ליקויים בדירה יד שנייה אחרי הקנייה: מתי המוכר אחראי, ומה שווה סעיף AS IS
מי שקנה דירה יד שנייה וגילה אחרי המסירה רטיבות, נזילה או ליקוי אחר, יכול לתבוע את המוכר בעיקר בשני מצבים: כשהליקוי הוא אי התאמה שהקונה לא ידע עליה ולא יכול היה לגלות אותה בבדיקה סבירה, וכשהמוכר ידע על הבעיה ולא גילה אותה. סעיף AS IS בחוזה, כלומר מכירת הדירה במצבה, מגן על המוכר מפני טענות על בלאי, על ליקויים גלויים ועל מה שהקונה ראה או יכול היה לראות. הוא אינו מגן על מוכר שהסתיר. הבסיס המשפטי הוא חוק המכר, התשכ״ח-1968, וחובות הגילוי ותום הלב בחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973. בפועל, התיק נקבע כמעט תמיד בשאלה עובדתית אחת: מה המוכר ידע, ומה הקונה ראה.
המאמר עוסק בדירה יד שנייה שנקנתה מאדם פרטי. הוא מסביר מה ההבדל בין יד שנייה לבין דירה מקבלן, מה סעיף AS IS מכסה ומה לא, מתי שתיקה של המוכר היא הטעיה, מה צריך להוכיח בבית המשפט, מה עושים מרגע שמתגלה ליקוי, ואיך מצמצמים את הסיכון לפני החתימה. בסוף יש פרק קצר למוכרים, כי רוב התיקים האלה נמנעים בניסוח נכון של החוזה ובגילוי מסודר.
עודכן: 15.11.2026. הדוגמה מהפסיקה במאמר היא פסק דין של בית משפט השלום בירושלים מיום 27.3.2026, שנקרא במלואו.
התשובה בקצרה
המוכר של דירה יד שנייה אינו נותן אחריות כמו קבלן, ואין לו תקופת בדק. הוא אחראי לליקוי כשמדובר באי התאמה למה שהוסכם, שהקונה לא ידע עליה בעת החתימה, וכשהוא עצמו ידע או היה עליו לדעת על הבעיה ולא גילה אותה. סעיף AS IS מוציא מהתמונה בלאי וליקויים גלויים, ואינו מכשיר הסתרה. מי שגילה ליקוי צריך לתעד אותו מיד, להודיע למוכר בכתב, להזמין חוות דעת מהנדס עם תמחור מפורט, ולבדוק מה החוזה אומר על הצהרות המוכר ועל פיצוי מוסכם. נטל ההוכחה שהמוכר ידע ולא גילה מוטל, ככלל, על הקונה.
יד שנייה אינה דירה מקבלן
ההבדל הראשון שצריך להבין הוא איזה חוק חל. על דירה חדשה שנקנתה מקבלן חל חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973, שקובע תקופות בדק ואחריות. על דירה יד שנייה שנקנתה מאדם פרטי חל חוק המכר, התשכ״ח-1968, ואין בו תקופת בדק ואין בו אחריות כללית של המוכר לתקינות הדירה.
קונה של דירה חדשה יכול לפנות לקבלן בתוך תקופת הבדק ולדרוש תיקון, בלי להוכיח שהקבלן ידע על הליקוי. את המסגרת הזו פירטתי במאמר על חוק המכר דירות ובמאמר על ליקויי בנייה מול הקבלן. קונה של דירה בת עשרים שנה מאדם פרטי נמצא במקום אחר לגמרי. המוכר אינו בנאי, הוא גר בדירה, והוא מוכר אותה כפי שהיא. החוק אינו מטיל עליו לתקן כל מה שיתקלקל אחרי המכירה.
מה כן חל? חוק המכר הכללי מגדיר מתי הממכר אינו מתאים למה שהוסכם, מטיל על הקונה חובה לבדוק את הממכר ולהודיע למוכר על אי התאמה, ומונע מהמוכר להסתמך על חובות הבדיקה וההודעה כשמדובר בעובדות שהוא ידע או היה עליו לדעת ולא גילה, לפי סעיף 16 לחוק. לצד זה חלים חוק החוזים (חלק כללי), שמחייב לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לפי סעיף 12 ומגדיר הטעיה לפי סעיף 15, וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970, שקובע מה מקבלים כשהחוזה הופר.
