הרחבת דירה בבית משותף בלי רוב השכנים: ועדת הערר מרכז נשענה על תקנון מוסכם משנת 1959
ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז מרכז קבעה ביום 2.11.2026 שתקנון מוסכם רשום של בית משותף, שמקנה לבעל דירה במפורש זכות לבנות ולהרחיב את דירתו, יכול להחליף את הרוב שחוק המקרקעין דורש בדרך כלל להרחבה על חשבון הרכוש המשותף. בעלת הדירה העליונה המערבית בבניין ותיק בראשון לציון קיבלה אישור להרחיב את דירתה במפלס הקיים, אף ששלושת בעלי הדירות האחרים בבניין התנגדו. הבקשה לבנות עליית גג בחלל הגג נדחתה, משום שהתקנון אינו מקנה לה זכות כזו.
להחלטה יש משמעות מעשית לשלוש קבוצות. בעלי דירות בבניינים ותיקים שרוצים להרחיב ונתקלים בסירוב של השכנים. שכנים שבטוחים שהתנגדות של רוב הדיירים עוצרת כל בקשה להיתר. ורוכשים של דירה בבניין ישן, שהתקנון שלו עשוי להעניק לדירה מסוימת זכות בנייה שאינה מופיעה בשום מקום אחר בנסח.
פרטי ההליך
| ההליך | ערר 1018/0526 (ראשון לציון), ערר על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון מיום 24.3.2026 לדחות בקשה להיתר |
| הערכאה | ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, בראשות עו״ד נילי בן משה-ידגר |
| מועדים | הדיון התקיים ביום 7.9.2026. ההחלטה ניתנה ביום כ״ב בחשוון תשפ״ז, 2.11.2026 |
| הצדדים | בעלת הדירה העליונה המערבית, העוררת, נגד הוועדה המקומית ובעלי שלוש הדירות האחרות בבניין, שהתנגדו לבקשה |
| הנכס | בית משותף בן ארבע דירות במרכז ראשון לציון, גוש 3945 חלקה 566, שנבנה בתחילת שנות החמישים. לפי תשריט הבית המשותף מאפריל 1958 שטח הרצפה של כל דירה מקורית היה כ-40 מ״ר |
| התוצאה | הערר התקבל בחלקו. הבקשה להיתר אושרה בכל הנוגע להרחבת הדירה במפלס הקיים, בכפוף לתיקונים הנדרשים. רכיב עליית הגג והגבהת גג הרעפים הוסר מהבקשה, והבקשה הושבה לוועדה המקומית להמשך טיפול לשם מתן היתר |
מה ביקשה בעלת הדירה, ולמה הוועדה המקומית סירבה
במשך השנים הרחיבו שלושת בעלי הדירות האחרים את דירותיהם. שתי דירות הקרקע הורחבו בקומת הקרקע, והדירה העליונה המזרחית הורחבה על הגג החדש שנוצר מעל הדירה שמתחתיה, ונבנתה בה גם עליית גג. לפי היתרי הבנייה שהוצגו לוועדת הערר, שטחה של כל אחת משלוש הדירות האלה עומד כיום על יותר מ-100 מ״ר. דירת העוררת היא היחידה שנותרה בשטחה המקורי, כ-45 מ״ר.
הבקשה להיתר כללה הרחבה של הדירה על הגג שנוצר מעל הדירה המערבית שמתחתיה, עליית גג והגבהת גג הרעפים כדי לנצל את חלל הגג, מרחב מוגן דירתי, מרפסות ופרגולות. היא כללה גם הקלות בגובה הבניין ובשטחי הבנייה. הוועדה המקומית דחתה את הבקשה בשל היעדר תימוכין קנייניים, כלומר משום שבעלי שלוש מארבע הדירות התנגדו לה. לבעלי הדירות המתנגדים הייתה טענה נוספת: מוסד תכנון אינו מוסמך כלל לדון בבקשה כשאין לה הרוב שחוק המקרקעין דורש.
רכיב המרחב המוגן לא היה חלק מהערר. לגביו אפשרה הוועדה המקומית לעוררת להגיש חלופה תכנונית אחרת, והיא תידון בנפרד.
הכלל שנקבע: הוראה מפורשת בתקנון גוברת על דרישת הרוב
הרחבת דירה בבית משותף על חשבון הרכוש המשותף כפופה, ככלל, להסדר שבסעיף 71ב לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, ובו דרישת רוב של בעלי הדירות. ההסדר הזה ופסק דין של המחוזי בחיפה שיישם אותו בקפדנות מוסברים בעדכון מרפסת בבית משותף בלי הסכמת 75% מהשכנים.
