דירה בירושה בפרויקט התחדשות עירונית: מתי הפטור של סעיף 49ב(5) נשמר ליורש

יורש שקיבל דירה בבניין שנמצא בפרויקט פינוי בינוי שואל כמעט תמיד את אותה שאלה: האם הוא יכול למכור את דירת התמורה בפטור ממס שבח, כפי שהמוריש היה יכול למכור את הדירה הישנה. התשובה אינה תלויה רק בזהות היורש ובמה שהיה בבעלות המוריש. היא תלויה גם בתזמון, כלומר באיזה שלב של הפרויקט נפטר המוריש.

ב-19 במרץ 2026 פרסמה חטיבת מיסוי מקרקעין ברשות המסים נייר עמדה שמסדיר בדיוק את הנקודה הזו, נייר עמדה מיסוי מקרקעין מספר 03/2026. פחות מחודש לאחר מכן, ב-14 באפריל 2026, פורסם נייר עמדה נוסף, מספר 02/2026, שעוסק בשאלה נפרדת אך קרובה: האם סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין חל כשנמכרת הזכות לדירת התמורה. שני המסמכים יחד מציירים תמונה שעד אותו מועד הייתה מטושטשת.

הכלל המעשי שיוצא משם הוא זה. אם המוריש נפטר לאחר שהדירה הישנה נמכרה ליזם ולפני שבניית דירת התמורה הושלמה, הזכאות של היורש לפטור לפי סעיף 49ב(5) נבחנת לפי מועד התחולה של תיקון 96 לחוק, 18 בנובמבר 2021. ירושה כזו שהתרחשה אחרי אותו תאריך נחשבת ירושה של דירת מגורים מזכה, וניתן למכור את הדירה בפטור בכפוף לכל תנאי הסעיף. ירושה כזו שהתרחשה לפני אותו תאריך אינה נחשבת כך, ולפי עמדת רשות המסים הפטור לא יחול עליה גם אם הדירה תימכר אחרי שהבנייה תסתיים.

המשמעות הכספית אינה שולית. פטור לפי פרק חמישי 1 לחוק מוגבל בתקרה של 5,008,000 שקלים, ומי שנופל מחוץ לפטור משלם מס שבח על כל תקופת ההחזקה של המוריש, שבמקרים רבים מתחילה בשנות השבעים או השמונים. לכן שווה לברר את התאריכים לפני שמתחילים לנהל מכירה.

מה נותן סעיף 49ב(5), ולמי

סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, מעניק פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה. נייר העמדה מתאר את תכלית הסעיף בצורה פשוטה: לאפשר ליורש להיכנס לנעלי המוריש ולמכור את הדירה בפטור, כאילו המוריש עצמו מוכר אותה.

זה פטור נדיב, והוא אינו צורך את הפטור של היורש עצמו. יורש שיש לו דירה משלו יכול למכור את דירת הירושה לפי 49ב(5) בלי לפגוע בזכאות שלו למכור בעתיד את דירתו שלו. בדיוק בשל כך התנאים קפדניים.

נייר העמדה מציג את הפטור כמותנה בהתקיימותם המצטברת של שלושה תנאים עיקריים:

שני התנאים הראשונים נבדקים בעיקר במסמכים, בצו הירושה או בצו קיום הצוואה ובנסח הרישום, ועל כך הרחבתי במאמר על צו ירושה ואופן הגשתו לרשם לענייני ירושה. התנאי השלישי הוא זה שמייצר את רוב המחלוקות, מפני שהוא דורש בדיקה היפותטית: מה היה קורה אם המוריש היה מוכר. אם למוריש הייתה דירה נוספת, או אם הוא מכר דירה בפטור בתקופה הקרובה לפטירה, התנאי הזה עשוי לא להתקיים. ההיבטים הכלליים של מכירת דירה בירושה, מחוץ להקשר של התחדשות עירונית, מפורטים במאמר על מכירת דירה שהתקבלה בירושה.

למה פרויקט התחדשות עירונית משנה את התמונה

בעסקה רגילה התמונה פשוטה. יש דירה, יש מועד פטירה, ויש מועד מכירה. בפרויקט פינוי בינוי או בתכנית חיזוק במסלול הריסה, התמונה מתפרקת לשלבים, וכל שלב הוא תאריך שעשוי להיות קריטי.