בפסק הדין מירושלים שנזכיר בהמשך, הקונים טענו בין היתר שחל על הדירה חוק המכר (דירות). בית המשפט לא הכריע בטענה הזו, ובחן כל ליקוי לפי החוזה ולפי הראיות. השופט כתב: "מובן כי בעת רכישת דירה בת 17 שנים בקירוב אין לצפות לעמידתה במלוא התקנים החלים על מכר דירה חדשה מקבלן." המשפט הזה מסכם את נקודת המוצא בתיקי יד שנייה.
שלוש שאלות שמכריעות כמעט כל תיק
לפני שמדברים על סעיפי חוק, כדאי לשאול שלוש שאלות עובדתיות. התשובות להן קובעות אם יש תביעה בכלל, ובאיזה היקף.
האם הליקוי היה גלוי או ידוע בעת החתימה
ליקוי שהקונה ראה, או שהיה רואה בביקור רגיל בדירה, הוא חלק מהעסקה. ריצוף סדוק, טיח מתקלף, חלונות ישנים, דלת שנשחקה: את כל אלה הקונה רואה לפני שהוא מציע מחיר, והמחיר משקף אותם. בפסק הדין מירושלים כתב בית המשפט, לגבי הריצוף: "מצבו של ריצוף אינו בר הסתרה." זה נכון גם לרוב מה שנמצא על פני הקירות והרצפה.
האם המוכר ידע ולא גילה
זו השאלה המרכזית ברוב התביעות. נזילה שתוקנה כמה חודשים לפני המכירה, רטיבות שחוזרת בכל חורף, צביעה טרייה שנועדה לכסות כתם, סכסוך עם שכן על חדירת מים מהדירה שמעל, תוספת בנייה בלי היתר. אלה עובדות שהמוכר מכיר והקונה לא יכול לראות בביקור של חצי שעה. שתיקה לגביהן היא הבסיס לטענת הטעיה.
מה החוזה אומר
חוזה המכר קובע אם המוכר הצהיר משהו על מצב הדירה, אם נכתב שהיא נמכרת במצבה, אם צורפה רשימת ליקויים ידועים, ומה שיעור הפיצוי המוסכם ובאילו הפרות הוא חל. חוזה שבו המוכר הצהיר שאין לו ידיעה על רטיבות, ואחר כך מתברר שידע, מעביר את הדיון משאלה של גילוי לשאלה של הפרת הצהרה מפורשת. על מבנה החוזה עצמו ראו את המאמר על הסכם מכר.
סעיף AS IS: מה הוא מכסה ומה לא
סעיף AS IS, או סעיף ראה ובדק, קובע שהקונה ראה את הדירה, בדק אותה, ומקבל אותה במצבה. הסעיף הזה תקף, והוא מגן על המוכר מפני טענות על בלאי, על ליקויים גלויים ועל פגמים שהקונה יכול היה לגלות בבדיקה סבירה. הוא אינו פוטר מוכר שידע על ליקוי מהותי והסתיר אותו.
הסעיף נכתב כמעט בכל חוזה יד שנייה, ולא בכדי. בלעדיו, כל קונה יכול היה לטעון אחרי המסירה שהדוד ישן מדי או שהחלונות אינם אטומים מספיק. הסעיף מבהיר שהמחיר שהוסכם הוא מחיר לדירה כפי שהיא, עם הגיל שלה ועם מה שרואים בה.
אבל לסעיף יש שני גבולות, וכדאי להכיר אותם לפני שמסתמכים עליו או נבהלים ממנו.
הגבול הראשון הוא הסתרה. סעיף שבו הקונה מצהיר שראה ובדק אינו יכול לכסות דבר שהמוכר דאג שלא ייראה, או שהמוכר ידע עליו והקונה לא יכול היה לגלות אותו. סעיף 16 לחוק המכר מונע מהמוכר להסתמך על חובות הבדיקה וההודעה של הקונה כשאי ההתאמה נוגעת לעובדות שהמוכר ידע או היה עליו לדעת ולא גילה. וחוק החוזים (חלק כללי) רואה באי גילוי של עובדות שהיה צריך לגלות הטעיה, לפי סעיף 15.
הגבול השני הוא התקופה שבין החתימה למסירה. הקונה ראה את הדירה ביום הביקור. אם בין החתימה למסירה נגרם בדירה נזק שאינו בלאי רגיל, למשל הצפה, שבר בצנרת או פירוק של מתקן שנכלל במכירה, סעיף AS IS אינו מעביר אותו לקונה. בפסק הדין מירושלים הנתבעים עצמם הציגו את שני הסייגים האלה, ובית המשפט בדק אם הליקויים שנטענו נוצרו בתקופה הזו. הוא לא מצא לכך ראיה.
