הקלות הבנייה נסגרו והערים מעגנות את הזכויות בתכניות: מה זה עושה להיטל ההשבחה
מסלול ההקלות הכמותיות בחוק התכנון והבנייה נסגר. מאז תחילת 2025 אי אפשר עוד לבקש בהליך הרישוי הקלה לתוספת שטח, לתוספת קומות או לתוספת יחידות דיור. נותרה רשימה סגורה של הקלות טכניות בלבד. הערים מגיבות בכך שהן מעגנות את אותן זכויות בתכניות סטטוטוריות, וגלובס דיווח ביום 6.10.2026 שרמת גן, יבנה, נס ציונה, ערד ותל אביב פועלות בכיוון הזה. לבעל נכס זו אינה החלפה טכנית של מסלול. היא מזיזה את אירוע המס בהיטל ההשבחה ממתן ההקלה לאישור התכנית, והיא מחילה אותו על כל מי שנמצא בתחום התכנית, גם על מי שלא ביקש דבר ואינו מתכוון לבנות.
מה נסגר, ומתי
עד הרפורמה אפשר היה לבקש כמעט כל הקלה, למעט מה שהוגדר סטייה ניכרת מתכנית. ההיגיון היה שלילי: מה שלא נאסר, מותר לבקש. תיקון 134 לחוק התכנון והבנייה הפך את ההיגיון. מהרפורמה ואילך אפשר לבקש רק את ההקלות שמנויות במפורש בתקנות, וכל השאר אינו ניתן לבקשה כלל.
לפי מסמך ההסבר של מינהל התכנון, הדין החדש חל מיום 1.1.2023. לתכניות שאושרו או שהוחלט להפקידן עד המועד הקובע נקבעה הוראת מעבר, שלפיה הדין הקודם המשיך לחול עד יום 1.1.2025. כלומר החלון נסגר בפועל בשני שלבים, והוא סגור במלואו מתחילת 2025.
ההקלות שנחסמו הן בדיוק אלה שהיו שוות כסף: תוספת שטח בנייה, תוספת קומות ותוספת יחידות דיור. אלה היו הכלי שבאמצעותו בעל מגרש או יזם מיצו מעבר למה שהתכנית נתנה, והם אינם עומדים עוד לרשותו בהליך הרישוי.
מה נשאר מותר
הרשימה שנותרה היא טכנית באופייה, והיא מוגדרת בתקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג-2023. אלה עיקרי הפריטים שבה:
- בנייה מעבר לקו החזית, בהתאם לקו שלפיו בנויים רוב הבניינים ברחוב.
- שינוי במספר הבניינים במגרש, בקרקע שייעודה מבני ציבור.
- חריגה מקווי בניין לצורך ביתן שמירה, מקלט או מרחב מוגן, פיר מעלית, מדרגות חירום, מתקנים סביבתיים, חדר אשפה ובית שימוש נגיש.
- צמצום מספר מקומות החניה.
- הקמת כבש או מעלון משופע על מדרכה ציבורית.
ההבדל בין הרשימה הזו לבין מה שהיה קודם הוא ההבדל בין פתרונות הנדסיים נקודתיים לבין זכויות בנייה. אין ברשימה אף פריט שמגדיל את היקף הבנייה.
מה הערים עושות עכשיו
הביקוש לאותן זכויות לא נעלם עם סגירת המסלול, ולכן הרשויות המקומיות מחפשות דרך אחרת להעניק אותן. הדרך שנבחרה היא תכנית סטטוטורית שמעגנת מראש את מה שקודם ניתן בהקלה פרטנית.
גלובס דיווח ביום 6.10.2026 שרמת גן אישרה תכנית מתאר לעיגון הקלות, הכוללת תוספת של שישה אחוזים לשטח הבנייה ותוספת של שניים וחצי אחוזים לכל קומה; שיבנה קידמה תכנית נושאית בוועדה המחוזית, ובה תוספת קומות ובנייה בהיקף של עד שישה אחוזים משטח המגרש; שנס ציונה הפקידה תכנית להסדרת זכויות, ובה תוספת של עד עשרים אחוזים מהשטח הכולל המותר לבנייה בתכניות מסוימות ועד חמישים אחוזים באחרות; ושערד אישרה תכנית משלה. תל אביב יפו, רמת השרון, קריית אונו וסביון מקדמות מהלכים דומים.
נקודה שחשוב לא לדלג עליה: מצאתי אי התאמה בין המקורות לגבי מועד אישור התכנית ברמת גן, ולכן אינני נוקב בו כאן. לפני הסתמכות על זכויות מכוח אחת התכניות האלה יש לבדוק את מצב התכנית הספציפית מול הוועדה המקומית, אם היא הופקדה, אושרה או רק מקודמת, ומה בדיוק היא נותנת למגרש שלכם. תכנית שהוחלט להפקידה אינה תכנית מאושרת, וההבדל ביניהן הוא ההבדל בין זכות לבין ציפייה.
