נועד למצב הנפוץ שבו הורה מסייע לילד ברכישת דירה. הוא כולל מקום לפרטי הנכס, התייחסות לאפשרות לרשום הערת אזהרה לטובת המלווה לפי סעיפים 126 ו-127 לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, וסעיף שמחייב לגלות את קיום ההלוואה לבנק המשכנתאות.
נספח א׳ כולל גם מקום לחתימת בן או בת הזוג של הלווה. כשדירה נרכשת על ידי בני זוג, ההלוואה נוגעת לשניהם גם אם רק אחד מהם חתום עליה, וחתימה של שניהם מונעת טענה עתידית שאחד מהם לא ידע.
ערב
ערבות אישית היא חלופה בסעיף 7, ונספח ג׳ הוא אישור הערב. חוק הערבות, התשכ״ז-1967, מטיל חובות גילוי כלפי ערב, ובמסמך יש שני סעיפים מעשיים שנגזרים מכך. הערב מקבל עותק חתום של ההסכם, והמלווה מודיע לו על פיגור תוך 30 יום. מי שמחתים ערב בלי למסור לו את המסמך ובלי לעדכן אותו כשנוצר פיגור מסתכן בכך שהערבות תתגלה כחלשה בדיוק כשיזדקק לה.
מה המסמך אינו
זהו נוסח כללי שנועד לשמש בסיס. הוא אינו תחליף לבדיקה פרטנית, ואינו מתאים כמות שהוא לכל מצב. במקרים הבאים אני ממליץ לא להסתפק בו.
שאלות ותשובות
האם חייבים לערוך הסכם הלוואה בכתב בין בני משפחה?
הדין אינו מחייב מסמך כתנאי לתוקף ההלוואה, אבל בלי מסמך קשה מאוד להוכיח את קיומה, את סכומה ואת תנאיה. בפועל, הוויכוח הוא כמעט תמיד על מה בדיוק סוכם, ולא על עצם העברת הכסף.
האם צריך לאמת את החתימות אצל עורך דין?
לא כתנאי לתוקף. אימות חתימה או חתימת עד מקשים על טענה עתידית שהחתימה זויפה או שנחתמה בלחץ, ולכן במסמך יש שורה לעד. כשהסכום גבוה, זה שווה את הטרחה.
מה קורה אם הלווה לא מחזיר?
לפי המסמך, המלווה שולח התראה בכתב ונותן 30 יום לתיקון. אם ההפרה לא תוקנה, ניתן להעמיד את היתרה לפירעון מיידי ולפעול לגבייתה. קיומה של בטוחה, ובעיקר שטר חוב, מקצר משמעותית את ההליך.
אפשר להלוות בלי ריבית?
כן, וזו החלופה הראשונה בסעיף 4. שימו לב שהיעדר הצמדה פירושו שחיקה ריאלית של הסכום לאורך זמן, ושבסכומים גדולים ובנסיבות מסוימות שאלת הריבית עשויה להיות רלוונטית גם למס. בהלוואה גדולה כדאי לבדוק זאת מראש.
ההלוואה ניתנה לפני שנים בלי מסמך. אפשר לתקן?
אפשר לחתום על הסכם שמתעד הלוואה קיימת, ובלבד שהוא משקף את האמת ומציין את המועד שבו הכסף הועבר בפועל. מסמך שמתארך לאחור מועד שלא היה יוצר בעיה חמורה יותר מזו שהוא בא לפתור.
מקורות
חוק המשכון, התשכ״ז-1967. חוק הערבות, התשכ״ז-1967. חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, סעיפים 126 ו-127. חוק אשראי הוגן, התשנ״ג-1993. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