בעסקאות האלה בעלי הדירות מוכרים ליזם את זכויותיהם בדירה הישנה, ובתמורה מקבלים יחידת מגורים חלופית חדשה. הדירה הישנה נהרסת, ובמשך תקופת הבנייה אין בידי בעל הדירה דירה פיזית אלא זכות חוזית לקבל דירה בעתיד. במקביל, פרקים חמישי 4 וחמישי 5 לחוק דוחים את יום המכירה, כך שאירוע המס אינו מתרחש במועד החתימה אלא במועד מאוחר יותר שהחוק קובע, לפי סעיף 49כ לחוק בפינוי בינוי ולפי סעיף 49לב1 בתכנית החיזוק.

הדחייה הזו היא ההטבה המרכזית בעסקאות התחדשות עירונית, והיא גם מה שמסבך את הירושה. מועד הפטירה יכול ליפול לפני יום המכירה, אחריו, או אחרי שהבנייה הסתיימה, וכל אחת מהאפשרויות מובילה לתוצאת מס אחרת. מי שרוצה להבין את מבנה העסקה עצמה, את הערבויות ואת דירת התמורה, ימצא זאת במאמר על הסכם פינוי בינוי והערבויות, ובצד השמאי במאמר על חוות הדעת הכלכלית ותקן 21.1.

תיקון 96 והחזקה שדירת התמורה היא דירת מגורים

תיקון 96 לחוק נכנס לתוקף ביום 18 בנובמבר 2021, והוא חל על עסקאות שיום המכירה שלהן, כמשמעותו בסעיפים 49כ ו-49לב1 לחוק, הגיע לאחר אותו מועד. במסגרתו נחקקו סעיף 49כז1 לחוק, שעניינו פינוי בינוי, וסעיף 49לו1, שעניינו תכנית החיזוק.

תכליתו של התיקון, כפי שרשות המסים מתארת אותה, הייתה להסיר חסמי מס בפרויקטים של התחדשות עירונית ולמנוע תכנוני מס שקשורים בתזמון מכירת דירות או רכישתן בעת שהדירה המקורית הרוסה.

המכניקה היא חזקה. הסעיפים קובעים שרואים את זכותו של הדייר, או של חליפו, בדירה החלופית שהתקבלה תמורת הדירה הישנה, במהלך תקופת הבנייה, כדירת מגורים לעניין מס רכישה ומס שבח, לפי העניין. במילים פשוטות: גם כשפיזית אין דירה אלא זכות חוזית עתידית, החוק מאפשר למכור את הזכות הזו בשימוש בפטורים הרגילים שחלים על דירת מגורים מזכה, ובכללם הפטורים שבפרק חמישי 1 לחוק, בכפוף לעמידה בתנאים.

המילה חליפו היא העוגן של כל הדיון כאן. היורש הוא חליפו של בעל הדירה, ולכן גם הוא נהנה מהחזקה. אבל החזקה הזו נולדה ב-18 בנובמבר 2021, ולא קודם לכן, ומכאן נובע הפער בין יורשים שונים באותו פרויקט.

ארבעה תרחישים, לפי מתי נפטר המוריש

נייר העמדה בונה את ההבחנה סביב שתי נקודות זמן: יום המכירה כמשמעותו בפרקים חמישי 4 וחמישי 5, ומועד סיום הבנייה של דירת התמורה. להלן ארבעת המצבים.

שימו לב למה שמצב 1 דורש. אין די בכך שהפטירה קדמה ליום המכירה. נייר העמדה מתנה את הפטור בכך שבמכירה ליזם בעסקת ההתחדשות העירונית ינוצל הפטור מסוג דחיית מס שבפרקים חמישי 4 או חמישי 5. כלומר הבחירה שנעשתה בשלב החתימה עם היזם, לפעמים שנים לפני שהיורש בכלל חושב על מכירה, היא שקובעת אם הדלת פתוחה. זו סיבה טובה לבדוק את ההסכם מול היזם ואת הדיווח שהוגש בעקבותיו, ולא להסתפק בצו הירושה.