הנקודה שמשנה כסף: אירוע המס זז
כאן נמצא ההבדל המעשי, והוא אינו טכני.
היטל השבחה קם משלושה אירועים בלבד, המנויים בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965: אישור תכנית, מתן הקלה והתרת שימוש חורג. ההגדרה הזו לא השתנתה. מה שהשתנה הוא איזה משלושת האירועים מייצר בפועל את הזכויות.
אותן זכויות, שני אירועי מס שונים
במסלול ההקלה, כפי שהיה
הזכות נוצרה למי שביקש אותה, ובמועד שבו הוא ביקש. ההשבחה קמה במתן ההקלה, והיא חלה עליו בלבד. השכן שלא ביקש דבר לא קיבל זכות ולא נשא בחיוב.
במסלול התכנית, כפי שהוא היום
הזכות נוצרת לכל המגרשים שבתחום התכנית, בבת אחת, במועד אישורה. ההשבחה קמה באישור התכנית, והיא חלה על כל מי שהתכנית השביחה את נכסו, גם אם לא ביקש דבר ואינו מתכוון לבנות לעולם.
החיוב עצמו אינו נדרש במועד האישור. התוספת השלישית קובעת שהתשלום נדרש במימוש זכויות, כלומר בהיתר בנייה, בתחילת שימוש שהותר לראשונה, או בהעברת הזכויות בתמורה. התוצאה היא חוב רדום.
בעל דירה שעירו אישרה תכנית כזו אינו מרגיש דבר באותו יום. הוא ירגיש אותה ביום שבו ימכור, כשהוועדה המקומית תדרוש היטל בגין תכנית שהוא לא ביקש, שלא ניצל, ושאולי אפילו לא ידע עליה. זה אותו מנגנון שמפתיע יורשים במכירת דירה ותיקה, והסברתי אותו בהרחבה בהיטל השבחה על דירה שהתקבלה בירושה.
יש לכך גם צד שני, והוא נוח לנישום. כשההשבחה נקבעת ברמת תכנית ולא ברמת בקשה פרטנית, השומה נערכת למועד אישור התכנית ולפי מצב תכנוני קודם אחיד לכל התחום. זה מייצר בסיס השוואה רחב, והוא מקל על תקיפת שומה שמניחה מצב קודם עני מכפי שהיה. את מנגנון החישוב, מצב קודם מול מצב חדש, פירטתי במדריך היטל ההשבחה, ואת שאלת המצב הקודם בבניין שחלה עליו תמ״א 38 בהלכת לויתן.
מה לבדוק בעסקה קונקרטית
הרשימה הזו נועדה להיעשות לפני שנקבע מחיר, לא אחריו.
- האם העיר אישרה או הפקידה תכנית לעיגון זכויות, ומה מעמדה כרגע. תכנית מאושרת יוצרת זכות וחבות. תכנית שהוחלט להפקידה יוצרת ציפייה, והיא מתומחרת אחרת לגמרי.
- מה התכנית נותנת למגרש הספציפי. אחוז כללי בתכנית אינו זכות אוטומטית לכל מגרש. גודל המגרש, קווי הבניין, הבנוי הקיים ומגבלת החניה יכולים לרוקן את התוספת מתוכן.
- האם כבר שולם היטל השבחה בגין התכנית הזו. אם לא, החוב רדום והוא יוצג במימוש. בדירות ותיקות שצברו כמה תכניות, ההשבחה נמדדת כהפרש בין המצב שלפני התכנית הראשונה למצב שאחרי האחרונה, וזה מה שמייצר את הסכומים הגדולים.
- מי נושא בהיטל לפי החוזה. ככלל ההיטל חל על המוכר, אך בעסקאות מול יזם הוא מגולגל לא פעם. כשהמוכר אינו יודע שקיים חוב רדום, הוא מסכים לנוסח שאינו מגן עליו.
- האם הוגשה בקשה להיתר לפני סגירת מסלול ההקלות. בקשה שהוגשה בתוך החלון ובקשה שהוגשה אחריו אינן נבחנות לפי אותו דין, והמועד הוא שקובע.
- האם מה שנבנה בפועל תואם את ההיתר. כשמסלול ההקלות נסגר, הדרך להכשיר בדיעבד תוספת שנבנתה בלי היתר נעשתה צרה בהרבה. פירטתי זאת בחריגות בנייה.
