ההורים עוזרים במשכנתא? בנק ישראל מבהיר שרק מחצית מהכנסתם תיחשב
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עדכן ביום 1.11.2026 את קובץ השאלות והתשובות להוראת ניהול בנקאי תקין 329, מגבלות למתן הלוואות לדיור, והבהיר: כשקרוב משפחה שאינו בעל זכות בדירה מצטרף להלוואה, הבנק רשאי להתחשב לכל היותר במחצית מהכנסתו החודשית הפנויה. זה נכון גם כשהקרוב חתום כלווה, וגם כשהוא זה שמשלם בפועל את כל ההחזר החודשי.
המשמעות המעשית ברורה: זוג צעיר שתכנן לקבל משכנתה גבוהה על סמך ההכנסה של ההורים, ייתכן שיקבל פחות ממה שחישב. מי שעומד לחתום על חוזה לרכישת דירה צריך לבדוק את זה לפני החתימה, ולא אחריה.
מה בדיוק הבהיר הפיקוח על הבנקים
ההבהרה מופיעה כתשובה 4.11 בקובץ שאלות ותשובות, הנחיות המפקח על הבנקים, מגבלות למתן הלוואות לדיור (סימוכין הס-535), מיום כ״א בחשון התשפ״ז, 1 בנובמבר 2026, בחתימת סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר-סטויה. השאלה שנשאלה הייתה אם ניתן להתחשב ב-100% מההכנסה הפנויה של קרוב שמצטרף כלווה נוסף, או משמש כלווה יחיד, ומשלם את כל ההחזר. התשובה, בלשונה:
״לא. סעיף 1.3 לנספח א' להוראה 329 ״הגדרת שיעור החזר מהכנסה״ הקובע כי ״להסרת ספק לא ניתן להכיר ביותר ממחצית מהכנסתו החודשית הפנויה של קרוב שאינו בעל זכות במקרקעין, אף אם הקרוב חתם כלווה על הסכם ההלוואה״ חל על כל הלוואה, לרבות הלוואה בה הקרוב משלם את מלוא ההחזר החודשי.״
כלומר, ההגבלה עצמה כבר הייתה כתובה בהוראה. מה שהתחדש הוא הקביעה שאין לה חריג: גם כשההורה הוא שנושא בכל התשלומים, הבנק לא יכול לספור יותר ממחצית מהכנסתו. לפי סעיף 4 לקובץ, התשובות שבו ״מבטאות את עמדתו ופרשנותו המחייבת של המפקח״, ולכן מדובר בהנחיה שהבנקים מחויבים לה ולא בהמלצה.
למה זה משנה את סכום המשכנתה
הוראה 329 מגבילה את שיעור ההחזר מההכנסה, כלומר את היחס בין ההחזר החודשי של המשכנתה לבין ההכנסה החודשית הפנויה של הלווים. לפי סעיף 5 להוראה, בנק לא יאשר ולא יבצע הלוואה לדיור בשיעור החזר מהכנסה שעולה על 50%. בפועל רוב הבנקים נזהרים כבר מתחת לרף הזה, משום שהלוואה בשיעור החזר גבוה מ-40% מחייבת אותם בהקצאת הון גבוהה יותר.
ההכנסה של ההורה נכנסת לחישוב הזה. כשרק מחצית ממנה נספרת, ההחזר החודשי המרבי שהבנק יכול לאשר יורד, ואיתו סכום ההלוואה. הנה המחשה בלבד, במספרים עגולים: זוג שהכנסתו הפנויה 14,000 ש״ח בחודש, והורה שהכנסתו הפנויה 20,000 ש״ח. אם הייתה נספרת מלוא הכנסת ההורה, בסיס החישוב היה 34,000 ש״ח. כשנספרת מחציתה, הבסיס הוא 24,000 ש״ח. ביחס החזר של 40%, ההבדל הוא 4,000 ש״ח בהחזר החודשי האפשרי. החישוב בבנק כולל נתונים נוספים, ובהם התחייבויות קיימות ושיעור המימון, ולכן הדוגמה נועדה להמחיש את הכיוון ולא לחשב סכום.