ועדת הערר הצביעה על החריג. סעיף 71ד(ב) לחוק המקרקעין קובע שהוראות הסימן, כלומר גם דרישת הרוב, אינן גורעות מהוראה מיוחדת הקיימת בתקנון מוסכם בדבר הרחבת דירה או זכויות בנייה. אם בעלי הדירות קבעו מראש, בתקנון רשום, שבעל דירה מסוימת רשאי להרחיב אותה בתנאים מוגדרים, אין צורך לחזור ולקבל את הסכמתם כשהוא בא לממש את הזכות. הוועדה נשענה בעניין הזה על עש״א 4361-05-17 גלעדי נ׳ לייבה, שבו אישר בית המשפט הרחבת דירה על חצר שהייתה רכוש משותף ולא הוצמדה, משום שהתקנון המוסכם הקנה לכל בעל דירה זכות להוסיף בנייה.
הסייג החשוב נמצא בהחלטה עצמה: הכלל חל רק כשהתקנון כולל הוראה ברורה שמקנה זכות בנייה או הרחבה. זכות שימוש ייחודית ברכוש המשותף, לבדה, אינה מספיקה. בלשון ההחלטה, השטח יכול להישאר רכוש משותף מבחינה קניינית, ובכל זאת התקנון המוסכם הרשום יכול להקנות לבעל הדירה זכות חוזית וקניינית כלפי כלל בעלי הדירות לבצע בו בנייה, ללא קבלת רוב נוסף, ״אם זכות הבניה נקבעה בתקנון באופן מפורש וברור״.
כך בוחנים בקשה להרחבה בבית משותף כשהשכנים מתנגדים, לפי ההחלטה
שלב 1: מה כתוב בתקנון המוסכם הרשום
אם התקנון מקנה במפורש לדירה הזו זכות לבנות או להרחיב, בתנאים שמתקיימים, סעיף 71ד(ב) לחוק המקרקעין נותן להוראה עדיפות ואין צורך ברוב נוסף. אם התקנון מקנה רק זכות שימוש, או שותק, עוברים לשלב 2.
שלב 2: ההסדר הכללי של סעיף 71ב
נדרש הרוב הקבוע בחוק, או טענה מבוססת של הרחבה דומה לפי סעיף 71ב(ג): מי שהרחיב את דירתו ייראה כמי שהסכים להרחבה דומה של דירה אחרת באותו בניין.
שלב 3: זכויות הבנייה בתוכנית
גם כשיש תשתית קניינית, ההרחבה צריכה להיכנס בחלקה היחסי של הדירה בזכויות הבנייה במגרש, ובזכויות שנותרו בו בפועל לפי ההיתרים שניתנו.
שלב 4: מה עושה מוסד התכנון כשיש מחלוקת
היעדר רוב אינו שולל לבדו את סמכותו לדון. הוא רשאי לאשר, לעכב את הדיון עד הכרעה קניינית, או לאשר ולהתנות את הוצאת ההיתר בהכרעה כזו, לפי מורכבות המחלוקת.
איך יושם הכלל בבניין בראשון לציון
בשנת 1959, כשהמבנה נרשם כבית משותף, נחתם בין קרן קיימת לישראל לבין חוכרי הדירות דאז הסכם לפי סעיף 21 לחוק בתים משותפים, התשי״ג-1952. זה החוק שחל אז. הוא הוחלף בחוק הבתים המשותפים, התשכ״א-1961, שבוטל בעצמו עם חקיקת חוק המקרקעין. סעיף 21 התיר לבעלי הדירות להסדיר בהסכם את היחסים ביניהם ואת זכויותיהם ברכוש המשותף, ולהקנות להסכם תוקף מחייב כלפי בעלי הדירות וחליפיהם באמצעות רישומו. ועדת הערר קבעה שהסכם כזה, כשהוא רשום, הוא המקבילה של תקנון מוסכם היום, ושהוא מחייב גם מי שרכש דירה בבניין אחרי הרישום. כיום הסמכות לקבוע תקנון מוסכם מצויה בסעיפים 62 ו-64 לחוק המקרקעין.
לפי ההחלטה, ההסכם בבניין הזה לא הסתפק בזכות שימוש לבעלי הדירות העליונות בחלל שמעל השטחים של דירות הקרקע. הוא התיר להם במפורש לבנות ולהרחיב את דירותיהם בחלל הזה בלי הסכמה נוספת של יתר בעלי הדירות, אפילו לפני שדירת הקרקע הורחבה, באמצעות עמודים. הוא גם קבע שגג ההרחבה של דירת הקרקע, ועמו זכות הבנייה הבלעדית עליו, שייך לבעל הדירה העליונה. העובדה שהשטח לא הוצמד לדירת העוררת לא שינתה את המסקנה.