מה קבע בית המשפט בירושלים, מרץ 2026
בת״א 36352-02-23 בוטבול נ׳ בן פזי, בבית משפט השלום בירושלים, נדונה תביעה של זוג שקנה ב-2021 דירה בבניין משנת 2005 בערך, תמורת 1,390,000 ש״ח. אחרי המסירה ביולי 2022 הם תבעו 200,000 ש״ח: עלות תיקונים לפי חוות דעת מהנדס, נזק לא ממוני, ופיצוי מוסכם של 139,000 ש״ח. הטענות כללו בלוני גז, ניקוז המרפסת, רטיבות, ריצוף, טיח, חלונות ודלתות, חיפוי אבן ותוספת בנייה. בחוזה נקבע, בסעיף 3.10, שהדירה נמכרת במצבה הפיסי.
בפסק הדין מיום 27.3.2026 דחה השופט דניאל מרדכי דמביץ את התביעה במלואה, וחייב את הקונים בהוצאות. שלוש נקודות ממנו רלוונטיות לכל קונה ומוכר:
- נטל ההוכחה. בית המשפט כתב: "נטל השכנוע של טענת אי גילוי אי התאמה (סעיף 16 לחוק המכר, התשכ״ח-1968) מוטל על התובע." כלומר, הקונה הוא שצריך להוכיח שהמוכר ידע ולא גילה.
- מה שנראה בביקור אינו נחשב הסתרה. הקונים טענו שגילו את בלוני הגז רק במסירה. בחקירה הם אישרו שראו אותם לפני הרכישה, והטענה נפלה. גם לגבי המרפסת לא הוכחה הסתרה.
- גיל הדירה והמכירה במצבה. לגבי החלונות כתב בית המשפט שמשנרכשה דירה מיד שנייה, בת 17 שנים בערך, במצבה, לא הורמו נטלי השכנוע והראיה. לגבי דלת הכניסה, שנשחקה מבלאי: משנרכשה הדירה במצבה, אין זכות תביעה בעניין זה.
פסק הדין גם דחה את הפיצוי המוסכם. בית המשפט ציין שלא הוכחה הפרה של ההצהרות בחוזה, ושאין לפניו אפילו טענה לקיומה של הפרה יסודית במובן סעיף 6 לחוק התרופות. עוד נכתב שהקונים עצמם לא טענו שלא היו קונים את הדירה לולא הליקויים.
פסק דין של בית משפט שלום אינו הלכה מחייבת, וכל תיק נבחן לפי העובדות שלו. אבל הוא מראה היטב איך תיק כזה נראה מבפנים. בית המשפט לא קבע שסעיף AS IS חוסם כל תביעה. הוא בחן כל ליקוי בנפרד, ושאל אם היה גלוי, אם הוא בלאי, ואם הוכח שהמוכרים ידעו עליו והסתירו אותו. והקונים הפסידו כי לא הוכיחו את זה.
חובת הגילוי של המוכר
מוכר של דירה יד שנייה אינו חייב לפרט כל פגם קטן, אבל הוא חייב לגלות לקונה עובדות מהותיות שהוא יודע עליהן והקונה אינו יכול לגלות בעצמו. שתיקה לגבי עובדה כזו עלולה להיחשב הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), והתנהגות שאינה בתום לב במשא ומתן לפי סעיף 12.
מה נחשב עובדה מהותית? אין רשימה סגורה. אלה הדוגמאות שחוזרות בתיקים ובשאלות של לקוחות:
- רטיבות או נזילה שהמוכר מכיר, כולל כזו שתוקנה, אם יש סיבה לחשוב שהיא עלולה לחזור.
- חדירת מים מהגג, מהדירה שמעל או מהרכוש המשותף, ומחלוקת עם השכנים או עם נציגות הבית בעניין.
- תוספת בנייה, סגירת מרפסת או פיצול בלי היתר, וכל הליך של הוועדה המקומית בעניין.
- תביעה או הליך תלוי ועומד שנוגעים לדירה או לבניין.
- תיקון משמעותי שבוצע זמן קצר לפני המכירה, בעיקר כשהוא מסתיר את מקור הבעיה ולא פותר אותו.
