קניית דירה לפני אישור משכנתא: מה קורה כשהבנק מאשר פחות, ואיך מנסחים תנאי מתלה

עו"ד נאור גלברג
10/11/2026
"דף הבית עורך דין קניית דירה קניית דירה לפני אישור משכנתא: מה קורה כשהבנק מאשר פחות, ואיך מנסחים תנאי מתלה

חוזה מכר רגיל של דירה יד שנייה אינו מתנה את העסקה באישור המשכנתא. הקונה מתחייב ללוח תשלומים, ואם הבנק מאשר פחות ממה שתכנן, או אינו מאשר בכלל, הפער מוטל עליו: תשלום שלא הגיע במועד הוא הפרה של החוזה, ולעיתים הפרה יסודית שמזכה את המוכר לבטל את העסקה ולגבות את הפיצוי המוסכם. ההגנה של הקונה נבנית לפני החתימה: בדיקת המימון והשמאות מראש, לוח תשלומים שמשאיר זמן לבנק, ובמקרים המתאימים תנאי מתלה למשכנתא, מנוסח היטב, לפי הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג-1973 על חוזה על תנאי.

ברוב העסקאות המשכנתא מאושרת והכסף עובר בזמן. אבל כשהיא לא מאושרת, או מאושרת בסכום נמוך, הקונה מגלה את זה בדרך כלל אחרי שחתם, אחרי ששילם מקדמה, ולפעמים אחרי שכבר מכר את דירתו הקודמת. המאמר מסביר למה זה קורה, מה החוזה הרגיל קובע, איך מנסחים תנאי מימון שעובד בפועל, אילו חלופות יש כשהמוכר מסרב לתנאי, ומה עושים כשהבנק כבר אישר פחות.

עודכן: 10.11.2026. הנתונים על מגבלות האשראי לדיור לקוחים מהוראת ניהול בנקאי תקין 329 של בנק ישראל ומקובץ השאלות והתשובות של הפיקוח על הבנקים מיום 1.11.2026.

התשובה בקצרה

אם בחוזה אין תנאי מתלה למשכנתא, אי אישור המשכנתא אינו פוטר את הקונה מהתשלומים. איחור בתשלום הוא הפרה, ואם החוזה הגדיר אותה כיסודית, המוכר רשאי לבטל ולגבות פיצוי מוסכם. כדי להימנע מכך בודקים את המימון לפני החתימה, דוחים את התשלום הממומן למועד שמשאיר לבנק זמן מספיק, או מכניסים לחוזה תנאי מתלה שמגדיר מה נחשב אישור, באיזה סכום, עד מתי, ומה קורה לכסף אם התנאי לא מתקיים. כשהבנק כבר אישר פחות, פועלים מהר ובכתב, לפני מועד התשלום.

למה בעיית המשכנתא מתגלה אחרי החתימה

הסיבה העיקרית היא סדר הפעולות. הבנק בוחן את הדירה עצמה, מזמין שמאות ומאשר את ההלוואה באופן סופי רק כשיש חוזה חתום, ולכן הקונה חותם על סמך הערכה ולא על סמך התחייבות.

בתחילת הדרך הקונה מקבל מהבנק אישור עקרוני. זה מסמך שמבוסס על הנתונים שהקונה מסר: הכנסה, התחייבויות, הון עצמי ומחיר הדירה המשוער. ברוב המקרים הוא כפוף לשמאות, לבדיקת הנכס ולהמצאת מסמכים, ולכן אינו התחייבות של הבנק לתת הלוואה בסכום מסוים. אחרי החתימה מתחילה הבדיקה האמיתית, ובה עלולים להתגלות ארבעה סוגי פערים.