נקודה נוספת במצב 1: אם היורש מוכר לאחר שהדירה נהרסה ובטרם הושלמה בנייתה, הזכאות לפטור תיבחן בהתאם להוראות התחולה של תיקון 96. כלומר גם בתרחיש הזה התאריך 18 בנובמבר 2021 חוזר לתמונה.

התאריך שקובע: 18 בנובמבר 2021

זו הפסקה שכדאי לזכור ממאמר זה. ירושה של זכות לדירת תמורה, שהתרחשה אחרי יום המכירה ולפני שבניית דירת התמורה הושלמה, נחשבת ירושה של דירת מגורים מזכה רק אם היא התרחשה לאחר יום התחולה של תיקון 96, 18 בנובמבר 2021. ירושה כאמור שהתרחשה לפני אותו מועד אינה נחשבת ירושה של דירת מגורים מזכה, ולפי נייר העמדה היא לא תזכה לפטור לפי סעיף 49ב(5) גם אם הדירה תימכר לאחר סיום הבנייה.

ההיגיון מובן. לפני תיקון 96 לא הייתה בחוק חזקה שהופכת זכות חוזית לדירת מגורים, ולכן מה שעבר בירושה באותה תקופה היה זכות חוזית ולא דירה. התוצאה המעשית פחות נוחה: שתי משפחות באותו בניין, באותו פרויקט, עם אותם תנאים אישיים, עשויות לקבל תוצאת מס שונה לחלוטין רק משום שפטירה אחת הקדימה את השנייה.

למי שנמצא בצד הלא נוח של התאריך הזה, זה אינו סוף הדרך אלא נקודת פתיחה לבדיקה אחרת. יש מסלולים נוספים שלא נשענים על 49ב(5), ובהם הפטור הרגיל של דירה יחידה אם הוא מתאים ליורש עצמו, והחישוב הליניארי המוטב לפי סעיף 48א(ב2) לחוק, שאינו פטור אלא הקלה בשיעור המס על חלק מתקופת ההחזקה. הבדיקה הזו היא בדיקה שמאית ומשפטית במידה שווה, מפני שהיא מחייבת לפרק את השבח לפי תקופות ולבחון מה שווה כל מסלול בכסף. על אופן חישוב השבח והמסלולים הרחבתי במאמר על מס שבח.

הגבול שרשות המסים שמה לעמדה שלה

נייר העמדה סוגר את עצמו בהסתייגות מפורשת, וחשוב להכיר אותה לפני שמסתמכים עליו. לעמדת רשות המסים, העמדה המוצגת בנייר מוגבלת באופן בלעדי לעסקאות התחדשות עירונית, פינוי בינוי ותמ״א 38, במקרה של מכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה לפי סעיף 49ב(5), שתמורתה מתקבלת דירת מגורים אחת בפטור מלא ממס לפי הוראות פרקים חמישי 4 וחמישי 5. הנייר מנמק את ההגבלה במאפיינים הייחודיים של עסקאות התחדשות עירונית ובמנגנון הפטור הייחודי שחל עליהן, וקובע שאין להקיש מהאמור לעסקאות אחרות או למצבים אחרים. במקרים אחרים שאינם מוזכרים בהנחיה, הנייר מפנה למחלקה המקצועית בחטיבת מיסוי מקרקעין.

יש כאן שני סינונים מעשיים שקל לפספס. הראשון, דירת מגורים אחת בתמורה. בעל דירה שמקבל שתי יחידות, מצב שאינו נדיר בפרויקטים שבהם הדירה המקורית גדולה או שיש זכויות נוספות, נמצא מחוץ לגדר העמדה הזו. השני, פטור מלא. אם במכירה ליזם לא נוצל פטור מלא לפי הפרקים האמורים, אלא פטור חלקי או תשלום מס, גם אז העמדה אינה חלה כלשונה.

הסתייגות כזו אינה פורמלית בלבד. היא אומרת שבמקרה גבולי לא נכון להניח שהעמדה תחול, ושעדיף לפנות מראש להחלטת מיסוי או לבדיקה מול המחלקה המקצועית, במקום לדווח ולהמתין לשומה. מי שמנהל מכירה בפרויקט כזה מכיר את המלכוד הזה גם מכיוון אחר, ועל כך כתבתי במאמר על המלכוד של בעלי דירות לפני מכירת נכס בהתחדשות עירונית.