בעסקאות התחדשות עירונית הנקודה מתחדדת. כאשר הזכויות מגיעות מתכנית ולא מהקלה, מועד אישור התכנית הוא גם האירוע שמייצר את חבות ההיטל, וגם לא פעם המועד שאליו נקשר יום המכירה. את ההיבט הזה הסברתי בעמדת רשות המסים בעניין יום המכירה בקומבינציה נטו.
מה העדכון הזה לא קובע
שלוש הסתייגויות, וכל אחת מהן נדרשת.
ראשית, אישור תכנית אינו יוצר השבחה אוטומטית בכל מגרש בתחומה. השאלה אם תכנית השביחה נכס מסוים היא שאלה שמאית שנבחנת לגופה, ויש תכניות שאינן משביחות חלק מהמגרשים כלל.
שנית, סגירת מסלול ההקלות אינה שוללת את הדרכים האחרות להגדיל זכויות. תכנית נקודתית, תכנית בסמכות ועדה מקומית ומסלולי ההתחדשות העירונית ממשיכים לפעול, וכל אחד מהם מתנהל בלוח זמנים ובסיכון משלו.
שלישית, הנתונים על התכניות העירוניות מבוססים על דיווח עיתונאי מיום 6.10.2026. הם מצביעים על מגמה ועל סדר גודל, ואינם תחליף לבדיקת מצב התכנית במערכות התכנון. כאשר תכנית פוגעת בשווי במקום להשביח אותו, המסלול הוא אחר לגמרי, תביעת פיצויים לפי סעיף 197, והסברתי אותו במדריך ירידת הערך לפי סעיף 197.
לפני שקונים או מוכרים במקום שבו אושרה תכנית לעיגון זכויות
שתי בדיקות קובעות את התוצאה הכספית: מה התכנית נותנת למגרש הזה בפועל, והאם קיים היטל השבחה רדום שיוצג במכירה. שתיהן נעשות לפני שנקבע מחיר.
מקורות
- ביטול הקלות, תיקון 134 לחוק התכנון והבניה, תקנות סטייה מתכנית. מסמך הסבר של מינהל התכנון. קישור ישיר לקובץ PDF
- תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתוכנית), התשפ״ג-2023.
- חוק התכנון והבניה, התשכ״ה-1965, התוספת השלישית: סעיף 1, הגדרות השבחה ומימוש זכויות; סעיף 2, מי חייב בהיטל; סעיף 3, שיעור ההיטל; סעיף 4(5), חישוב השבחה כאשר אושרו כמה תכניות; סעיף 7, מועד התשלום.
- גלובס, 6.10.2026, לא רק תל אביב: ערים נוספות מחזירות לחיים את מדיניות הקלות הבנייה. קישור לכתבה
עודכן ביום 7.10.2026. האמור הוא מידע מקצועי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או שמאי ואינו תחליף לבדיקה פרטנית. מעמדה של תכנית עירונית מסוימת, היקף הזכויות שהיא מקנה למגרש ספציפי וקיומו של היטל השבחה רדום נקבעים לפי הנכס ולפי מצב התכנון החל עליו במועד הבדיקה.
את מכלול ההיבטים של היתרים, התנגדויות ותביעות לפי סעיף 197 ריכזתי בעמוד עורך דין תכנון ובנייה.
העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.
מדריכים פופולריים באתר
מדיניות פרטיות
נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין
gelberglaw.co.il
עדכון אחרון: 30 במרץ 2025
1. כללי ומבוא
מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").
מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.
שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.
2. זהות בעל האתר ואחראי המידע
שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין
שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)
כתובת האתר: gelberglaw.co.il
כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר
לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.
3. סוגי המידע הנאסף
3.1 מידע שנמסר באופן ישיר
המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:
- שם פרטי ושם משפחה
- כתובת דוא"ל
- מספר טלפון
- נושא הפנייה וסוג השירות המבוקש
- תוכן ההודעה או השאלה שנשלחה
- פרטי רישום לרשימת תפוצה, קהילת וואטסאפ או אירועים
3.2 מידע הנאסף אוטומטית
בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:
- כתובת IP של המשתמש
- סוג הדפדפן והמכשיר
- מערכת ההפעלה
- דפים שנצפו ומשך הגלישה
- מקור ההגעה לאתר (Referral)
- נתוני שימוש ואינטראקציה עם האתר
3.3 עוגיות (Cookies)
האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.