השמאי מטעם הבנק מעריך את הדירה בפחות מהמחיר

הבנק מחשב את שיעור המימון לפי שווי הדירה כפי שקבע השמאי מטעמו. כשהשמאות נמוכה מהמחיר בחוזה, ההלוואה שהבנק מוכן לתת קטנה, גם אם הכנסת הקונה לא השתנתה. זה קורה בעיקר כשהקונה שילם פרמיה על דירה שרצה מאוד, בשוק שבו המחירים משתנים, או כשבדירה יש רכיבים שהשמאי אינו מכיר בהם: תוספת בנייה בלי היתר, מרפסת שנסגרה, יחידה שפוצלה. כשמאי מקרקעין אני רואה את זה מהצד השני: שמאות לצורך הלוואה נכתבת בזהירות, והיא אינה אמורה לאשר את המחיר שהצדדים הסכימו עליו.

ההכנסה אינה מספיקה ליחס ההחזר

לפי סעיף 5 להוראת ניהול בנקאי תקין 329, בנק לא יאשר הלוואה לדיור כשההחזר החודשי עולה על 50% מההכנסה החודשית הפנויה של הלווים. בפועל בנקים רבים נזהרים כבר מתחת לרף הזה. מי שתכנן להיעזר בהכנסה של ההורים צריך לדעת שלפי נספח א׳ להוראה, ולפי ההבהרה של הפיקוח על הבנקים מיום 1.11.2026, הבנק רשאי להתחשב לכל היותר במחצית מההכנסה הפנויה של קרוב שאינו בעל זכות בדירה, גם כשהוא חתום כלווה וגם כשהוא משלם את כל ההחזר. פירטתי את ההבהרה ואת המשמעות שלה במאמר על הכנסת ההורים בחישוב המשכנתא.

הנכס עצמו מעורר שאלות

הבנק משעבד את הדירה, ולכן הוא בודק את הזכויות בה. דירה שאינה רשומה בטאבו, הערות ושעבודים בנסח, חריגות בנייה שהשמאי מציין, או זכויות בחכירה שדורשות הסכמה של בעל הקרקע, יכולים לעכב את האישור, להקטין אותו או להתנות אותו בתנאים נוספים. את מה שבודקים בנסח לפני החתימה פירטתי במדריך איך קוראים נסח טאבו, את המסלול בדירה שאינה רשומה במאמר על קניית דירה שאינה רשומה בטאבו, ואת ההשפעה של חריגות על השווי ועל המימון במאמר על קניית נכס עם חריגות בנייה.

משהו השתנה אצל הלווים

החלפת מקום עבודה, הלוואה חדשה שנלקחה בינתיים, ירידה בהכנסה של אחד מבני הזוג. בין האישור העקרוני לבין האישור הסופי עוברים לפעמים חודשים, והבנק בוחן את המצב ביום האישור הסופי. מסיבה זו אני ממליץ לא להתחייב לשום הוצאה גדולה אחרת בתקופה שבין החתימה לבין קבלת כספי ההלוואה.

מה קובע החוזה הרגיל

בחוזה מכר יד שנייה טיפוסי הקונה רשאי לממן חלק מהתמורה במשכנתא, והמוכר מתחייב לשתף פעולה עם הבנק. אבל אי קבלת המשכנתא, או קבלתה בסכום נמוך, אינה משחררת את הקונה מהחובה לשלם במועד.

הנוסח משתנה מחוזה לחוזה, אבל הרעיון חוזר: המוכר יחתום על המסמכים שהבנק דורש, ימסור את הפרטים הנדרשים לרישום המשכנתא ויאפשר לשמאי להיכנס לדירה. הקונה, מצידו, אחראי לכך שהכסף יגיע. חלק מהחוזים אומרים זאת במפורש, ואחרים פשוט שותקים, והתוצאה זהה: לוח התשלומים מחייב.

מה קורה כשתשלום לא מגיע? הכלים הם של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א-1970. אם החוזה מגדיר את מועדי התשלום כהפרה יסודית, וכמעט כל חוזה מכר עושה זאת, המוכר רשאי לבטל בהודעה, לפי סעיפים 6, 7 ו-8 לחוק. אם נקבע בחוזה פיצוי מוסכם, הוא משולם לפי סעיף 15 בלי הוכחת נזק, ובית המשפט רשאי להפחית אותו רק כשאין לו יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות בעת החתימה. את התרופות, את ההבדל בין הפרה יסודית לשאינה יסודית ואת כללי הודעת הביטול פירטתי במאמר על הפרת הסכם מכר דירה.

