עו"ד נאור גלברג
21/10/2026

הסכם שיתוף במקרקעין קובע את הכללים בין כמה בעלים של אותו נכס: מי משתמש במה, מי משלם על מה, מה מותר לעשות בלי הסכמת כולם, ומה קורה כשאחד השותפים רוצה לצאת. בלי הסכם, היחסים נקבעים לפי ברירת המחדל שבפרק ה׳ לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, ובה כל שותף רשאי לדרוש פירוק. כאן אפשר להוריד נוסח לדוגמה בשתי גרסאות: גרסה מוסברת עם הסבר מתחת לכל סעיף, וגרסת Word נקייה למילוי.

להורדת הגרסה המוסברת (PDF) להורדת גרסת Word למילוי

PDF בן 5 עמודים עם הסבר לכל סעיף, ו-Word נקי בלי ההסברים. עודכן באוקטובר 2026.

מה יש בהסכם

  • שלוש חלופות לשימוש בנכס: שימוש משותף, חלוקת שימוש לפי תשריט, או השכרה לצד שלישי וחלוקת דמי השכירות.
  • מנגנון החלטות: מה מוכרע ברוב החלקים, ורשימה של החלטות שטעונות הסכמת כל השותפים, כמו מכירה, שעבוד, בנייה והשכרה ארוכה.
  • הוצאות והכנסות, כולל החזר לשותף ששילם יותר מחלקו וזכות קיזוז מדמי השכירות ומתמורת המכירה.
  • זכות הצעה ראשונה לשותפים לפני שחלק נמכר לזר, וחובה של כל קונה להצטרף להסכם.
  • מנגנון יציאה: מועד שלפניו לא דורשים פירוק, הצעה לשותפים לפי שמאות, ורק אחר כך מכירה בשוק.
  • פטירה של שותף, רישום ההסכם, הפרות ויישוב מחלוקות, ואישור עורך דין לחתימות.

תצוגה מקדימה: שלוש ההחלטות שהשותפים צריכים לקבל

אלה שלושת המקומות בהסכם שבהם אין ברירת מחדל טובה, והשותפים צריכים לבחור בעצמם.

ההחלטה האפשרויות בנוסח סעיף
מי משתמש בנכס כולם בכל הנכס, כל שותף באזור משלו לפי תשריט, או השכרה לצד שלישי 4
מה טעון הסכמת כולם מכירה, שעבוד, בנייה, שינוי ייעוד, השכרה מעבר לתקופה שתקבעו 5.2
איך יוצאים מהשותפות מועד שלפניו אין פירוק, הצעה לשותפים לפי שמאי מוסכם, ואז מכירה בשוק 8

מתוך הגרסה המוסברת. ההסבר שמתחת לכל סעיף מסביר מה קורה אם בוחרים אחרת.

סדר הפעולות

השלב המסומן הוא נקודת ההכרעה. ממנו נגזרים רוב הסעיפים האחרים.

  • 1מוציאים נסח רישום עדכני ובודקים שהשמות והחלקים בו הם אלה שייכתבו בהסכם, ושאין משכנתה, עיקול או הערה שדורשים הסכמה של צד שלישי.
  • 2מחליטים על השימוש בנכס: משותף, חלוקה לפי תשריט או השכרה. אם נבחרה חלוקת שימוש, מזמינים תשריט ממודד מוסמך.
  • 3ממלאים את רשימת ההחלטות שטעונות הסכמת כולם, את מנהל הנכס ואת מועד היציאה.
  • 4אם ההסכם כולל העברת חלקים או תשלום בין השותפים, בודקים את היבטי המס לפני החתימה.
  • 5חותמים בפני עורך דין שמאמת את החתימות.
  • 6מגישים בקשה לרישום ההסכם בלשכת רישום המקרקעין, עם ההסכם בשני עותקים לפחות והתשריט החתום.

הכלל, החריג והמשמעות המעשית

הכלל

כשלנכס יש כמה בעלים, כל אחד מהם בעלים של חלק בלתי מסוים בכל הנכס, ולא של חדר או של אזור מסוים. בלי הסכם, פרק ה׳ לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, קובע את ברירת המחדל: בעניינים רגילים של ניהול ושימוש מחליטים בעלי רוב החלקים, וכל שותף רשאי לדרוש את פירוק השיתוף. הסכם שיתוף מאפשר לשותפים לקבוע כללים אחרים.

החריג

ויתור על פירוק עד מועד מסוים הוא סעיף נפוץ, אבל הוא אינו מוחלט: בית המשפט רשאי בנסיבות מסוימות להורות על פירוק גם כשהשותפים התחייבו שלא לדרוש אותו. לכן עדיף מועד סביר ומנגנון יציאה מסודר על פני ויתור ארוך.

המשמעות המעשית

הסכם שלא נרשם מחייב את מי שחתם עליו, אבל קונה או יורש שבא אחר כך עלול לטעון שאינו כפוף לו. לפי דף השירות של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, בקשת רישום הסכם שיתוף נחתמת בידי כל בעלי הזכויות ומאומתת כמו שטר, ומצורפים לה ההסכם בשני עותקים לפחות ותשריט חתום ומאושר בידי מודד מוסמך. אם טורחים לחתום, כדאי גם לרשום.