חוק המכר מטיל גם על הקונה חובה לבדוק את הממכר ולהודיע על אי התאמה, אבל סעיף 16 לחוק מבהיר שמוכר שידע או היה עליו לדעת ולא גילה אינו יכול להתגונן בכך שהקונה לא בדק או לא הודיע בזמן. המשמעות המעשית: ככל שהמוכר ידע יותר ושתק, ההגנות שלו נחלשות. וככל שהקונה ראה יותר ולא שאל, טענותיו נחלשות.
יש כאן גם צד של המתווך. בתקנות האתיקה של המתווכים במקרקעין משנת 2024 נכלל, לפי הסיכומים שפורסמו, שאלון לבעל הנכס על רטיבות, חריגות וליקויים. פירטתי זאת במאמר על דמי תיווך וחוק המתווכים. כדאי לבקש את השאלון הזה מהמתווך, ולשמור את התשובות.
מה צריך להוכיח כדי לקבל פיצוי
תביעה נגד מוכר של דירה יד שנייה מוכרעת בראיות. הקונה צריך להראות מה הליקוי, מה מקורו, כמה עולה לתקן אותו, ובתיקים של הסתרה גם שהמוכר ידע עליו. חוות דעת כללית, בלי פירוט ובלי תמחור, לא תספיק.
בפסק הדין מירושלים בית המשפט העיר על חוות הדעת של המהנדס מטעם הקונים שלא פירטה חישוב ותמחור, ושהמהנדס אינו איש מקצוע בתחום הגז. המהנדס עצמו המליץ לבדוק את מערכת הגז מול חברת הגז, ובדיקה כזו לא בוצעה. זה שיעור מעשי: חוות הדעת היא הראיה המרכזית בתיק, והיא צריכה להיות של בעל המקצוע המתאים לכל רכיב, עם כמויות ומחירים.
הראיות שמכריעות בדרך כלל:
- תיעוד מיום הגילוי. צילומים ווידאו עם תאריך, ובמקרה של רטיבות, צילום חוזר אחרי כל גשם.
- חוות דעת מהנדס או שמאי שמזהה את המקור, מסביר אם הליקוי היה גלוי, מעריך מתי נוצר, ומתמחר את התיקון לפי סעיפים.
- ראיות לידיעת המוכר: חשבוניות של אינסטלטור, התכתבות עם נציגות הבית או עם השכנים, תביעת ביטוח קודמת, עדות של שכן או של המתווך.
- מה נאמר במשא ומתן: הודעות, מיילים, שאלון המתווך, ומה שנכתב בחוזה. בפסק הדין מירושלים הקונים לא זימנו את המתווך להעיד, ובית המשפט ראה בכך משקל לטובת המוכרים.
- מועד ההודעה למוכר ותוכנה. הודעה בכתב מיד אחרי הגילוי מראה שהקונה פעל בזמן ומונעת טענה שהנזק החמיר באשמתו.
איך זה נראה לפי סוג הליקוי
| הליקוי | מה בדרך כלל קובע את התוצאה | מה בודקים |
|---|---|---|
| בלאי גלוי: ריצוף, טיח, חלונות, דלתות | חלק מהמחיר. בדירה ישנה שנמכרה במצבה, טענה כזו נדחית בדרך כלל | האם הליקוי השתנה בין הביקור למסירה |
| רטיבות שהופיעה בחורף הראשון | האם המוכר ידע. צבע טרי, תיקון קודם או תלונות של שכנים מחזקים את טענת הקונה | מקור הרטיבות, היסטוריית תיקונים, התכתבות בבניין |
| חדירת מים מהגג או מהשכן | התיקון מוטל לעיתים על הבית המשותף או על השכן. המוכר אחראי אם ידע ולא גילה | מי אחראי לרכוש המשותף, ומה תקנון הבית קובע |
| תוספת או שינוי בלי היתר | מה נאמר בחוזה ומה הקונה יכול היה לבדוק בתיק הבניין | היתר, תיק בניין, הליכי אכיפה, השפעה על השווי |
| נזק שנגרם בין החתימה למסירה | אינו מכוסה בסעיף AS IS, אם הוכח שנוצר בתקופה הזו ואינו בלאי רגיל | השוואה לתיעוד מיום הביקור, בדיקה ביום המסירה |
| הצהרה מפורשת שהתבררה כלא נכונה | הפרה של החוזה. השאלה היא מה מידת ההפרה והאם היא יסודית | נוסח ההצהרה, הנזק, סעיף הפיצוי המוסכם |
הטבלה מתארת דפוסים כלליים. התוצאה בכל תיק תלויה בנוסח החוזה ובראיות.