הקונה גם אינו יכול בדרך כלל להישען על סיכול. סעיף 18 לחוק התרופות שולל אכיפה ופיצויים כשההפרה נובעת מנסיבות שהמפר לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן, לא ראה אותן מראש ולא יכול היה למנוע אותן, וקיום החוזה בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי מהמוסכם. קושי במימון הוא סיכון שכל קונה יכול לצפות, ולכן טענת סיכול בשל משכנתא שלא אושרה מתקבלת לעיתים רחוקות מאוד.

אותו היגיון חל גם על מסמך ראשוני. זיכרון דברים שיש בו גמירת דעת ופרטים מספיקים הוא חוזה מחייב, ומי שחתם עליו לפני שבדק את המימון עלול למצוא את עצמו מחויב לעסקה שאינו יכול לממן. ראו את המאמר על זיכרון דברים בעסקת דירה.

תנאי מתלה למשכנתא: מה החוק קובע ומה צריך לכתוב

חוק החוזים (חלק כללי) מכיר בחוזה על תנאי בסעיפים 27 עד 29. תנאי מתלה הוא תנאי שהחוזה נכנס לתוקפו רק אם הוא מתקיים. כשהתנאי אינו מתקיים בתוך התקופה שהוסכמה, או בתוך זמן סביר כשלא נקבעה תקופה, הצדדים משתחררים מהחוזה בלי שמישהו הפר אותו.

בעסקת דירה המשמעות היא פשוטה: אם החוזה מותנה בקבלת משכנתא, והמשכנתא לא התקבלה כפי שהוגדר, אין הפרה, אין פיצוי מוסכם, והכסף ששולם חוזר לקונה. זו הגנה חזקה, ולכן מוכרים רבים מתנגדים לה. היא עובדת רק כשהיא מנוסחת היטב.

שתי הוראות בחוק קובעות את הגבולות שלה. הראשונה היא סעיף 28, שכותרתו סיכול תנאי: צד שמנע את התקיימות התנאי אינו זכאי להסתמך על כך שהתנאי לא התקיים. כך מתוארת ההוראה בסקירה שפרסם מרכז הנדל״ן על תנאי מתלה שלא התקיים. השנייה היא חובת תום הלב בקיום חוזה, בסעיף 39 לאותו חוק. בעסקת דירה פירוש הדבר שקונה שלא פנה לבנק, שלא המציא מסמכים, שביקש הלוואה גדולה מהנדרש או שוויתר על הצעה סבירה כדי לצאת מהעסקה, לא יוכל לטעון שהתנאי לא התקיים.

מה צריך להיות כתוב בתנאי

תנאי שאומר רק שהעסקה מותנית בקבלת משכנתא יוצר יותר מחלוקות ממה שהוא פותר. אלה הרכיבים שאני מקפיד עליהם:

  1. מה נחשב אישור. אישור עקרוני אינו מספיק. התנאי צריך להתייחס לאישור סופי של הבנק לבצע את ההלוואה, אחרי שמאות ובדיקת הנכס.
  2. באיזה סכום. הסכום המינימלי שהקונה צריך כדי להשלים את העסקה. בלי סכום, מוכר יטען שהלוואה קטנה יותר היא קבלת משכנתא, וקונה יטען שלא.
  3. עד מתי. תאריך מוגדר, ולא זמן סביר. מועד ברור חוסך את הוויכוח על מה סביר.
  4. מה הקונה חייב לעשות. לפנות לבנק אחד או יותר בתוך מספר ימים מהחתימה, להמציא את המסמכים בזמן ולעדכן את המוכר. זה מגן על המוכר, וגם על הקונה, כי הוא יודע בדיוק מה נדרש ממנו.
  5. איך מוכיחים שהתנאי לא התקיים. מכתב מהבנק שמפרט את הסירוב או את הסכום שאושר. בלי מסמך כזה, המחלוקת עוברת לבית המשפט.
  6. מה קורה לכסף. השבה מלאה של כל מה ששולם, בתוך מספר ימים מוגדר, ומי מחזיק את הכסף עד אז. כשהמקדמה מופקדת בנאמנות אצל עורך הדין של המוכר, ההשבה פשוטה יותר.
  7. מה קורה לרישומים. מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הקונה, וביטול הדיווח לרשות המסים. כדאי לקבוע מראש ששני הצדדים יחתמו על המסמכים הדרושים.
  8. זכות הוויתור. התנאי נועד להגן על הקונה, ולכן נהוג לקבוע שהקונה רשאי לוותר עליו ולהמשיך בעסקה גם בלי המשכנתא, אם ימצא מימון אחר.