איך נספרת ההכנסה של ההורה לפי הוראה 329
מי מושפע
רוכשי דירה ראשונה שנעזרים בהורים. זו הקבוצה העיקרית. מי שכבר קיבל אישור עקרוני על סמך מלוא הכנסת ההורים צריך לברר עם הבנק אם האישור נשאר בתוקף כפי שהוא. הקובץ אינו כולל הוראת מעבר ואינו מתייחס לאישורים עקרוניים שכבר ניתנו, ולכן התשובה לכך תגיע מהבנק ולא מההבהרה.
מי שעומד לחתום על חוזה. בחוזה מכר רגיל הקונה מתחייב ללוח תשלומים, ואין בו בדרך כלל תנאי שמשחרר אותו אם המשכנתה לא אושרה בסכום שציפה לו. פער מימון שמתגלה אחרי החתימה עלול להפוך לאיחור בתשלום, ואיחור כזה עלול להיות הפרה. על התוצאות של הפרה, ובהן פיצוי מוסכם, ראו את המאמר על הפרת הסכם מכר דירה. גם זיכרון דברים עלול לחייב, כפי שמוסבר במאמר על זיכרון דברים בעסקת דירה.
הורים שמתכננים לסייע. מי שהתכוון לחתום כלווה כדי להגדיל את המשכנתה של הילד צריך לדעת שהחתימה תגדיל אותה פחות ממה שחשב, ושהוא עדיין יהיה חייב כלפי הבנק במלוא ההלוואה כלווה.
רישום ההורה כבעלים: מה זה פותר ומה זה מסבך
הנוסח של סעיף 1.3 מבחין בין קרוב שאינו בעל זכות במקרקעין לבין מי שרוכש זכות בדירה. מכאן שאחת הדרכים שיעלו מול הבנק היא לרשום את ההורה כבעלים של חלק מהדירה. לפני שבוחרים בה צריך להבין שזו כבר אינה החלטה של מימון, אלא עסקה במקרקעין עם תוצאות משלה:
- מס רכישה. כל רוכש נבחן לפי מצבו שלו. הורה שיש לו דירה אחרת ורוכש חלק בדירה של הילד, חלקו ימוסה בדרך כלל בשיעורי מס הרכישה לדירה נוספת. על השיעורים ועל הוראת השעה ראו את העדכון על מס רכישה על דירה נוספת ב-2027, ואת המדריך למס רכישה.
- מס שבח בעתיד. החלק של ההורה הוא נכס שלו. כשהדירה תימכר, או כשההורה ירצה להעביר את חלקו לילד, זו תהיה עסקה נפרדת, עם שאלות של פטור ממס שבח ושל מס רכישה בהעברה בין קרובים. ראו את ההסבר על העברה ללא תמורה.
- בעלות ושליטה. הורה שרשום כבעלים הוא שותף בדירה לכל דבר. הוא חותם על כל עסקה בה, החלק שלו עשוי להיות חשוף לנושים שלו, והוא עובר בירושה לפי הצוואה או הדין שלו, ולא בהכרח לילד. בדרך כלל נדרש הסכם שיתוף שמסדיר את כל אלה מראש. ראו את הסכם השיתוף במקרקעין לדוגמה.
לכן רישום ההורה כבעלים אינו טריק בנקאי. הוא מתאים לחלק מהמשפחות, ובאחרות העלות שלו גבוהה מהתועלת. ההחלטה צריכה להתקבל לפני החתימה על החוזה, כי זהות הקונים נקבעת בו.
החלופות: הון עצמי במקום הכנסה
ההגבלה חלה על ההכנסה של ההורה ולא על הכסף שהוא נותן. כשההורים מעבירים לילד סכום להון העצמי, המשכנתה הנדרשת קטנה, ושיעור ההחזר משתפר בלי לספור את הכנסתם בכלל. השאלה היא באיזו מסגרת הכסף עובר:
- מתנה. הבנק יבקש בדרך כלל לראות שהכסף אינו הלוואה שצריך להחזיר. על התיעוד ועל ההשלכות במקרה של פרידה ראו את המאמר על העברת דירה או כסף במתנה לילד, ואת הסכם המתנה הכספית לדוגמה.
- הלוואה משפחתית. מתאימה כשההורים רוצים לשמור על הכסף, למשל בין אחים. מאחר שמדובר בחוב, כדאי לברר מראש עם הבנק איך הוא מתייחס להלוואה כזו בחישוב. על מה שההסכם צריך לכלול ראו את המאמר על הסכם הלוואה בין בני משפחה.