על רטיבות שמקורה ברכוש המשותף, ועל החלוקה בין הבית המשותף לבין בעלי הדירות, ראו את המאמר על בית משותף, רכוש משותף ותקנון. על חריגות בנייה, מה אפשר להכשיר ומה המשמעות בעסקה, ראו את המאמר על חריגות בנייה והכשרתן ואת המדריך לקניית נכס עם חריגות בנייה.
גיליתם ליקוי אחרי המסירה: מה עושים עכשיו
הכלל הראשון: מתעדים ומודיעים בכתב לפני שמתקנים. תיקון לפני תיעוד מוחק את הראיה, והודעה מאוחרת פותחת למוכר טענות שלא היו לו.
ליקוי שהתגלה בדירה יד שנייה
חמישה צעדים, לפי הסדר.
שלב 1
לתעד
צילום ווידאו עם תאריך, לפני כל תיקון. ברטיבות, תיעוד חוזר אחרי גשם.
שלב 2
להודיע בכתב
מכתב או מייל למוכר ולעורך הדין שלו, עם פירוט ותמונות, ובקשה לבדוק.
שלב 3
לאתר את המקור
מהנדס או איש מקצוע מתאים. האם המקור בדירה, בגג, אצל השכן או ברכוש המשותף.
שלב 4
לבדוק את החוזה
הצהרות המוכר, סעיף AS IS, נספח ליקויים, כספים שעוכבו, ופיצוי מוסכם.
שלב 5
להחליט על דרך
פנייה לשכן או לנציגות, הסדר עם המוכר, או תביעה עם חוות דעת מפורטת.
לגבי תיקון דחוף. נזילה פעילה לא מחכה לבית המשפט. אם צריך לתקן מיד כדי למנוע נזק, מתעדים היטב לפני התיקון, שומרים את החשבוניות ואת החלקים שהוחלפו כשאפשר, ומודיעים למוכר שהתיקון בוצע בגלל דחיפות. כך הקונה מקטין את הנזק, כפי שמצופה ממנו, בלי לאבד את הראיה.
לגבי הודעת ביטול. מי ששוקל לבטל את העסקה בטענת הטעיה צריך לדעת שחוק החוזים (חלק כללי) מחייב למסור הודעת ביטול בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על עילת הביטול, לפי סעיף 20. בדירה שכבר נמסרה, ביטול הוא תרופה קיצונית ולרוב לא מעשית. ברוב התיקים הדרך היא פיצוי על עלות התיקון ועל נזקים נלווים.
פיצוי, פיצוי מוסכם וביטול: מה אפשר לקבל
בתביעה על ליקוי בדירה יד שנייה הסעד המקובל הוא פיצוי בגובה עלות התיקון, ולעיתים גם הוצאות נלוות ועוגמת נפש. פיצוי מוסכם מהחוזה נפסק רק כשההפרה עומדת בתנאים שהחוזה קבע לו, ובדרך כלל רק כשמדובר בהפרה יסודית.
הקונים מבקשים לא פעם את הפיצוי המוסכם, שבחוזי מכר נקבע לרוב כאחוז מהתמורה, משום שהוא גבוה ואינו דורש הוכחת נזק. אבל בחוזים רבים הפיצוי המוסכם צמוד להפרה יסודית, וליקוי שעלות תיקונו עשרות אלפי שקלים בדירה של מיליונים אינו הופך בדרך כלל את העסקה כולה להפרה יסודית. כך קרה בפסק הדין מירושלים, שבו נדחתה הדרישה לפיצוי מוסכם של 139,000 ש״ח. על ההבחנה בין הפרה יסודית להפרה שאינה יסודית, ועל סמכות בית המשפט להפחית פיצוי מוסכם, ראו את המאמר על הפרת הסכם מכר דירה.
כמה נקודות שכדאי לדעת לפני שמגישים תביעה:
- עלות התיקון היא הבסיס. בית המשפט ממנה לעיתים מומחה מטעמו, ושוקל את חוות הדעת של הצדדים מול חוות הדעת שלו. הערכה מנופחת פוגעת באמינות של כל התיק.
