עורך הדין של הדיירים אינו רשאי לתבוע דייר שמסרב לחתום: הכרעת בית הדין המשמעתי
עורך דין שמייצג את בעלי הדירות בפרויקט התחדשות עירונית מייצג את כולם, גם את מי שמסרב לחתום. הוא אינו רשאי לתבוע את אחד מהם כדי ללחוץ עליו לחתום על ההסכם עם היזם, גם כשרוב הבניין רוצה בפרויקט, וגם אם הפסיק לייצג אותו לפני שהגיש את התביעה. כך קבע בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב, בהכרעת דין מיום 16.8.2026 בבד״מ 114/23, שהרשיעה עורכת דין בניגוד עניינים ובהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע. הכרעת הדין פורסמה לציבור ביום 26.10.2026.
עורכת הדין החתימה את בעלי הדירות על כתב הסכמה שקבע פיצוי של 20,000 ש״ח בתוספת מע״מ לטובתה מכל מי שיחזור בו. כשבעלת דירה אחת סירבה לחתום, היא תבעה אותה בכ-730 אלף ש״ח, סכום ששיקף את מלוא שכר הטרחה שלה בפרויקט. בית הדין קבע שהתביעה הוגשה מטעמים טקטיים, כדי להביא את הדיירת לחתום.
פרטי ההליך
| ההליך | בד״מ 114/23 ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נגד עורכת דין העוסקת בהתחדשות עירונית |
| הערכאה | בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב. אב״ד עו״ד מאיה צברי, חברות ההרכב עו״ד אורית דרור הראל ועו״ד רינת חנוך לוי |
| מועד הכרעת הדין | 16.8.2026, פה אחד |
| מקור התלונה | מכתב של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לוועדת האתיקה מיום 30.6.2022, על התנהלות עורכי דין בהליכי התחדשות עירונית |
| הרשעה | ניגוד עניינים לפי כלל 14 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986; התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961; הפרת כלל 3 לכללי הפרסומת, בשל שמו של מתאם דיירים שאינו עורך דין שהופיע בלוגו המשרד |
| זיכוי | מהאישום השני, שעסק בפרויקט באשדוד, ומחלק מסעיפי האישום הראשון. בית הדין דחה את הטענה לדפוס פעולה שיטתי |
| מצב ההליך | טרם נגזר דין. לפי הדיווח במרכז הנדל״ן, הטיעונים לעונש נשמעו ביום 25.10.2026 |
מה קרה בבניין בגבעתיים
בעלי הדירות בבניין בגבעתיים בחרו יזם עוד כשיוצגו על ידי עורך דין קודם. בהמשך התקשרו עם עורכת הדין, ובתחילת 2020 היא החתימה חלק מהם על כתב הסכמה. במסמך התחייבו החותמים לחתום על הסכם עם היזם אם יעמוד בתנאים שנקבעו בו. עוד נקבע שהיזם ישלם את שכר הטרחה, ושבעל דירה שיחזור בו ולא יחתום על הסכם התואם את התנאים ישלם לעורכת הדין 20,000 ש״ח בתוספת מע״מ כפיצוי על עבודתה.
אחת מבעלות הדירות חתמה על כתב ההסכמה ביום 30.3.2020, ואחר כך סירבה לחתום על ההסכם עם היזם. ביום 9.11.2020 שלחה לה עורכת הדין מכתב התראה. במכתב נכתב שאם לא תחתום תוגש נגדה תביעה של 20,000 ש״ח, תביעת לשון הרע, ואם בגללה לא יושג הרוב הדרוש, גם תביעה על הנזק לשאר הדיירים בשל ההשבחה שלא תתממש.
בפברואר 2021 הוגשה התביעה, אבל לא על 20,000 ש״ח. היא הוגשה על כ-730 אלף ש״ח, בשם עורכת הדין בלבד, והסעד היחיד שנתבע בה היה שכר הטרחה שלה. הדיירת לקחה עורך דין, התביעה נמחקה בהסכמה ביום 14.4.2021, והדיירת חתמה בסופו של דבר על ההסכם עם היזם.
מה קבע בית הדין
כל הדיירים הם לקוחות. הקביעה המרכזית היא שעורך הדין של בעלי הדירות אינו יכול לבחור צד כשמתגלעת ביניהם מחלוקת. בית הדין כתב:
כולם כאחד לקוחותיה של הנקבלת ואם התגלע ביניהם סכסוך הנקבלת אינה יכולה ״לקחת צד״, ומקל וחומר שכך הדבר כאשר אותו צד מועדף יבטיח את שכר טרחתה.