סעיף 49ז ודירת התמורה, מה נקבע באפריל 2026

סעיף 49ז לחוק מפצל את התמורה כשמכירת דירה מושפעת מזכויות לבנייה נוספת, וממסה את רכיב הזכויות בנפרד מרכיב הדירה. בדירה ישנה על מגרש עם זכויות לא מנוצלות זה אחד הסעיפים היקרים בחוק, ועל המכניקה שלו כתבתי בהרחבה במאמר על זכויות בנייה בלתי מנוצלות ומכירת דירה לפי סעיף 49ז.

בעסקאות התחדשות עירונית נשאלה השאלה אם הסעיף חל גם על מכירת הזכות לדירת התמורה. נייר העמדה מ-14 באפריל 2026 עונה עליה. הנימוק מעשי: בהגיע יום המכירה נמכרות ליזם כל זכויות הבנייה ביחידת המגורים הנמכרת, כך שלא נותרות בידי המוכר זכויות בנייה. לכן יחידת המגורים החלופית שמתקבלת חלף היחידה הנמכרת אינה מושפעת מזכויות בנייה, והוראות סעיף 49ז לא יחולו במכירת דירת התמורה לאחר יום המכירה ובטרם הסתיימה בניית הדירה.

הנייר גם מבהיר מה קורה אחרי שהבנייה נגמרת: במכירת דירת המגורים לאחר סיום הבנייה, החלת הוראות סעיף 49ז תיבחן בהתאם למצב התכנוני במועד המכירה. זו הבחנה שכדאי לתמחר מראש. דירה חדשה בבניין חדש יכולה לשבת על מגרש שבו נותרו או נוצרו זכויות, ואז הסעיף חוזר לשולחן.

באותו נייר מאושרת גם נקודה מועילה למי שמוכר את הזכות לפני סיום הבנייה: מי שמוכר את הזכות לאחר יום המכירה ובטרם הסתיימה בניית הדירה ייחשב כמי שמוכר דירת מגורים, ובכפוף לעמידה בהגדרת דירת מגורים מזכה הוא יוכל לעתור לפטור לפי פרק חמישי 1 לחוק או לחישוב ליניארי מוטב לפי סעיף 48א(ב2).

הסכומים שבתוקף, ולמה הם רלוונטיים דווקא כאן

בדירת ירושה בפרויקט התחדשות עירונית השבח נוטה להיות גדול, מפני שיום הרכישה ושווי הרכישה נגזרים מהמוריש, ולעיתים מדובר בעשורים של עליית ערך. לכן התקרות אינן פרט טכני אלא לב החישוב.

שתי הערות שמאיות. ראשית, שווי המכירה אינו תמיד מה שכתוב בהסכם, ורשות המסים רשאית לא לקבל את המחיר החוזי. בעסקאות התחדשות עירונית, שבהן התמורה היא דירה ולא כסף, זו שאלה שמאית ממש. הרחבתי עליה במאמר על שווי המכירה במיסוי מקרקעין. שנית, היטל ההשבחה הוא חיוב נפרד שאינו נגזר מסעיפי הפטור של מס שבח, והוא מתנהל מול הוועדה המקומית. ליורשים יש שם סוגיה משל עצמה, ועל כך כתבתי במאמר על היטל השבחה על דירה שהתקבלה בירושה.

הארכת המועדים בעקבות מלחמת שאגת הארי, ומה היא לא כוללת

בעקבות מלחמת שאגת הארי, שהחלה ביום 28 בפברואר 2026, אישרה הכנסת ביום 25 במרץ 2026 הוראת שעה שמאריכה תקופות מסוימות, ובהן תקופות שקבועות בחוק מיסוי מקרקעין. רשות המסים פרסמה על כך את הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מספר 2/2026 ביום 30 במרץ 2026.

המנגנון כך: אם תקופה הקבועה באחד מהסעיפים הפרטניים שנמנו בחוק חלה כולה או חלקה, ולו ביום אחד, בתקופה שמיום 28 בפברואר 2026 עד יום 31 במאי 2026, היום האחרון שלה נדחה בשלושה חודשים, שתחילתם במועד המאוחר מבין תום אותה תקופה לבין המועד המקורי. בפועל זה אומר דחייה של שלושה חודשים, ולכל הפחות עד יום 31 באוגוסט 2026.