לפני שחותמים על הסכם שיתוף

אפשר להתאים איתנו את ההסכם לנכס ולשותפים

נוסח לדוגמה עונה על המקרה הרגיל. ירושה בין אחים, נכס עם משכנתה, מגרש עם כמה יחידות או שותף שמשלם יותר מחלקו דורשים התאמה. בשיחה של 15 דקות אפשר לברר מה צריך לשנות בנוסח ואם כדאי לרשום אותו.

פנייה בוואטסאפקביעת שיחה של 15 דקות

או בטלפון: 050-9734600. נאור גלברג, עורך דין נדל״ן ושמאי מקרקעין. הפרטים שתשלחו משמשים רק לחזרה אליכם.

למי זה מתאים

לאחים שירשו דירה או בית ואחד מהם גר בו או משכיר אותו; להורים וילדים שקנו יחד; לבני זוג שאינם נשואים ורשומים כבעלים משותפים; לשותפים שקנו מגרש ומתכננים לבנות עליו כמה יחידות; ולכל מי שמחזיק בנכס עם אחרים ורוצה לסגור מראש את מה שבדרך כלל נפתח רק במחלוקת.

מה ההסכם אינו מחליף

הנוסח הוא נקודת פתיחה. הוא אינו ייעוץ משפטי, אינו מסדיר היבטי מס, ואינו מחליף צוואה. הוא גם אינו מתאים להסכם שבו הבעלות האמיתית שונה ממה שרשום בטאבו, למשל כשאחד השותפים רשום רק לצורך מסוים: מסמך כזה הוא מסוג אחר, עם השלכות על מיסוי, על משכנתה ועל נושים. כשיש משכנתה על הנכס, כשהנכס בבנייה או טרם נרשם, כשאחד השותפים קטין או חסוי, כשמדובר בעיזבון שטרם חולק, או כשכבר יש מחלוקת בין השותפים, יש להתאים את ההסכם בבדיקה פרטנית.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין הסכם שיתוף לבית משותף?

בהסכם שיתוף הבעלות נשארת בחלקים בלתי מסוימים בכל הנכס, וההסכם קובע רק מי משתמש באיזה חלק ואיך מחליטים. בבית משותף כל דירה היא יחידת רישום נפרדת, והחלוקה נקבעת בצו הרישום, בתשריט ובתקנון. הסכם שיתוף אינו הופך חלוקת שימוש לבעלות נפרדת.

האם חייבים לרשום את הסכם השיתוף בטאבו?

לא חייבים, וההסכם מחייב את מי שחתם עליו גם בלי רישום. הרישום בלשכת רישום המקרקעין הוא מה שמציג את ההסכם בנסח לכל מי שיבוא אחר כך, קונה או יורש. לבקשה מצורפים ההסכם בשני עותקים לפחות, תשריט חתום ומאושר בידי מודד מוסמך, ובקשה חתומה בידי כל בעלי הזכויות ומאומתת כמו שטר.

אפשר למנוע משותף למכור את חלקו?

בדרך כלל לא לגמרי, וגם לא כדאי לנסות. מה שההסכם עושה הוא לתת לשאר השותפים זכות הצעה ראשונה: מי שרוצה למכור מציע קודם לשותפים במחיר ובתנאים שהוא מבקש, ורק אם הם לא רוכשים, הוא רשאי למכור לצד שלישי באותם תנאים, והקונה מצטרף להסכם.

שותף לא משלם את חלקו בהוצאות. מה עושים?

לפי הנוסח, שותף ששילם יותר מחלקו בהוצאה שאושרה זכאי להחזר בתוך 30 ימים מדרישה בכתב, ואם ההחזר לא שולם, רשאי לקזז אותו מכל סכום שמגיע לשותף החייב מהנכס, כמו דמי שכירות או תמורת מכירה. בלי סעיף כזה, החוב נשאר פתוח עד שהנכס נמכר או עד הליך משפטי.

האם הסכם שיתוף בין אחים יוצר חבות במס?

ההסכם עצמו, כשהוא מסדיר רק ניהול ושימוש לפי החלקים הרשומים, אינו העברה של זכויות. אבל אם במסגרתו עוברים חלקים בין השותפים, משולם תשלום איזון או משתנה חלוקת הבעלות, זו עשויה להיות עסקה לפי חוק מיסוי מקרקעין. את זה בודקים לפני החתימה ולא אחריה.

להמשך קריאה

מקורות

חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, פרק ה׳: שיתוף במקרקעין. בקשה לרישום הסכם שיתוף, דף השירות של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים, עודכן ב-14 בדצמבר 2025. תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב-2011. תקנות המקרקעין (אגרות), התשל״ה-1974. המקורות נבדקו ביום 21 באוקטובר 2026.

נכתב על ידי עו״ד נאור גלברג, עורך דין נדל״ן ושמאי מקרקעין. עודכן באוקטובר 2026. העמוד וההסכם נועדו למידע כללי ולשימוש כנוסח לדוגמה בלבד, ואינם ייעוץ משפטי. לפני חתימה בעסקה אמיתית יש להתאים את ההסכם לנכס ולשותפים.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.
וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il