קניית דירה מיורשים: מה בודקים כשהמוכרים קיבלו את הדירה בירושה

דירה שמגיעה לשוק אחרי פטירה של בעליה היא עסקה נפוצה מאוד, ואפשר לקנות אותה בבטחה כשיודעים באיזה שלב נמצא העיזבון. ההורים הלכו לעולמם, הילדים לא מתכוונים לגור בדירה, ואחרי כמה חודשים היא מפורסמת למכירה. מבחינת הקונה זו לעתים קרובות הזדמנות: דירה ישנה בבניין מבוסס, מוכרים שרוצים לסיים, ולפעמים מחיר נוח.

אבל עסקה מול יורשים בנויה אחרת מעסקה מול מוכר רגיל. המוכר הרשום בטאבו כבר אינו בחיים, המוכרים בפועל הם כמה אנשים שלא תמיד מסכימים ביניהם, ובין החתימה לבין הרישום על שם הקונה עומדים שלבים שאינם בשליטת אף אחד מהצדדים: צו מהרשם לענייני ירושה, רישום הירושה בלשכת רישום המקרקעין, ולפעמים גם אישור של בית המשפט או של האפוטרופוס הכללי. המאמר הזה עוסק בצד של הקונה. מי שנמצא בצד של היורשים ימצא את התמונה שלו במדריך על מכירת דירה שהתקבלה בירושה.

עודכן: 27.10.2026.

למה עסקה מול יורשים שונה מעסקה רגילה

ההבדל המרכזי הוא שבעסקה מול יורשים ההגנות של הקונה נבנות בשלבים, ולא ביום החתימה. בעסקה רגילה הקונה בודק את הנסח, רואה שהמוכר רשום כבעלים, ורושם הערת אזהרה לטובתו מיד אחרי החתימה. מרגע זה הוא מוגן מפני עסקה סותרת, וכל שאר העבודה היא לוח זמנים של תשלומים מול אישורי מסים ורישום.

בעסקה מול יורשים התמונה מתחילה ממקום אחר. בנסח רשום אדם שנפטר. מי שמחזיק בזכות למכור הם היורשים, אבל זכותם צריכה קודם להיות מוכרת בצו, ואחר כך להירשם. עד שזה קורה, הקונה מתקשר עם אנשים שאינם רשומים כבעלים, ולכן ההגנות הרגילות שלו נבנות בשלבים ולא ביום אחד.

אין בזה פגם. זו עסקה לגיטימית לחלוטין, וחלק גדול מהדירות הישנות בשוק נמכרות כך. מה שצריך הוא לדעת מראש באיזה שלב נמצא העיזבון, ולהתאים אליו את החוזה ואת התשלומים.

מי רשאי למכור: צו ירושה, צו קיום צוואה ומנהל עיזבון

צו ירושה או צו קיום צוואה

הבסיס לכל עסקה מול יורשים הוא צו. כשהמנוח לא השאיר צוואה, היורשים מקבלים צו ירושה שקובע מי יורש ובאיזה חלק לפי הדין. כשיש צוואה, נדרש צו קיום צוואה, שנותן לה תוקף. ברוב המקרים הצו ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה, ובמקרים מסוימים על ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי.

בפועל, הדבר הראשון שאני מבקש לראות הוא את הצו עצמו, ולא תיאור שלו. מהצו לומדים מי היורשים, מה החלק של כל אחד, והאם הם יכולים לחתום בעצמם. כשיש צוואה, כדאי לקרוא גם את הצוואה, ולא להסתפק בצו. הצו אומר שהצוואה תקפה. הצוואה עצמה היא שאומרת מה בדיוק הוריש המנוח ולמי, והאם הוא הוסיף תנאים, כמו זכות מגורים לבן זוג או איסור מכירה לתקופה מסוימת.