הפסקת הייצוג לפני התביעה אינה פותרת את הבעיה. עורכת הדין טענה שהתפטרה מייצוג הדיירת לפני שתבעה אותה. בית הדין קבע שזה אינו משנה את המסקנה, והשווה זאת לאיסור על עורך דין של חברה לייצג חלק מבעלי המניות בסכסוך עם בעלי מניות אחרים.
שימוש טקטי בסעיף הפיצוי. עורכת הדין הודתה בעדותה שמטרת התביעה הייתה להביא את הדיירת לחתום. היא טענה שסעיף הפיצוי נועד גם להבטיח את היחסים בין הדיירים עצמם. בית הדין לא שלל את האפשרות, אבל ציין שהתביעה הוגשה בשמה בלבד, לטובתה בלבד, ובלי שקיבלה הסכמה מהדיירים האחרים לתבוע בשמם. גובה הסכום חיזק את המסקנה: בעדותה אמרה עורכת הדין שהתביעה מתייחסת לפעימה הראשונה של שכר הטרחה, שלפי ההסכם עמדה על כ-31 אלף ש״ח ולכל היותר כ-162 אלף ש״ח. בפועל נתבע מלוא שכר הטרחה, 625,000 ש״ח בתוספת מע״מ.
התנהגות הדיירת אינה מצדיקה את ההתנהגות של עורכת הדין. בית הדין ציין שהדיירת לא ידעה להסביר מה הפריע לה בהסכם עם היזם, ושחלק מעדותה לא היה מדויק. זה לא שינה את התוצאה. כללי האתיקה חלים על עורך הדין, לא על הלקוח.
מה בית הדין לא קבע
כאן נמצא רוב הערך המעשי, משום שהכרעת הדין צרה יותר ממה שעשוי להשתמע מהכותרות.
נקבע שאסור
- לתבוע דייר שהיה לקוח כדי ללחוץ עליו לחתום לטובת שאר הדיירים
- לתבוע סכום שאינו נשען על הסעיף המוסכם, כאמצעי לחץ
- לטעון שהתפטרות מהייצוג לפני התביעה מכשירה אותה
- להציג בלוגו המשרד מי שאינו עורך דין
לא נקבע שאסור
- כתב הסכמה כשלעצמו. בית הדין כתב שיש פנים לכאן ולכאן ולא הכריע
- פיצוי מוסכם בהסכם בין עורך דין ללקוח. גם הקובלת אישרה שאין בו איסור
- דרישה לפיצויי קיום, שבמקרים מסוימים אין בה פסול עקרוני
- תוקפו האזרחי של הסעיף. זו שאלה לבית המשפט, לא לבית הדין המשמעתי
במילים אחרות, השאלה שהוכרעה היא אתית ונקודתית: האם השימוש שנעשה בסעיף הפיצוי במקרה הזה, מול הדיירת הזו, היה עבירת משמעת. בית הדין הדגיש שהכרעתו מתייחסת למקרה הספציפי, לא פחות ולא יותר.
בית הדין הזכיר בהערה גם את החלטת ועדת האתיקה הארצית את/67/21 מיום 12.4.2021 והחלטה קודמת משנת 2014, שלפיהן אסור לעורך דין שמייצג את בעלי הדירות לכרות הסכם עצמאי עם היזם להסדרת שכר טרחתו. הקובלת לא העלתה טענה כזו בתיק, ולכן לא הוכרע בה דבר.
המשמעות המעשית
הכלל. עורך הדין שבעלי הדירות בחרו חב חובת נאמנות לכל אחד מהם. כשבעל דירה אחד מתנגד, עורך הדין אינו רשאי להפוך לזרוע של הרוב נגדו, ובוודאי שלא כשהתביעה משרתת את שכר הטרחה שלו. ההגנה הזו אינה נעלמת ברגע שעורך הדין מודיע שהוא מפסיק לייצג את המתנגד.
החריג. בית הדין לא פסל את המנגנון של כתב הסכמה עם פיצוי מוסכם. סעיף פיצוי סביר, ששיעורו ידוע מראש ושמופעל לפי לשונו, לא נקבע כפסול. מה שנפסל הוא השימוש בו ככלי לחץ ובסכום שאינו קשור אליו.