- ירידת ערך נטענת כשהליקוי אינו ניתן לתיקון מלא, למשל בעיה מבנית או חריגה שאי אפשר להכשיר. טענה כזו צריכה להישען על חוות דעת שמאית שמסבירה את ההפרש בשווי בין הדירה עם הליקוי לבין הדירה בלעדיו, ולא על הערכה כללית.
- הוצאות המשפט יכולות להתהפך. מי שתובע סכום גבוה ומפסיד, משלם הוצאות. בפסק הדין מירושלים חויבו הקונים בשכר טרחה בסך 33,333 ש״ח בתוספת מע״מ.
- הסדר עם המוכר הוא לעיתים הדרך הטובה ביותר. מוכר שיודע שהקונה מחזיק בתיעוד מסודר ובחוות דעת מפורטת מוכן יותר לשלם חלק מהתיקון, בלי הליך שיימשך שנים.
התקופה שבין החתימה למסירה
בין החתימה למסירה עוברים בעסקת יד שנייה בדרך כלל כמה חודשים. בתקופה הזו הדירה עדיין בידי המוכר, והקונה כבר מחויב. חוזה טוב מגן על הקונה בתקופה הזו בשלושה מנגנונים: התחייבות של המוכר לשמור על מצב הדירה, בדיקה לפני המסירה, ויכולת לעכב חלק מהכסף אם נמצא נזק.
ההתחייבות לשמור על מצב הדירה כוללת בדרך כלל מסירה במצב שבו הדירה נראתה, למעט בלאי סביר, ובכל המתקנים שנכללו בעסקה. רשימת המתקנים, מזגנים, דוד, מטבח, ארונות, צריכה להיות כתובה. מה שאינו כתוב הופך לוויכוח ביום המסירה.
בדיקה לפני המסירה היא ביקור קצר, כמה ימים לפני מועד המסירה או ביומה, שבו הקונה משווה את הדירה לתיעוד מיום הביקור הראשון ובודק שהמתקנים פועלים. בדירה ריקה רואים דברים שלא רואים בדירה מרוהטת: כתמים מאחורי ארונות, רטיבות מאחורי ספות, ריצוף שבור מתחת לשטיח. פרוטוקול מסירה קצר, חתום על ידי שני הצדדים, הוא הראיה הטובה ביותר למצב הדירה ביום הזה. את הרעיון של פרוטוקול מסירה פירטתי לגבי דירה מקבלן בצ׳קליסט לפרוטוקול מסירה, וחלק ממנו מתאים גם ליד שנייה.
עיכוב כספים הוא מנגנון שבו חלק קטן מהתמורה מופקד בנאמנות אצל עורך הדין עד שהמוכר מוסר את הדירה כפי שהתחייב, משלם את החשבונות השוטפים ומפנה את הדירה. כשנמצא נזק במסירה, יש כסף שממנו אפשר לממן את התיקון בלי תביעה. זה אינו מנגנון אוטומטי, וצריך לנסח אותו בחוזה.
לפני החתימה: איך מצמצמים את הסיכון
את רוב הסיכון בליקויים ביד שנייה אפשר לצמצם בשלושה דברים: בדיקה הנדסית לפני ההצעה, שאלות ישירות למוכר עם תשובות בכתב, והצהרות ברורות בחוזה. כל אחד מהם זול בהרבה מתביעה.
ליקויים בדירה יד שנייה: מה בודקים לפני שחותמים
☐ בדק בית של מהנדס או של בודק מוסמך, לפני שמסכמים מחיר, עם מד לחות ומצלמה תרמית כשיש חשש לרטיבות.
☐ ביקור נוסף אחרי גשם, אם העסקה בחורף ויש סימנים חשודים.
☐ צילום ווידאו של כל חדר ביום הביקור, כולל תקרות, פינות וארונות.
☐ שאלות בכתב למוכר: רטיבות ונזילות בעבר, תיקונים שבוצעו ומתי, תביעות ביטוח, סכסוכים עם שכנים.
☐ שאלון בעל הנכס מהמתווך, אם יש מתווך בעסקה.
☐ שיחה עם נציגות הבית או עם שכנים: גג, צנרת משותפת, תיקונים שמתוכננים ומי משלם עליהם.
☐ תיק בניין והיתרים: האם מה שרואים בדירה הוא מה שהותר.
☐ בחוזה: הצהרת המוכר שאינו יודע על רטיבות, נזילות, חריגות או הליכים, למעט מה שפורט.
☐ בחוזה: נספח ליקויים ידועים, כדי שיהיה ברור מה הקונה קיבל על עצמו ומה לא.