4. מטרות עיבוד המידע
המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:
- מתן מענה לפניות, שאלות ובקשות שנשלחו למשרד
- יצירת קשר עם פונים ולקוחות פוטנציאליים לצורך מתן שירות משפטי
- שליחת עדכונים מקצועיים, תוכן נדל"ני וניוזלטר – לנרשמים בלבד שנתנו הסכמה מפורשת
- ניהול רשימת תפוצה וקהילת הוואטסאפ "נדל"ן בלי סימני שאלה"
- שיפור תפקוד האתר, חוויית המשתמש, ופיתוח תכנים רלוונטיים
- עמידה בחובות חוקיות ורגולטוריות המוטלות על המשרד
- ניתוח סטטיסטי ומחקר שוק לצרכים עסקיים פנימיים בלבד
המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.
5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע
עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:
- הסכמה מפורשת של המשתמש – למשל, מילוי טופס יצירת קשר, הרשמה לרשימת תפוצה, או הצטרפות לקהילה
- ביצוע חוזה או נקיטת צעדים לפניו – כאשר הפנייה נוגעת לקבלת שירות משפטי
- עמידה בחובה חוקית – לפי חוקים ותקנות המוטלים על עורך הדין
- אינטרס לגיטימי של המשרד – לצורך שיפור השירות, אבטחת המידע, וניהול תקין
6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים
המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.
עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:
- ספקי שירות חיצוניים – כגון ספקי אירוח האתר, מערכות ניהול לקוחות (CRM), כלי שליחת אימייל (לדוגמה: Mailchimp, ActiveTrail), ופלטפורמות ניתוח גולשים (Google Analytics, Meta Pixel), לצורך תפעול האתר בלבד, בכפוף להסכמי עיבוד מידע
- רשויות חוק ורגולטורים – כאשר קיימת חובה חוקית לגילוי מידע לפי דין
- הגנה על זכויות המשרד – במקרה של סכסוך משפטי, לצורך הגנת האינטרסים של המשרד
- העברה לצד שלישי בהסכמת המשתמש – במקרים שבהם ניתנה הסכמה מפורשת
כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.
7. שמירת מידע
המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:
- מידע שנמסר בטפסי יצירת קשר – ייאחסן עד 3 שנים ממועד הפנייה האחרונה, אלא אם נדרש לשמרו תקופה ארוכה יותר לצרכים משפטיים
- פרטי נרשמים לרשימת תפוצה – ייאחסנו כל עוד המשתמש לא ביקש להסיר את עצמו
- מידע המוחזק לצרכי ייצוג משפטי – ייאחסן בהתאם לחובות לשכת עורכי הדין וחוקי ההתיישנות
- מידע טכני (לוגים, cookies) – בהתאם למדיניות הפלטפורמה הרלוונטית
עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.
8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
8.1 מהי עוגייה?
עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.
8.2 סוגי העוגיות בשימוש
- עוגיות הכרחיות – לתפעול בסיסי של האתר (לא ניתנות לביטול)
- עוגיות ביצועים וניתוח – כגון Google Analytics, לצורך ניתוח תנועת גולשים
- עוגיות פרסום ממוקד – כגון Meta Pixel ו-Google Ads, לצורך הצגת מודעות רלוונטיות
- עוגיות פונקציונליות – שמירת העדפות המשתמש ושיפור חוויית הגלישה
8.3 שליטה בעוגיות
בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.
9. אבטחת מידע
המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:
- תקשורת מוצפנת (HTTPS/SSL) לכל פנייה ושדרה של מידע באתר
- הגבלת גישה למידע לעובדי המשרד המורשים בלבד
- שימוש בסיסמאות מאובטחות ואמצעי אימות
- גיבויים שוטפים של מסדי נתונים
- ניטור ובקרה על גישה למערכות
יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.
10. זכויות המשתמש
בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:
- זכות עיון – לקבל מידע אודות המידע האישי המוחזק אודותיך
- זכות תיקון – לתקן מידע שגוי, חלקי או לא עדכני
- זכות מחיקה ("הזכות להישכח") – לבקש מחיקת המידע האישי, בכפוף לחובות שמירה חוקיות
- זכות התנגדות – להתנגד לעיבוד המידע למטרות שיווקיות
- זכות לצמצום עיבוד – לבקש הגבלת השימוש במידע בנסיבות מסוימות
- זכות ניידות נתונים – לקבל את המידע האישי בפורמט מובנה (ככל שחל)
- זכות ביטול הסכמה – לבטל הסכמה שניתנה בכל עת, ללא השפעה על כשרות העיבוד שנעשה טרם הביטול
לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.
11. קישורים לאתרים חיצוניים
האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.
בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.
12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות
האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.
13. שינויים במדיניות הפרטיות
המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.
המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.
14. דין חל וסמכות שיפוטית
מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).
15. צרו קשר
לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:
- באמצעות טופס יצירת הקשר באתר: gelberglaw.co.il
- בדוא"ל: כמפורט באתר
- בטלפון: כמפורט באתר
מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025
גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il