אם עדיין אין צו, העסקה מוקדמת מדי. אפשר לנהל משא ומתן ואפשר לסכם עקרונות, אבל חתימה על חוזה מחייב עם מי שעדיין לא הוכר כיורש מעבירה לקונה סיכון שאין לו דרך לנהל: הוא אינו יודע מי יהיו בסוף בעלי הזכויות.

כל היורשים חותמים, או רק חלק מהם

כשיש כמה יורשים, כל אחד מהם מחזיק חלק בדירה. מכירה של הדירה כולה מחייבת שכל בעלי החלקים יהיו צד לעסקה, בעצמם או באמצעות מיופה כוח שמוסמך לכך. יורש שגר בחו״ל יכול לחתום על ייפוי כוח, אבל צריך לבדוק שייפוי הכוח מתאים לעסקה במקרקעין ושהוא נחתם ואומת בדרך שלשכת רישום המקרקעין תקבל.

כשאחד היורשים מתנגד למכירה, הקונה לא יכול לקנות ממנו בכוח. היורשים האחרים יכולים לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק השיתוף, אבל זה הליך שלהם, והוא לוקח זמן. מבחינת הקונה, עסקה שבה יורש אחד עדיין לא מסכים היא עסקה שלא קיימת.

מצב אחר הוא כשהיורשים כבר חילקו ביניהם את העיזבון, ואחד מהם קיבל את הדירה כולה. במקרה כזה צריך לראות את הסכם החלוקה, ולוודא שהזכויות נרשמו בהתאם, או שהרישום מתוכנן כחלק מהעסקה. לחלוקה כזו יש גם היבט מס אצל היורשים, שמוסבר במאמר על חלוקת עיזבון בין יורשים.

כשהמוכר הוא מנהל עיזבון

לפעמים בית המשפט או הרשם ממנים מנהל עיזבון, למשל כשהיורשים חלוקים ביניהם או כשיש חובות לעיזבון. מנהל העיזבון פועל לפי צו המינוי שלו ובכפוף לפיקוח של מי שמינה אותו. במקרה כזה בודקים את צו המינוי, את היקף הסמכות שניתנה בו, והאם המכירה טעונה אישור של בית המשפט. חוזה שנחתם בלי האישור הנדרש עלול להיתקע בדיוק בשלב שבו הקונה כבר שילם.

מה רואים בנסח כשהדירה עדיין רשומה על שם המנוח

הנסח הוא עדיין נקודת הפתיחה. כל אחד יכול להפיק נסח רישום מאתר משרד המשפטים, וכדאי לקרוא אותו לפני שמתחילים לדבר על מחיר. מדריך מפורט נמצא במאמר איך קוראים נסח טאבו.

בעסקה מול יורשים מחפשים בנסח שלושה דברים. הראשון: על שם מי רשומה הדירה. אם היא רשומה על שם המנוח, רישום הירושה עוד לא נעשה. אם היא רשומה על שם היורשים, השלב הזה מאחורינו. השני: משכנתאות, עיקולים והערות. משכנתה שהמנוח לקח לא נעלמת בפטירתו, ועיקול לטובת נושה של העיזבון או של אחד היורשים צריך להיות מוסר לפני שהזכויות עוברות. השלישי: הערות שנרשמו לטובת אחרים, למשל הערת אזהרה שהמנוח עצמו רשם לטובת מישהו בחייו, או הערה על צוואה.

וחשוב לזכור שלא כל הדירות רשומות בטאבו. דירה שהזכויות בה מנוהלות ברשות מקרקעי ישראל או בחברה משכנת עוברת ליורשים ומהם לקונה במסלול אחר, עם מסמכים אחרים ולוחות זמנים אחרים. על המסלולים האלה כתבתי במאמר על קניית דירה שאינה רשומה בטאבו.