☐ בחוזה: רשימת מתקנים שנכללים בעסקה והתחייבות למסור אותם תקינים.
☐ בחוזה: בדיקה לפני המסירה ופרוטוקול חתום.
☐ בחוזה: סכום בנאמנות עד המסירה, ומה קורה בו אם נמצא נזק.
שימו לב שסעיף AS IS ונספח ליקויים ידועים אינם סותרים. החוזה יכול לקבוע שהדירה נמכרת במצבה, ובאותו זמן לכלול הצהרה של המוכר על מה שהוא יודע. השילוב הזה הוגן לשני הצדדים: הקונה מקבל מידע, והמוכר מקבל ודאות שלא יתבע על מה שגילה.
הבדיקות הכלליות לפני קניית דירה, מהנסח ועד תיק הבניין, מרוכזות במדריך לקניית דירה יד שנייה ובצ׳קליסט לקניית דירה יד שנייה. ומי שחותם קודם על זיכרון דברים צריך לזכור שגם הוא עשוי להיות חוזה מחייב, ולכן כדאי לעשות את הבדיקה ההנדסית לפניו. ראו את המאמר על זיכרון דברים בעסקת דירה.
מהצד של המוכר: איך מוכרים בלי לחשוש מתביעה
המוכר מוגן היטב כשהוא מגלה בכתב את מה שהוא יודע, ומוכר את הדירה במצבה. מה שחושף אותו הוא שתיקה לגבי בעיה שהוא מכיר, ותיקון קוסמטי שמסתיר אותה.
מוכרים חוששים לפעמים שגילוי של רטיבות ישנה או של תיקון בעבר יוריד את המחיר. לפעמים זה נכון. אבל המחיר של אי גילוי גבוה יותר: תביעה שנמשכת שנים, הוצאות משפט, ולעיתים פיצוי גבוה מההנחה שהקונה היה מבקש מראש. ומוכר שגילה, ותיעד שגילה, יכול להתגונן גם מול קונה שמתחרט.
מה כדאי למוכר לעשות:
- לרשום את מה שהוא יודע לפני שהוא מפרסם את הדירה: נזילות בעבר, תיקונים, בעיות בגג, תוספות בנייה, הליכים עם הוועדה או עם שכנים.
- לגלות בכתב, בהודעה לקונה או בנספח לחוזה, ולא רק בעל פה בביקור.
- לא לבצע תיקון שמסתיר בלי לפתור. צביעה מעל כתם רטיבות לפני ביקורים, או רהיטים שמכסים קיר רטוב, הן הטענות הראשונות שקונה יעלה בתביעת הסתרה. אם מתקנים, מתקנים את המקור ושומרים את החשבונית.
- לאפשר לקונה בדיקה הנדסית ולשמור תיעוד שהיא התאפשרה. קונה שבדק עם מהנדס יתקשה לטעון אחר כך שלא יכול היה לגלות ליקוי גלוי.
- לנסח את סעיף AS IS יחד עם נספח גילוי. סעיף כללי בלבד מגן פחות ממה שנדמה. סעיף שמפרט מה נמסר לקונה מגן הרבה יותר.
מוכר שקיבל דירה בירושה ואינו מכיר את ההיסטוריה שלה צריך לומר זאת במפורש: שהוא אינו גר בדירה ואינו יודע על ליקויים, ושהקונה מוזמן לבדוק. זה מצב שכיח, והוא משנה את מה שאפשר לצפות מהמוכר לדעת. ראו גם את המאמר על קניית דירה מיורשים. על מה כולל הליווי המשפטי בעסקה, ועל מבנה שכר הטרחה, ראו את המאמר על שכר טרחת עורך דין בקנייה או במכירה של דירה.
עומדים לפני מכירה או רכישה?
כך אנחנו בודקים עסקת נדל"ן בשיטת הרמזור, כדי לזהות מראש מה תקין, מה דורש בדיקה ומה עלול לעצור את העסקה.
שאלות ותשובות
קניתי דירה יד שנייה וגיליתי רטיבות. המוכר אחראי?
המוכר אחראי אם הרטיבות היא אי התאמה שלא יכולתם לגלות בבדיקה סבירה, ובעיקר אם הוא ידע עליה ולא גילה לכם. אם הרטיבות הייתה גלויה בביקור, או שהיא תוצאה של בלאי רגיל בדירה ישנה שנמכרה במצבה, הסיכוי לתבוע נמוך. בכל מקרה מתעדים מיד, מודיעים למוכר בכתב, ומזמינים חוות דעת שמאתרת את מקור הרטיבות.