למה מוכרים מתנגדים, ומה אפשר להציע להם

מבחינת המוכר, תנאי מתלה פירושו שהדירה יוצאת מהשוק לכמה שבועות בלי ודאות. אם העסקה תיפול, הוא איבד זמן, ולפעמים איבד קונה אחר. כשהמוכר עצמו קונה דירה אחרת על סמך הכסף מהעסקה, הסיכון שלו כפול.

לכן תנאי מתלה מתקבל בדרך כלל כשהוא קצר ומוגדר: חלון של כמה שבועות, סכום שנקבע לפי שמאות ריאלית, וחובות פעולה ברורות על הקונה. מוכר שרואה אישור עקרוני עדכני, ויודע שהשמאות כבר הוזמנה, מסכים לו בקלות רבה יותר. מוכר שמתבקש לחכות שלושה חודשים בלי שום אינדיקציה, יסרב, ובצדק.

כשהמוכר מסרב לתנאי מתלה: ארבע חלופות

תנאי מתלה אינו הדרך היחידה להגן על הקונה. לפעמים לוח תשלומים נכון, או בדיקה מוקדמת של המימון, נותנים הגנה דומה בלי לפגוע בוודאות של המוכר.

המנגנון מה הוא נותן לקונה מה הוא עולה למוכר מתי הוא מתאים
אישור ושמאות לפני החתימה יודע מראש כמה יקבל, כמעט בלי הפתעות כמה ימים של המתנה לפני החתימה כשהמימון גבולי, או כשהמחיר גבוה מהשוק
לוח תשלומים שדוחה את החלק הממומן זמן להשלים את הליך הבנק לפני התשלום הגדול הכסף מגיע מאוחר יותר כשאין מניעה לקבל את רוב התמורה סמוך למסירה
תנאי מתלה קצר ומוגדר יציאה בלי פיצוי אם הבנק לא אישר את הסכום שנקבע חוסר ודאות לתקופה קצרה כשהקונה תלוי במשכנתא גבוהה ואין זמן לבדיקה מוקדמת
זכות יציאה בתשלום מוגדר תקרה ידועה לנזק, נמוכה מהפיצוי המוסכם מקבל פיצוי קטן מזה שהיה גובה בהפרה כשהמוכר מסרב לתנאי מתלה אבל מוכן לתמחר את הסיכון

החלופות אינן סותרות זו את זו. בעסקאות רבות משלבים בדיקה מוקדמת עם לוח תשלומים מותאם.

אישור ושמאות לפני החתימה. זו ההגנה הטובה ביותר, והיא אינה תלויה בהסכמת המוכר. מבקשים מהבנק לקדם את הבדיקה ככל האפשר עוד לפני החתימה, כולל שמאות, ובודקים שהאישור העקרוני מחושב לפי הנתונים האמיתיים: המחיר בפועל, ההכנסה שתיספר, וההון העצמי שבאמת זמין. כשיש פער, הוא מתגלה כשעוד אפשר לנהל משא ומתן על המחיר או לוותר על העסקה בלי עלות.