רישום הירושה בטאבו: למה זה עניינו של הקונה

הצו קובע מי היורשים, אבל אינו משנה את הרישום בטאבו בעצמו. כדי שהיורשים יופיעו בנסח כבעלים, מגישים ללשכת רישום המקרקעין בקשה לרישום הירושה, בצירוף הצו. כשהצו ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה, אפשר להגיש את הבקשה גם באופן מקוון, באמצעות עורך דין. ההליך עצמו מוסבר במאמר על רישום ירושה בטאבו.

הקונה צריך להתעניין בשלב הזה משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שהזכויות לא יירשמו על שמו לפני שהירושה תירשם. רישום הירושה הוא חוליה בשרשרת, וכל עיכוב בה הוא עיכוב ברישום הדירה על שם הקונה. הסיבה השנייה היא הערת האזהרה. כשהדירה עדיין רשומה על שם המנוח, רישום הערת אזהרה לטובת הקונה אינו פעולה פשוטה כמו בעסקה רגילה, והקונה עלול להישאר תקופה מסוימת בלי ההגנה שהוא רגיל לקבל ביום החתימה. על מה שההערה עושה ועל מה שאינה עושה ראו את המאמר על הערת אזהרה בטאבו.

מכאן ההמלצה המעשית: אם אפשר, היורשים משלימים את רישום הירושה לפני החתימה, והקונה רושם הערת אזהרה מיד אחריה, בדיוק כמו בעסקה רגילה. אם זה לא אפשרי, החוזה קובע לוח זמנים מחייב לרישום הירושה, והתשלום המשמעותי הראשון מותנה בכך שהרישום הושלם וההערה לטובת הקונה נרשמה.

מה כתוב בצוואה: זכות מגורים, תנאים והערות

צוואה יכולה לעשות יותר מאשר לקבוע מי יורש. היא יכולה להעניק לבן הזוג שנשאר בחיים זכות לגור בדירה עד סוף ימיו, לקבוע שהדירה תעבור ליורש אחד בתנאי מסוים, או להוריש את הדירה ליורש אחד ואחריו לאחר. כל אחד מאלה משנה את מה שהקונה מקבל.

זכות מגורים שניתנה בצוואה, למשל, עלולה לחייב את מי שמחזיק בדירה לאפשר למוטב לגור בה, גם אחרי שהבעלות עברה. לכן כשיש צוואה, אני קורא אותה במלואה ובודק אם יש בה הוראה שמגבילה את המכירה או שמעניקה זכות לאדם שאינו צד לחוזה. אם יש כזו, צריך להסדיר אותה לפני החתימה: ויתור בכתב של המוטב, או מבנה עסקה שמביא אותה בחשבון. הדבר נכון גם כשבן הזוג שנשאר עדיין גר בדירה בפועל. דירה שמישהו גר בה אינה דירה פנויה, גם אם כל היורשים חתמו.

יורש קטין או יורש שמונה לו אפוטרופוס

מכירת חלקו של יורש קטין, או של יורש שמונה לו אפוטרופוס, טעונה אישור, והחוזה צריך להיות כפוף לו. כשאחד היורשים הוא קטין, או אדם שמונה לו אפוטרופוס, ההורים או האפוטרופוס אינם יכולים למכור את חלקו בדירה רק בחתימתם. עסקה במקרקעין של קטין או של אדם תחת אפוטרופסות טעונה אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962. לפי סוג המקרה, האישור ניתן על ידי בית המשפט או על ידי האפוטרופוס הכללי, ויש מקרים שבהם האפוטרופוס הכללי מעביר את הבקשה להכרעת בית המשפט.

מבחינת הקונה יש לזה שתי משמעויות. הראשונה היא זמן: האישור לוקח שבועות ולפעמים חודשים, ואינו בשליטת המוכרים. השנייה היא תוכן: הגורם המאשר בודק שהעסקה טובה לקטין, ובין היתר שהמחיר סביר. לכן בעסקה כזו נהוג לחתום על חוזה שכפוף לקבלת האישור, לקבוע מה קורה אם הוא לא מתקבל עד מועד מסוים, ולא להעביר כסף משמעותי למוכרים לפני שהוא ניתן.