מה המשמעות של סעיף AS IS בחוזה לקניית דירה?
הקונה מצהיר שראה ובדק את הדירה ומקבל אותה במצבה. הסעיף מגן על המוכר מפני טענות על בלאי ועל ליקויים שהקונה ראה או יכול היה לגלות. הוא אינו מגן על מוכר שידע על ליקוי מהותי והסתיר אותו, ואינו חל על נזק שנגרם בין החתימה למסירה ואינו בלאי רגיל.
האם מוכר דירה יד שנייה חייב לגלות על נזילה שתוקנה?
אם הנזילה מהותית ויש סיבה לחשוב שהבעיה עלולה לחזור, או שהתיקון לא טיפל במקור, כדאי מאוד לגלות. אי גילוי של עובדות שהיה צריך לגלות עלול להיחשב הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי). גילוי בכתב, עם פירוט התיקון, מגן על המוכר ונותן לקונה מידע לקבל החלטה.
על מי מוטל להוכיח שהמוכר ידע על הליקוי?
ככלל, על הקונה. בפסק דין של בית משפט השלום בירושלים מיום 27.3.2026 נקבע שנטל השכנוע לטענת אי גילוי אי התאמה לפי סעיף 16 לחוק המכר מוטל על התובע. לכן הראיות לידיעת המוכר, כמו חשבוניות של תיקונים, התכתבויות עם שכנים או עדות של המתווך, הן לב התיק.
האם אפשר לבטל עסקה בגלל ליקוי שהתגלה אחרי המסירה?
ביטול אפשרי בעיקר כשיש הטעיה מהותית או הפרה יסודית, וגם אז צריך למסור הודעת ביטול בתוך זמן סביר מרגע שנודע על העילה, לפי סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי). בדירה שנמסרה ושנרשמה, ביטול הוא תרופה חריגה. ברוב המקרים הסעד הוא פיצוי בגובה עלות התיקון.
מתי מקבלים את הפיצוי המוסכם שבחוזה?
רק כשההפרה עומדת בתנאים שהחוזה קבע לפיצוי המוסכם, ובדרך כלל מדובר בהפרה יסודית. ליקוי שתיקונו עולה סכום קטן ביחס למחיר הדירה אינו נחשב בדרך כלל הפרה יסודית של העסקה כולה. במקרה כזה הפיצוי נקבע לפי הנזק שהוכח.
לסיכום
מוכר של דירה יד שנייה אינו קבלן ואינו נותן אחריות לתקינות הדירה. הוא אחראי כשהוא ידע על בעיה ולא גילה אותה, וכשהדירה שנמסרה אינה מה שהוסכם. סעיף AS IS מגן עליו מפני טענות על בלאי ועל מה שהקונה ראה, ולא מפני הסתרה. לקונה, ההגנה הטובה ביותר היא בדיקה הנדסית ושאלות בכתב לפני החתימה, והצהרות ברורות בחוזה. ומי שכבר גילה ליקוי צריך לתעד, להודיע בכתב ולבנות את התיק על ראיות ולא על תחושה.
מי שעומד לפני רכישה יכול לקרוא עוד על ליווי משפטי ברכישת דירה, ומי שמוכר על ליווי משפטי במכירת דירה.
מקורות
- חוק המכר, התשכ״ח-1968, סעיף 16.
- חוק המכר (דירות), התשל״ג-1973, לעניין ההבחנה בין דירה מקבלן לבין דירה יד שנייה.
- חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973, סעיפים 12, 15 ו-20.
- חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970, סעיף 6.
- ת״א (שלום י-ם) 36352-02-23 בוטבול ואח׳ נ׳ בן פזי ואח׳, השופט דניאל מרדכי דמביץ, 27.3.2026, נוסח פסק הדין, PDF.
נכתב על ידי עו״ד נאור גלברג, עורך דין נדל״ן ושמאי מקרקעין. עודכן: 15.11.2026. האמור הוא מידע מקצועי כללי ואינו ייעוץ משפטי לעסקה מסוימת. התוצאה בתיק של ליקויים בדירה יד שנייה תלויה בנוסח החוזה, במה שהמוכר ידע ובמה שהקונה ראה, ובראיות שכל צד מביא.
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il