מעמד ההכרעה. זו הכרעת דין של בית דין משמעתי מחוזי, ואין זו הלכה מחייבת. הדין טרם נגזר, וככלל ניתן לערער על הכרעה כזו לבית הדין המשמעתי הארצי. היא כן מלמדת איך ועדת האתיקה והערכאה המשמעתית קוראות את חובת הנאמנות בפרויקטים כאלה, ולכן משמעותה לבעלי דירות ולנציגויות מיידית.
לבעלי דירות שמתבקשים לחתום על כתב הסכמה. לפני החתימה כדאי לקרוא את הסעיף שקובע מה קורה אם תחזרו בכם. מי הנהנה מהפיצוי, עורך הדין או הדיירים האחרים, מה הסכום, ומה בדיוק מפעיל אותו. אם הסעיף מנוסח באופן עמום, זה הזמן לבקש לתקן אותו, לא אחרי שהמחלוקת נוצרה. עוד על שלב הבחירה של עורך הדין ועל הסכם שכר הטרחה ראו את המאמר על בחירת עורך דין בפינוי בינוי.
לבעל דירה שמקבל מכתב התראה מעורך הדין של הבניין. עורך הדין הזה הוא גם עורך הדין שלכם, או היה כזה. מכתב שמאיים בתביעה כדי שתחתמו מצדיק ייעוץ נפרד ועצמאי לפני שאתם עונים. אין בכך כדי לומר שהסירוב מוצדק. הוא אומר שההחלטה שלכם צריכה להתקבל עם מי שמייצג רק אתכם.
לנציגות ולרוב שרוצה להתקדם. המחלוקת עם בעל דירה מתנגד היא סכסוך בין לקוחות של אותו עורך דין. מהכרעת הדין עולה שאם הרוב שוקל צעדים משפטיים נגד המתנגד, הוא צריך לשקול אותם עם ייצוג נפרד, ולא באמצעות עורך הדין של כל הבניין. מתי סירוב נחשב בלתי סביר, ומה הרוב יכול לתבוע, הסברתי במאמר על דייר סרבן בפינוי בינוי. הממונה על פניות דיירים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית הגיעה למסקנות דומות לגבי גבולות הסמכות של הנציגות, וראו את סקירת שש ההחלטות של הממונה על פניות דיירים.
מה לבדוק
- מי הנהנה מסעיף הפיצוי בכתב ההסכמה, ומה בדיוק מפעיל אותו.
- האם הסכום קבוע ומוגדר, או שהוא מנוסח כהשבת שכר טרחה שאינה מוגבלת.
- האם הסכם שכר הטרחה של עורך הדין הוא הסכם עם בעלי הדירות, ולא הסכם עצמאי שלו עם היזם.
- מה קובע ההסכם לגבי מחלוקות פנימיות בין בעלי הדירות, ומי מייצג את מי כשהן מתעוררות.
- האם מכתבי המשרד חתומים בידי עורך דין, והאם מופיעים בהם אנשים שאינם עורכי דין כחלק מהמשרד.
- אם התקבל מכתב התראה, מה כתוב בו ביחס לסכום שבכתב ההסכמה עצמו.
לפני חתימה על הסכם עם היזם כדאי לעבור גם על הצ׳קליסט לבעל דירה לפני חתימה על הסכם פינוי בינוי. נציגות שמשווה בין הצעות של עורכי דין יכולה להיעזר במסמך העבודה להשוואת הצעות של עורכי דין, ועל ההסכם עצמו ראו את המאמר על הערבויות, דירת התמורה ודמי השכירות בהסכם פינוי בינוי.
מקורות
- בד״מ 114/23 ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין נ׳ עורכת דין, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב, הכרעת דין מיום 16.8.2026. הכרעת הדין במלואה, PDF
- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ״ו-1986, כלל 14
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, סעיף 61(3)
- כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א-2001, כלל 3
- החלטת ועדת האתיקה הארצית את/67/21, 12.4.2021, כפי שאוזכרה בהכרעת הדין. לעמוד ההחלטה
עודכן ביום 26.10.2026. האמור הוא סקירה מקצועית ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. תוקפו של כתב הסכמה ושל סעיף פיצוי בפרויקט מסוים תלוי בנוסח המסמך, בהסכם שכר הטרחה ובנסיבות.
העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il