שתי עובדות נוספות חיזקו את התוצאה. הוועדה המקומית הבהירה בדיון שאחרי תיקון קטן בהיקף הזכויות המבוקש, ההרחבה במפלס הקיים נכנסת בחלקה היחסי של העוררת, 25% מזכויות הבנייה במגרש, כולל חלקה בהקלה, ושנותרו במגרש זכויות פנויות. ועדת הערר הוסיפה, למעלה מן הצורך ובלי לקבוע מסמרות, שעל פניו ההרחבה הזו היא הרחבה דומה לאלה שכבר בוצעו בבניין, הן בשטחה והן בפגיעתה ברכוש המשותף.
ועדת הערר גם לא מצאה שהמחלוקת הקניינית ברכיב הזה מורכבת, ולכן לא התנתה את מתן ההיתר להרחבה במפלס הקיים בהכרעה של ערכאה קניינית.
עליית הגג: כאן התקנון לא הספיק
עליית הגג נבחנה אחרת. לפי עמדת הוועדה המקומית, התוכנית החלה מאפשרת ניצול של חלל הגג לפי הגאומטריה שנוצרת מתחת לשיפועי הגג, בלי מכסה כמותית. ועדת הערר קבעה שאפשרות פיזית ותכנונית של בעל הדירה העליונה לנצל את החלל אינה מקנה לו שימוש בלעדי בזכויות האלה. בהסכם משנת 1959 לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שלעוררת הוקנתה זכות בלעדית בחלל הגג שמעל דירתה. ההחלטה חוזרת גם על הכלל המוכר, שלפיו אפילו גג שהוצמד לדירה העליונה אינו מקנה לה לבדו את כל זכויות הבנייה שניתן לנצל בו.
בעניין הזה הוועדה סברה שמדובר בסוגיה מורכבת, שבה העוררת חורגת על פניו מחלקה היחסי, ושיש להכריע בה קודם בערכאה המוסמכת, כולל השאלה איך מחלקים את זכויות הבנייה בחלל הגג. הערר נדחה ברכיב הזה, והוא הוסר מהבקשה. ההקלה בגובה, שנועדה לאפשר את עליית הגג, התייתרה.
| רכיב בבקשה | מה הוחלט | הטעם |
| הרחבה במפלס הקיים, מעל הרחבת דירת הקרקע | אושרה, בכפוף לתיקונים, בלי התניה בהכרעה קניינית | הוראה מפורשת בתקנון המוסכם, בתוך החלק היחסי בזכויות |
| עליית גג והגבהת גג הרעפים | הערר נדחה, הרכיב הוסר מהבקשה | התקנון אינו מקנה זכות בלעדית בחלל הגג. סוגיה מורכבת שמחייבת הכרעה קניינית תחילה |
| הקלה בגובה הבניין | התייתרה | נועדה לעליית הגג שהוסרה |
| מרחב מוגן דירתי | לא נדון בערר | הוועדה המקומית אפשרה להגיש חלופה תכנונית אחרת |
התנגדות של רוב הדיירים אינה סוגרת את הדלת התכנונית
חלק משמעותי בהחלטה עוסק בטענה שמוסד תכנון אינו מוסמך לדון בבקשה להיתר כשאין לה הרוב שחוק המקרקעין דורש. ועדת הערר דחתה אותה. לפי ההחלטה, ההלכה שנקבעה בעע״מ 2832/09 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים נ׳ בני אליעזר בע״מ מאפשרת למוסד התכנון לעכב דיון בבקשה כשאין לה תימוכין קנייניים או כשמתעוררת שאלה קניינית מורכבת, אבל זו סמכות שבשיקול דעת ולא תנאי סף. הוועדה הפנתה לעמדת המדינה שהוגשה בעת״מ 6486-05-24, ולפיה תקנות הרישוי אינן מתנות את הדיון בבקשה בקיומו של הרוב לפי חוק המקרקעין. אותה עתירה נמחקה בלי שהסוגיה הוכרעה לגופה.
הוועדה הסתמכה גם על שני פסקי דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, מפי כב׳ השופט גלעד הס: עת״מ 14532-07-25 מעדני הצפון בע״מ נ׳ ועדת ערר מחוז תל אביב ועת״מ 62131-09-25 החברה לחיזוק פינסקר 37 בע״מ נ׳ ועדת ערר מחוז תל אביב. לפי הציטוטים שבהחלטה, מבקש היתר אינו חייב להראות שיש לו את מלוא הזכויות הקנייניות. די שיראה היתכנות קניינית סבירה. כשהמחלוקת מורכבת, אפשר לאשר את הבקשה במישור התכנוני ולהתנות את הוצאת ההיתר בהכרעה של הערכאה הקניינית המוסמכת.
ההחלטה דחתה גם טענה פרוצדורלית: לפי סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, למבקשת שבקשתה סורבה עומדת זכות ערר, גם כשהסירוב נשען על טעם קנייני.