וכאן הנקודה שחשוב לדייק בה, מפני שקל להניח אחרת. הסעיפים שהוארכו הם סעיף 9(ג1ג)(2)(ב), סעיף 9(ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב), סעיף 9(ג1ג)(4)(ב), סעיף 49ג(1) וסעיף 49ה(א)(2) ו-(4). סעיף 49ב(5) אינו ברשימה הזו. כלומר הפטור לדירת ירושה אינו תלוי בלוח זמנים שהוארך, והוא ממילא אינו כפוף לחלון מכירה שכזה. מה שכן הוארך הוא חלונות המכירה של דירה קודמת לצורך מדרגות דירה יחידה ולצורך הפטור לפי סעיף 49ב(2), ולוחות הזמנים של סעיף 49ה.

ליורש שמוכר דירה ובמקביל רוכש דירה אחרת, או שיש לו דירה נוספת שהוא מתכוון למכור, ההארכה הזו יכולה להיות שווה כסף. חלונות המכירה עצמם, 18 חודשים או 24 חודשים לפי מועד הרכישה, ו-12 חודשים ממועד קבלת החזקה בדירה שנרכשה מקבלן, מפורטים במאמר על משפרי דיור וכמה זמן יש למכור את הדירה הישנה. שר האוצר מוסמך, באישור ועדת חוקה, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות של עד שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שההארכה הכוללת לעניין חוק מיסוי מקרקעין לא תעלה על תשעה חודשים, ולכן שווה לבדוק את המצב העדכני במועד הדיווח עצמו.

מה בודקים בתיק קונקרטי, לפני שמתחילים למכור

בתיק כזה הסדר חשוב. אין טעם לנהל משא ומתן על מחיר לפני שיודעים באיזה מצב מהארבעה אתם נמצאים, מפני שהמס עשוי לשנות את התמורה נטו בשיעור דו ספרתי.

בחלק מהתיקים הבדיקה הזו מגלה שהדרך הנכונה אינה למכור כעת. אם מצב 3 הוא המצב, לפעמים עדיף להמתין, לבחון את החישוב הליניארי המוטב, או לבדוק חלוקה אחרת בין היורשים לפני המכירה. חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים אינה מכירה, ולכן יש בה מרווח תכנון שלא קיים אחר כך, ועל כך כתבתי במאמר על חלוקת עיזבון בין יורשים והמיסוי שלה. כשמדובר בנחלה במושב ולא בדירה, התמונה שונה לגמרי, ועל כך במאמר על ירושת נחלה במושב.

לבסוף, אם הפרויקט עצמו עדיין בשלבי חתימה ולא ברור מה הנציגות חתמה עליו, הבדיקה המשפטית והשמאית של ההסכם קודמת לכל דיון במס. רשימת הבדיקות מופיעה בצ׳קליסט לפני חתימה על הסכם פינוי בינוי, ובשאלה מי בוחר ומי משלם את עורך הדין של הדיירים עסקתי במאמר על בחירת עורך דין בפינוי בינוי. מידע נוסף על הליווי שאני נותן לבעלי דירות מרוכז בעמוד עורך דין פינוי בינוי.

שאלות ותשובות

המוריש נפטר ב-2019, הבניין נהרס ב-2022 ודירת התמורה נמסרה ב-2025. מה הדין

אם הפטירה קדמה ליום המכירה בפרויקט, מדובר במצב 1, והיורש נחשב כמי שירש את הדירה הישנה. הפטור לפי סעיף 49ב(5) זמין לו במכירת דירת התמורה, בתנאי שבמכירה ליזם נוצל הפטור מסוג דחיית מס לפי פרק חמישי 4 או חמישי 5 ובכפוף לכל תנאי הסעיף. התאריך 2019 אינו מזיק כאן, מפני שההגבלה של 18 בנובמבר 2021 נוגעת לירושה שהתרחשה אחרי יום המכירה.