לוח תשלומים שדוחה את החלק הממומן. בעסקה רגילה התשלומים הראשונים משולמים מההון העצמי, והחלק שמגיע מהבנק משולם סמוך למסירה. כשהמועד של התשלום הממומן משאיר לבנק זמן סביר לבדיקה, לשמאות ולרישום ההתחייבות, הסיכון קטן מאוד. כשהוא צמוד מדי לחתימה, כל עיכוב טכני בבנק הופך לאיחור בתשלום.

זכות יציאה בתשלום מוגדר. מנגנון פחות מוכר, שמתאים כשהמוכר מסרב לתנאי מתלה. הצדדים קובעים שאם הבנק לא אישר סכום מסוים עד מועד מסוים, הקונה רשאי לצאת מהעסקה בתשלום סכום שנקבע מראש, נמוך מהפיצוי המוסכם. המוכר מקבל פיצוי על הזמן שאבד, והקונה יודע מה המחיר המרבי של כישלון המימון. את הסעיף מנסחים כזכות יציאה שהחוזה מעניק ולא כפיצוי על הפרה, כדי שלא יהיה ספק מה מעמדו.

דוגמה מספרית: פער של 180,000 ש״ח

הדוגמה ממחישה סדרי גודל בלבד. הסכומים אינם משקפים מדיניות של בנק מסוים, ושיעור הפיצוי המוסכם בה הוא הנחה.

זוג חותם על חוזה לקניית דירה ב-2,800,000 ש״ח. יש לו הון עצמי של 1,100,000 ש״ח, והוא מתכנן משכנתא של 1,700,000 ש״ח. החוזה אינו כולל תנאי מתלה. התשלום האחרון, 1,700,000 ש״ח, אמור להגיע מהבנק בעוד שלושה חודשים, ובחוזה נקבע פיצוי מוסכם של 10% מהתמורה, כלומר 280,000 ש״ח.

השמאי מטעם הבנק מעריך את הדירה ב-2,650,000 ש״ח, והבנק מאשר הלוואה של 1,520,000 ש״ח. חסרים 180,000 ש״ח.

עכשיו אפשר לראות את ההחלטה במספרים. אם הזוג לא ישלים את הפער ולא יגיע להסכמה עם המוכר, המוכר רשאי לבטל ולדרוש את הפיצוי המוסכם, 280,000 ש״ח, מתוך הכסף שכבר שולם לו. בית המשפט מוסמך להפחית פיצוי מוסכם רק כשאין לו יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות, וקשה לבנות מראש על הפחתה כזו. מנגד, סגירת הפער עולה 180,000 ש״ח, שאפשר לגייס בכמה דרכים. כשמסתכלים על זה כך, ברור שהמאמץ צריך להיות מופנה לסגירת הפער או להסכמה עם המוכר, ולא להפסקת התשלומים.

ויש לדוגמה גם צד שמאי. שמאות נמוכה ב-150,000 ש״ח מהמחיר היא מידע. לפעמים היא משקפת פרמיה שהקונה שילם ביודעין. לפעמים היא מצביעה על בעיה בנכס שלא נבדקה. כדאי לברר מה עומד מאחוריה לפני שמחליטים איך לסגור את הפער.

הבנק כבר אישר פחות: מה עושים עכשיו

הכלל הראשון: לא מפסיקים לשלם בלי הסכמה בכתב, ולא מחכים למועד התשלום. כל יום שעובר מצמצם את האפשרויות.

כשהמשכנתא שאושרה נמוכה מהנדרש

חמישה צעדים, לפי הסדר, לפני מועד התשלום.

שלב 1

לקרוא את החוזה

האם יש תנאי מתלה, ימי חסד, ריבית פיגורים, ומה מוגדר כהפרה יסודית.

שלב 2

למדוד את הפער

כמה חסר, מתי צריך אותו, ומה הסיבה: שמאות, הכנסה או הנכס.

שלב 3

לבדוק מקורות

בנק נוסף, בחינה מחודשת של השמאות, הון עצמי נוסף או סיוע מהמשפחה.

שלב 4

לפנות למוכר

לפני המועד, בכתב, עם הצעה: דחייה מוגדרת, פריסה אחרת או התאמת מחיר.