כאן יש גם שיקול שמאי. כשמבקשים אישור למכירת נכס של קטין, הגורם המאשר עשוי לבקש הערכת שווי שתתמוך במחיר. מחיר שנקבע במשא ומתן מהיר, נמוך באופן בולט משווי השוק, עלול לעכב את האישור או לסכל אותו. קונה שמשיג מחיר טוב במיוחד בעסקה כזו צריך לקחת בחשבון שהמחיר עצמו ייבחן.

התנגדות לצוואה וביטול צו: מה הסיכון של הקונה

צו ירושה וצו קיום צוואה אינם סוף פסוק. לפי סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965, אפשר לבקש לתקן צו או לבטל אותו, גם אחרי שניתן. יורש שנפגע, או מי שטוען לזכות בעיזבון, יכול להגיש בקשה כזו.

ברוב העסקאות זה סיכון תיאורטי. אבל יש סימנים שמצדיקים זהירות: צו שניתן לאחרונה, צוואה שנערכה זמן קצר לפני הפטירה, צוואה שמדירה ילד מהירושה, או סכסוך משפחתי שמישהו מזכיר בדרך אגב במהלך המשא ומתן. במקרים כאלה צריך לשאול את השאלות במפורש: האם הוגשה התנגדות, האם יש הליך תלוי ועומד, האם כל מי שיכול לטעון לזכות יודע על המכירה.

כשיש ספק אמיתי, הדרך לנהל אותו היא בחוזה. השארת חלק מהתמורה בנאמנות לתקופה מסוימת, התחייבות של היורשים לשפות את הקונה, ולעתים החלטה שלא להתקדם עד שהמצב מתבהר. במקרים קיצוניים העסקה פשוט לא מתאימה לקונה שאינו יכול להרשות לעצמו המתנה.

משכנתה של המנוח וחובות העיזבון

משכנתה שהמנוח לקח נשארת רשומה על הדירה אחרי הפטירה, ומסולקת מתוך התמורה כמו בכל עסקה. הבנק ידרוש לסלק את היתרה לפני שהזכויות עוברות, והדרך המקובלת לעשות זאת היא כמו בכל עסקה עם משכנתה: מכתב כוונות מהבנק של המוכר, וחלק מהתמורה עובר ישירות לבנק. ההליך מוסבר במאמר על מכירת דירה עם משכנתה. ההבדל בעסקה מול יורשים הוא שהבנק צריך לזהות את היורשים כמי שמוסמכים לפעול מולו, ולכן גם כאן הצו ורישום הירושה הם תנאי מעשי.

מעבר למשכנתה יש לבדוק עיקולים. עיקול לטובת נושה של המנוח, או לטובת נושה של אחד היורשים על חלקו, מופיע בנסח ויש להסיר אותו לפני הרישום על שם הקונה. כשעיקול רובץ על חלקו של יורש אחד, הכסף שמגיע לאותו יורש צריך לשמש להסרתו, והחוזה צריך לקבוע זאת במפורש. אחרת הקונה עלול לגלות שכל שאר היורשים קיבלו את כספם, והחלק האחרון של הדירה תקוע.

מס שבח, היטל השבחה ואישורי העירייה

המסים בצד המוכר הם עניינם של היורשים. מס השבח, הפטורים שעשויים לחול על דירה שהתקבלה בירושה, וההשלכות של מכירה זמן קצר אחרי הפטירה, כולם נבדקים בצד שלהם. אבל לקונה יש תלות ישירה בכך שהם יסגרו את החובות האלה, כי בלי אישור רשות המסים ובלי אישור העירייה הדירה לא תירשם על שמו.