המוריש נפטר באמצע הבנייה, בשנת 2020. אפשר למכור בפטור

לפי נייר העמדה, לא. ירושה שהתרחשה אחרי יום המכירה ולפני סיום בניית דירת התמורה, ולפני יום התחולה של תיקון 96, אינה נחשבת ירושה של דירת מגורים מזכה, והפטור לפי 49ב(5) לא יחול גם אם הדירה תימכר אחרי שהבנייה תסתיים. במצב כזה בודקים מסלולים אחרים, ובהם הפטור של דירה יחידה אם הוא מתאים ליורש, והחישוב הליניארי המוטב לפי סעיף 48א(ב2).

האם הפטור לדירת ירושה צורך את הפטור שלי על הדירה שלי

לא. הפטור לפי סעיף 49ב(5) נשען על מצבו של המוריש ולא על מצבו של היורש, ולכן יורש שיש לו דירה משלו יכול להשתמש בו. זו בדיוק הסיבה שהתנאים בסעיף קפדניים ושרשות המסים בודקת אותם בקפידה.

אני אחד מארבעה יורשים. איך זה עובד כשלא כולם עונים על התנאים

הבדיקה היא לכל מוכר בנפרד, לפי חלקו. התנאי שהמוכר הוא בן זוג, צאצא או בן זוגו של צאצא יכול להתקיים אצל חלק מהיורשים ולא אצל אחרים, ואז חלק מהמכירה פטור וחלק חייב. לפני שמוכרים שווה לבחון אם חלוקת העיזבון עצמה יכולה להיעשות אחרת, מפני שחלוקה ראשונה בין יורשים אינה מכירה.

מכרתי את הזכות לדירת התמורה לפני שהבנייה נגמרה. חל עליי סעיף 49ז

לפי נייר העמדה מ-14 באפריל 2026, לא. בהגיע יום המכירה נמכרות ליזם כל זכויות הבנייה, ולכן דירת התמורה אינה מושפעת מזכויות בנייה והוראות סעיף 49ז לא יחולו במכירה שלאחר יום המכירה ובטרם הסתיימה הבנייה. במכירה שלאחר סיום הבנייה, החלת הסעיף תיבחן לפי המצב התכנוני במועד המכירה.

האם הארכת המועדים בעקבות המלחמה דוחה לי את הפטור לדירת ירושה

לא, ואין בכך צורך. הסעיפים שהוארכו בהוראת ביצוע 2/2026 הם סעיפים שקובעים חלונות זמן למכירת דירה קודמת או לרכישת דירה חלופית, וסעיף 49ב(5) אינו ביניהם. אם במקביל אתם מוכרים או רוכשים דירה נוספת, בדקו אם אחד הסעיפים שכן הוארכו חל עליכם.

מקורות

• נייר עמדה מיסוי מקרקעין מספר 03/2026, חטיבת מיסוי מקרקעין, רשות המסים בישראל, 19 במרץ 2026. בנושא מכירת דירה שהתקבלה בירושה לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין שלגביה נחתם הסכם בעסקת התחדשות עירונית.
• נייר עמדה מיסוי מקרקעין מספר 02/2026, חטיבת מיסוי מקרקעין, רשות המסים בישראל, 14 באפריל 2026. בנושא תחולת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית בעסקאות התחדשות עירונית לאחר תיקון 96.
• הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מספר 1/2026, רשות המסים בישראל, 18 בינואר 2026. עדכון הסכומים והקפאת הסכומים בחוק מיסוי מקרקעין ובתקנות מס רכישה.
• הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מספר 2/2026, רשות המסים בישראל, 30 במרץ 2026. הארכת מועדים בעקבות מלחמת שאגת הארי.
• חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, ובכלל זה סעיפים 48א(ב2), 49א(א1), 49ב(2), 49ב(5), 49ג(1), 49ה, 49ז, 49כ, 49כז1, 49לב1 ו-49לו1, ופרקים חמישי 1, חמישי 4 וחמישי 5.

עודכן לאחרונה: 13 באוקטובר 2026. הסכומים המופיעים במאמר נקובים לצד תקופת התוקף שלהם כפי שפורסמה בהוראת ביצוע 1/2026. מאמר זה הוא מידע מקצועי כללי ואינו תחליף לבדיקה של תיק קונקרטי, שבו התאריכים והמסמכים הם שקובעים.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.

חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.

חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.

מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.