שלב 5

לעגן בתוספת

כל הסכמה נחתמת כתוספת לחוזה. ואם אין הסכמה, יציאה מוסדרת ולא הפסקת תשלום.

מקורות לסגירת הפער. בנק אחר עשוי להעריך את הדירה אחרת או לחשב את יחס ההחזר אחרת, ולכן פנייה לבנק נוסף היא צעד ראשון סביר. אפשר גם לבקש מהבנק לבחון את השמאות מחדש, כשיש נתונים שהשמאי לא שקל. כשהפער נסגר בכסף מהמשפחה, ההבחנה בין מתנה להלוואה חשובה גם לבנק: הלוואה נוספת עשויה להשפיע על יחס ההחזר, ולכן מבררים מראש איך הבנק יתייחס אליה. על התיעוד הנכון של כל אחת מהן ראו את המאמרים על הסכם הלוואה בין בני משפחה ועל דירה או כסף במתנה לילד.

הפנייה למוכר. רוב המוכרים מעדיפים דחייה של כמה שבועות על פני הליך ביטול, החזר כספים וחיפוש קונה חדש. פנייה מוקדמת, בכתב, עם הסבר ועם הצעה קונקרטית, מתקבלת הרבה יותר טוב מהודעה ביום התשלום. מה שמוסכם, נכתב בתוספת לחוזה שנחתמת על ידי שני הצדדים: מועד חדש, ריבית אם יש, ומה קורה אם גם המועד החדש לא יעמוד. הסכמה בעל פה, או הודעת וואטסאפ, היא מקור למחלוקת הבאה.

כשאין פתרון. אם ברור שהעסקה לא תושלם, עדיף לנהל יציאה מוסכמת: הסכם ביטול שקובע כמה מהכסף חוזר, מחיקת הערת האזהרה וביטול הדיווח לרשות המסים. סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963 מאפשר החזר של מס ששולם על מכירה שבוטלה, אם הוכח למנהל שהביטול אמיתי, ולכן חשוב שהביטול יתועד כפי שהוא. הפסקת תשלום בלי הסכמה מעבירה את ההחלטה לידי המוכר.

מהצד של המוכר

מוכר שהקונה מודיע לו על בעיית מימון צריך להחליט בין שתי דרכים: לתת זמן, או לבטל. שתיהן לגיטימיות, ושתיהן דורשות סדר.

כשהמוכר מסכים לדחייה, הוא מעגן אותה בתוספת לחוזה עם מועד ברור, ריבית פיגורים אם נקבעה, והבהרה שאם המועד החדש יחלוף, הוא רשאי לבטל בלי ארכה נוספת. כך הוא שומר על זכויותיו בלי לוותר עליהן בהתנהגות. כשהוא מחליט לבטל, הוא שולח הודעת ביטול לפי החוזה ולפי חוק התרופות, עורך חשבון השבה, ומקזז את הפיצוי המוסכם רק אם יש לכך בסיס.

הטעות שחוזרת אצל מוכרים היא חתימה עם קונה חדש לפני שהביטול מול הקונה הראשון תקף ומוסדר. אם יתברר שהביטול לא היה כדין, המוכר מחויב לשני קונים לאותה דירה. ומוכר שהדירה שלו משועבדת לבנק צריך לזכור שגם סילוק המשכנתא שלו תלוי בכסף של הקונה. את המנגנון הזה, ואת התיאום בין שני הבנקים, פירטתי במאמר על מכירת דירה עם משכנתא.

איך כספי המשכנתא עוברים בפועל

בעסקת יד שנייה הבנק של הקונה מעביר את כספי ההלוואה ישירות למוכר, או לבנק של המוכר לסילוק המשכנתא שלו. לפני ההעברה הבנק דורש מסמכים מהמוכר ובטוחה על הדירה, ולכן גם המוכר משתתף בתהליך.