היטל השבחה הוא דוגמה טובה. כשיש תכנית שאושרה והשביחה את המקרקעין, ההיטל עשוי להיות משולם במועד המכירה, ואישור העירייה לטאבו לא יינתן עד שההיטל יוסדר. בירושה עצמה לא משלמים היטל, וזה בדיוק מה שגורם ליורשים להיות מופתעים ממנו כשהם מוכרים. מה קובע את החיוב ומי מהיורשים נושא בו מוסבר במאמר על היטל השבחה על דירה שהתקבלה בירושה. מבחינת הקונה המסקנה פשוטה: התשלום האחרון מותנה באישורים, ולא במועד בלוח השנה.

בצד של הקונה, מס הרכישה מחושב כרגיל לפי סוג הרכישה והמדרגות שבתוקף במועד העסקה. העובדה שהמוכרים הם יורשים אינה משנה אותו. הכללים מפורטים במדריך על מס רכישה.

איך בונים את התשלומים בעסקה מול יורשים

העיקרון זהה לכל עסקת יד שנייה: כסף עובר כנגד הגנה. ההבדל הוא שבעסקה מול יורשים יש יותר שלבים שצריך להשלים לפני שההגנה קיימת, ולכן לוח התשלומים מתוכנן סביבם ולא סביב תאריכים בלבד.

בכל המצבים כדאי לשקול נאמנות. חלק מהתמורה, ולפעמים רובה, מוחזק בידי עורך הדין של המוכרים כנאמן, ומשתחרר למוכרים רק כשמתקיים התנאי שנקבע. זה מגן על הקונה, וזה גם מאפשר ליורשים לקבל את הכסף בלי שהקונה יצטרך להמר על כך שכל השלבים יושלמו.

נקודה נוספת שמבדילה עסקאות כאלה: כשיש כמה יורשים, צריך לקבוע לאן עובר כל תשלום. חלוקה של כל תשלום לפי החלקים בצו, לחשבונות של כל אחד מהיורשים, נשמעת מסורבלת, אבל היא מונעת מצב שבו יורש אחד מקבל את כל הכסף ומחלק אותו לאחרים לפי שיקול דעתו.

שווי ומצב הדירה: מה שהמחיר לא מספר

דירות שנמכרות מעיזבון הן לעתים קרובות דירות ישנות, שלא שופצו שנים, ושהמנוח גר בהן עשרות שנים. זה משפיע על התמחור בכמה דרכים שלא תמיד מקבלות ביטוי במודעה.

הראשונה היא חריגות בנייה. מרפסת שנסגרה לפני שלושים שנה, חדר שנוסף על הגג, מחסן שהפך לחדר. היורשים לרוב לא יודעים מה נבנה בהיתר ומה לא, כי הם לא בנו. הבדיקה בתיק הבניין בעירייה חשובה כאן במיוחד, ועל ההשלכות ראו את המאמר על חריגות בנייה.

השנייה היא זכויות בנייה. דירה ישנה בבניין נמוך יושבת לפעמים על מגרש עם זכויות שלא נוצלו, או בבניין שמדברים בו על התחדשות עירונית. זה יכול להוסיף לשווי, אבל רק אם בודקים מה בדיוק מגיע לדירה ומה התכנית מאפשרת. המאמר על זכויות בנייה בלתי מנוצלות מסביר את הצד המיסויי של זה.

השלישית היא ההבדל בין מחיר מהיר לבין שווי. יורשים שרוצים לסגור מהר מוכנים לפעמים להתפשר על המחיר. זה טוב לקונה, אבל צריך לזכור ששמאי הבנק יעריך את הדירה לפי מצבה בפועל, ושבעסקה עם יורש קטין המחיר ייבחן כאמור על ידי הגורם המאשר.