מה ההחלטה אינה קובעת
זו החלטה של ועדת ערר מחוזית, לא של בית משפט. היא אינה תקדים מחייב, ועדות ערר במחוזות אחרים אינן כפופות לה, והיא ניתנת לתקיפה בעתירה מנהלית. איננו יודעים אם הוגשה עתירה.
ההחלטה גם אינה פסק דין קנייני. היא קבעה שהעוררת עמדה בנטל הלכאורי של תימוכין קנייניים לצורך ההליך התכנוני. השאלה הסופית מה מקנה התקנון, ומה זכויות בעלי הדירות ברכוש המשותף, שייכת לערכאה הקניינית.
היא אינה אומרת שכל תקנון ישן מתיר הרחבה. התוצאה נשענה על לשון מפורשת של ההסכם הספציפי, שהקנתה לדירות העליונות זכות בנייה עצמאית. ובאותו מסמך עצמו, הלשון לא הספיקה לחלל הגג. כל תקנון נקרא לפי לשונו.
היא גם אינה מאשרת בנייה בפועל. הבקשה הושבה לוועדה המקומית להמשך טיפול לשם מתן היתר, בכפוף לתיקונים הנדרשים.
מה לבדוק בבניין שלכם
- האם הבית רשום כבית משותף, והאם יש לו תקנון מוסכם. בבניינים שנרשמו עד 1969 המסמך עשוי להיקרא הסכם ולא תקנון. ההחלטה מפנה לעמוד הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין, שלפיו בתיקים עד 1969 כולל יופיע הסכם במקום תקנון, אם קיים.
- מה בדיוק כתוב בו: זכות בנייה או הרחבה מפורשת, או רק זכות שימוש. ההבדל הזה הכריע את גורלם של שני רכיבים באותה בקשה.
- על איזה שטח ההוראה חלה: מפלס הדירה, החלל שמעל דירה אחרת, הגג או חלל הגג. כל רכיב בבקשה נבחן בנפרד.
- אילו תנאים התקנון קובע, והאם הם מתקיימים היום.
- מה חלקה היחסי של הדירה בזכויות הבנייה במגרש, וכמה זכויות נותרו בו בפועל לפי ההיתרים שכבר ניתנו לשכנים.
- האם בבניין כבר בוצעו הרחבות בהיתר, ומה שטחן. זה הבסיס לטענת הרחבה דומה.
- לרוכש של דירה בבניין ותיק: האם התקנון מקנה לדירה הנרכשת זכות בנייה שמגדילה את שוויה, או מקנה לדירה אחרת זכות לבנות מעליה או לצדה.
- לפני הגשת בקשה להיתר שנשענת על תקנון: האם להגיש גם את מסמכי הבית המשותף המלאים, ולא רק נסח, כדי שהוועדה תוכל לבחון את ההוראה עצמה.
ההבדל בין רכוש משותף, הצמדות ותקנון מוסבר במדריך בית משותף: רישום, תקנון, רכוש משותף והצמדות, ואיך מזמינים ובודקים את הצו, התשריט והתקנון לפני רכישה מופיע במסמכי הבית המשותף לפני רכישה. מי שמתכנן הרחבה כזו ירצה לבדוק מראש גם את הפטור מהיטל השבחה עד 140 מ״ר, ואת הליך ההיתר וההתנגדויות בעמוד עורך דין תכנון ובנייה. רוכשים של דירה שכבר הורחבה ימצאו את הבדיקות המעשיות במדריך לקניית דירה יד שנייה.
מקורות
- ערר 1018/0526 (ראשון לציון), ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, יו״ר עו״ד נילי בן משה-ידגר, החלטה מיום 2.11.2026. נוסח ההחלטה, PDF
- סעיפים 62, 64, 71ב(ג) ו-71ד לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, כפי שצוטטו בהחלטה ובפסק הדין בעניין גלעדי
- סעיף 21 לחוק בתים משותפים, התשי״ג-1952, וסעיף 152 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, כפי שאוזכרו בהחלטה
- עש״א 4361-05-17 גלעדי נ׳ לייבה, רע״א 1462/10 עטייה נ׳ שגיא, עע״מ 2832/09 הוועדה המקומית גבעתיים נ׳ בני אליעזר בע״מ, עת״מ 6486-05-24, עת״מ 14532-07-25 מעדני הצפון בע״מ ועת״מ 62131-09-25 החברה לחיזוק פינסקר 37 בע״מ, כפי שאוזכרו וצוטטו בהחלטה
- דיווח מרכז הנדל״ן על ההחלטה, 5.11.2026. לכתבה
עודכן ביום 5.11.2026. האמור הוא סקירה מקצועית של החלטת ועדת ערר ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. האפשרות להרחיב דירה בבית משותף בלי רוב השכנים תלויה בלשון התקנון הרשום של הבניין, בזכויות הבנייה בתוכנית ובהיתרים שכבר ניתנו בו.
העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il