בדרך כלל המוכר חותם על התחייבות לרישום משכנתא לטובת הבנק של הקונה, ונרשמת הערת אזהרה לטובת הבנק, עד שהזכויות יירשמו על שם הקונה והמשכנתא תירשם. כשלמוכר יש משכנתא משלו, הבנק שלו מוציא מכתב כוונות לסילוק, וחלק מכספי ההלוואה של הקונה מועבר אליו ישירות. את רישום המשכנתא ואת המסמכים שהבנק דורש פירטתי במאמר על רישום משכנתא בטאבו, ואת רצף האישורים עד העברת הבעלות במאמר מהחתימה ועד הטאבו.

המשמעות לחוזה היא שהמוכר צריך להתחייב לשתף פעולה בכל אלה בזמן, והקונה צריך לוודא שהמועד של התשלום הממומן מאפשר אותם. עיכוב של מוכר בהמצאת מסמך לבנק אינו צריך להפוך לאיחור של הקונה. חוזה טוב קובע שכאשר העיכוב נובע מהמוכר, המועד נדחה בהתאם. את ההגנה של הקונה בתקופה שבין התשלום הראשון לבין הרישום, ובעיקר את הערת האזהרה, צריך לתכנן באותו שלב.

משכנתא וחוזה מכר: מה בודקים לפני החתימה

☐ אישור עקרוני עדכני, שמחושב לפי המחיר בפועל ולפי ההכנסה שהבנק באמת יספור.

☐ אם ההורים מסייעים בהכנסה: חישוב לפי מחצית מהכנסתם הפנויה בלבד, לפי ההבהרה מיום 1.11.2026.

☐ שמאות, או לפחות הערכה שמאית ריאלית, כשהמחיר נראה גבוה מהשוק.

☐ נסח טאבו, היתרים וחריגות: כל מה שעלול לעכב את הבנק או להקטין את ההלוואה.

☐ הון עצמי שזמין בפועל במועדי התשלום, ולא רק על הנייר.

☐ מועד התשלום הממומן: האם הוא משאיר לבנק זמן לשמאות, לבדיקה ולרישום ההתחייבות.

☐ אם יש תנאי מתלה: מה נחשב אישור, באיזה סכום, עד מתי, ומה קורה לכסף.

☐ אילו הפרות מוגדרות כיסודיות, כמה ימי חסד יש, ומה שיעור הפיצוי המוסכם.

☐ התחייבות של המוכר לשתף פעולה עם הבנק, ודחיית המועד כשהעיכוב נובע ממנו.

☐ אם יש לכם דירה למכירה: התאמה בין לוח התשלומים כאן לבין המועד שבו יגיע הכסף מהעסקה השנייה.

הבדיקות הכלליות לפני קניית דירה, מהנסח ועד תיק הבניין, מרוכזות במדריך לקניית דירה יד שנייה ובצ׳קליסט לקניית דירה יד שנייה. את מבנה החוזה עצמו פירטתי במאמר על הסכם מכר. מי שקונה לפני שמכר את דירתו הקודמת מנהל בעצם שתי עסקאות שתלויות זו בזו, ושם התזמון קובע גם את מס הרכישה. ראו את המאמר על משפרי דיור והדירה הישנה.

עומדים לפני מכירה או רכישה?

כך אנחנו בודקים עסקת נדל"ן בשיטת הרמזור, כדי לזהות מראש מה תקין, מה דורש בדיקה ומה עלול לעצור את העסקה.

איך עובדת שיטת הרמזור

שאלות ותשובות

מה קורה אם המשכנתא לא אושרה אחרי שחתמתי על חוזה לקניית דירה?

אם בחוזה אין תנאי מתלה למשכנתא, החובה לשלם במועד נשארת. איחור בתשלום הוא הפרה, ואם החוזה הגדיר אותו כהפרה יסודית, המוכר רשאי לבטל ולגבות פיצוי מוסכם לפי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). לכן פונים מיד לבנקים נוספים ולמוכר, לפני המועד, ומעגנים כל הסכמה בתוספת לחוזה.

מה זה תנאי מתלה למשכנתא בחוזה מכר?