התמונה הרחבה, ובה הסדר הנכון בין מתנות, הלוואות וירושה במשפחה, מרוכזת בעמוד על תכנון נכסי המשפחה.
עוד שני עדכונים באותו קובץ
באותו מועד עודכנו בקובץ שתי תשובות נוספות, שנוגעות למי שלוקח הלוואה בשעבוד דירה קיימת:
- תשובה 2.31. ההקלה בסעיף 10א להוראה מאפשרת ללווה לקחת כמה הלוואות לכל מטרה בשעבוד אותו נכס, בסכום שאינו עולה על 200,000 ש״ח בכל הלוואה ובשיעור מימון שאינו עולה על 70%, ובלבד שהיקף החריגה המצטבר בכל ההלוואות שניתנו ללווה בשעבוד אותו נכס לא יעלה על 200,000 ש״ח.
- תשובה 5.1. בהמשך לתיקון לפי סעיף 9 בחוזר ח-06-2840, שנכנס לתוקף ב-1.10.2026, כשאותו בנק מאשר אשראי חדש לדיור בשעבוד אותו נכס, המגבלה על החלק בריבית משתנה תחול ביחס לסך האשראי המובטח בשעבוד הנכס, ולא רק לחלק החדש.
שני העדכונים רלוונטיים במיוחד על רקע מבצעי המימון של יזמים שמציעים לרוכשים לגייס את ההון העצמי בהלוואה כנגד דירה שכבר בבעלותם.
מה לבדוק לפני שחותמים
- אם ההכנסה של ההורים היא חלק מהתכנון: לבקש מהבנק אישור עקרוני מעודכן, שמחושב לפי מחצית מהכנסתם הפנויה.
- אם כבר יש אישור עקרוני: לברר בכתב עם הבנק אם הוא נשאר בתוקף אחרי 1.11.2026, ובאיזה סכום.
- לחשב את פער המימון האפשרי ולהחליט מראש איך הוא נסגר: הון עצמי נוסף, דירה זולה יותר או לוח תשלומים אחר.
- לשקול, בתיאום עם המוכר, לוח תשלומים שמשאיר זמן לאישור המשכנתה הסופי לפני התשלומים הגדולים.
- אם עולה האפשרות לרשום את ההורה כבעלים: לבדוק קודם את מס הרכישה של ההורה, את ההשלכות על מס שבח בעתיד ואת הצורך בהסכם שיתוף.
- אם ההורים נותנים כסף: לקבוע מראש אם זו מתנה או הלוואה, ולתעד את זה כך שיעמוד גם בבדיקת הבנק.
מי שנמצא לפני רכישה ורוצה לבדוק את החוזה, את לוח התשלומים ואת מבנה המימון המשפחתי, יכול לקרוא עוד במדריך לקניית דירה יד שנייה.
מקורות
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, אגף מדיניות והסדרה, שאלות ותשובות, הנחיות המפקח על הבנקים, מגבלות למתן הלוואות לדיור, הס-535, 1.11.2026, תשובות 2.31, 4.11 ו-5.1. קישור לקובץ PDF (עותק הקובץ כפי שפורסם במרכז הנדל״ן)
- בנק ישראל, הוראת ניהול בנקאי תקין 329, מגבלות למתן הלוואות לדיור, נספח א' סעיף 1.3 וסעיפים 5 ו-6. עמוד ההוראה באתר בנק ישראל
- בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, חוזר ח-06-2840, מגבלות למתן הלוואות לדיור, 8.2.2026. קישור לקובץ PDF
- מרכז הנדל״ן, מכה למי שנעזרים בהורים למשכנתה: בנק ישראל מגביל את ההכרה בהכנסתם ל-50%, 3.11.2026. קישור לכתבה
האמור הוא סקירה מקצועית ואינו תחליף לייעוץ משפטי או לייעוץ משכנתאות פרטני. סכום ההלוואה שיאושר נקבע בידי הבנק לפי מכלול הנתונים של הלווים ולפי מדיניות האשראי שלו, שעשויה להיות מחמירה מההוראה. הקובץ מיום 1.11.2026 אינו כולל הוראת מעבר, ומצב אישור עקרוני שכבר ניתן יש לברר מול הבנק. עודכן: 3.11.2026.
העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il