סעיף בחוזה שקובע שהעסקה נכנסת לתוקף רק אם הקונה יקבל אישור סופי למשכנתא בסכום מסוים עד מועד מסוים. אם התנאי אינו מתקיים, הצדדים משתחררים בלי הפרה והכסף חוזר לקונה. חוק החוזים (חלק כללי) מסדיר חוזה על תנאי בסעיפים 27 עד 29, וקונה שמנע בעצמו את התקיימות התנאי אינו יכול להסתמך עליו.

האם אישור עקרוני מהבנק מספיק כדי לחתום?

אישור עקרוני הוא אינדיקציה חשובה, אבל ברוב המקרים הוא כפוף לשמאות, לבדיקת הנכס ולמסמכים. הוא אינו מבטיח שהבנק יאשר את אותו סכום אחרי שיבדוק את הדירה עצמה. מי שהמימון שלו גבולי צריך לקדם את השמאות לפני החתימה, או לבנות לוח תשלומים שמשאיר זמן לאישור הסופי.

השמאי של הבנק העריך את הדירה בפחות מהמחיר. אפשר לבטל את העסקה?

שמאות נמוכה אינה עילה לביטול חוזה מכר, אלא אם החוזה עצמו מתנה את העסקה במשכנתא או בשמאות. בלי תנאי כזה, הפער בין השמאות למחיר הוא סיכון של הקונה. אפשר לבקש מהבנק לבחון מחדש, לפנות לבנק נוסף, לגייס הון עצמי או לנסות להגיע להסכמה עם המוכר.

מה עושים אם ההורים חתומים על המשכנתא והבנק אישר פחות?

לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 329 וההבהרה של הפיקוח על הבנקים מיום 1.11.2026, הבנק רשאי להתחשב לכל היותר במחצית מההכנסה הפנויה של קרוב שאינו בעל זכות בדירה. אם האישור חושב קודם לכן על בסיס מלוא ההכנסה, הסכום עשוי לרדת. אפשר לסגור את הפער בהון עצמי מההורים, במתנה או בהלוואה מתועדת, ולבדוק מראש איך הבנק יתייחס לכל אחת מהן.

מוכר יכול לסרב לתנאי מתלה למשכנתא?

כן. זה עניין למשא ומתן, ומוכרים רבים מסרבים משום שהדירה יוצאת מהשוק בלי ודאות. החלופות הן בדיקת המימון והשמאות לפני החתימה, לוח תשלומים שדוחה את החלק הממומן, תנאי מתלה קצר עם סכום ומועד ברורים, או זכות יציאה בתשלום מוגדר שנמוך מהפיצוי המוסכם.

לסיכום

בחוזה מכר רגיל המשכנתא היא בעיה של הקונה. הבנק בוחן את הדירה ואת הלווים באופן סופי רק אחרי החתימה, ולכן הפער בין מה שתוכנן לבין מה שאושר מתגלה כשהקונה כבר מחויב. את ההגנה בונים לפני כן: בדיקת המימון והשמאות, לוח תשלומים שמשאיר לבנק זמן, ובמקרים המתאימים תנאי מתלה שמגדיר מה נחשב אישור, באיזה סכום ועד מתי. וכשהבנק כבר אישר פחות, פועלים לפני מועד התשלום, בכתב, ומעגנים כל הסכמה בתוספת לחוזה.

מי שעומד לפני רכישה יכול לקרוא עוד על ליווי משפטי ברכישת דירה, ומי שמוכר על ליווי משפטי במכירת דירה.

מקורות

נכתב על ידי עו״ד נאור גלברג, עורך דין נדל״ן ושמאי מקרקעין. עודכן: 10.11.2026. האמור הוא מידע מקצועי כללי ואינו ייעוץ משפטי לעסקה מסוימת. התוצאה של משכנתא שלא אושרה תלויה בנוסח החוזה, במועדים שנקבעו בו ובהתנהלות הצדדים, ומדיניות האשראי של כל בנק עשויה להיות מחמירה מהוראות בנק ישראל.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.

מדריכים פופולריים באתר

וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il