מימון: מה הבנק של הקונה יבקש

בנק שמעמיד משכנתה לקונה ירצה לרשום שעבוד על הדירה, ובשלב ראשון הערת אזהרה לטובתו. כשהדירה עדיין רשומה על שם המנוח, הבנק ישאל את אותן שאלות שהקונה צריך לשאול: מי היורשים, מתי תירשם הירושה, ומתי אפשר יהיה לרשום את ההערה לטובתו. כדאי לפנות לבנק עם הצו ועם הנסח כבר בשלב המשא ומתן, ולא לגלות את הדרישות שלו אחרי החתימה. רשימת המסמכים שהבנקים מבקשים בכל מסלול רישום נמצאת במאמר על מסמכים לרישום משכנתה.

כשההון העצמי של הקונה גבוה והמשכנתה קטנה, יש יותר גמישות. כשהעסקה נשענת על המשכנתה, לוח הזמנים של רישום הירושה הופך לחלק מלוח הזמנים של המימון, והחוזה צריך לקחת אותו בחשבון.

צ׳קליסט לפני שחותמים על חוזה עם יורשים

הרשימה הכללית של הבדיקות בעסקת יד שנייה נמצאת בצ׳קליסט הבדיקות לפני רכישת דירה יד שנייה ובמדריך קניית דירה יד שנייה. מה שמופיע כאן הוא התוספת שעסקה מול יורשים מחייבת.

מה קורה אחרי החתימה

אחרי החתימה העבודה ממשיכה בשני מסלולים במקביל. בצד של היורשים: השלמת רישום הירושה אם לא נעשה, דיווח לרשות המסים על המכירה, תשלום מס השבח או קבלת פטור, וסילוק המשכנתה. בצד של הקונה: הערת אזהרה ברגע שאפשר, דיווח על הרכישה ותשלום מס הרכישה, ורישום המשכנתה שלו. כשכל האישורים בידיים, מגישים את העסקה לרישום. השלבים האלה מתוארים בפירוט במאמר מהחתימה ועד הטאבו.

אם אחד הצדדים לא עומד במה שהתחייב, למשל היורשים לא משלימים את רישום הירושה במועד, החוזה הוא שקובע מה הקונה רשאי לעשות. לכן ההגדרות בו חשובות: מה נחשב הפרה, מה המועד, ומה הפיצוי. על האפשרויות כשחוזה מכר מופר ראו את המאמר על הפרת הסכם מכר דירה.

שאלות ותשובות

אפשר לקנות דירה מיורשים לפני שיש צו ירושה?

אפשר לנהל משא ומתן ולסכם עקרונות, אבל לא כדאי לחתום על חוזה מחייב. עד שהצו ניתן לא ידוע בוודאות מי היורשים ובאיזה חלק, ולכן הקונה אינו יודע מול מי הוא מתחייב.

הדירה עדיין רשומה על שם המנוח. זה מונע את העסקה?

לא. זה מצב שכיח. אבל הדירה לא תירשם על שם הקונה לפני שהירושה תירשם, ורישום הערת אזהרה לטובת הקונה מסובך יותר כל עוד הדירה רשומה על שם המנוח. החוזה צריך לקבוע מועד לרישום הירושה ולהתנות בו את התשלום המשמעותי.

אחד היורשים גר בחו״ל. הוא צריך להגיע לחתימה?

לא בהכרח. הוא יכול לחתום על ייפוי כוח, אבל ייפוי הכוח צריך להתאים לעסקה במקרקעין ולהיות מאומת בדרך שלשכת רישום המקרקעין והבנקים מקבלים. כדאי לבדוק את הנוסח לפני שהוא נחתם בחו״ל.

אחד היורשים קטין. מה זה אומר לקונה?

שהמכירה של חלקו טעונה אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, של בית המשפט או של האפוטרופוס הכללי לפי העניין. החוזה צריך להיות כפוף לאישור, עם מועד אחרון והחזר מלא אם הוא לא מתקבל. הגורם המאשר בודק גם שהמחיר סביר.

מה קורה אם אחרי העסקה מישהו מבקש לבטל את צו הירושה?

סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לבקש תיקון או ביטול של צו גם אחרי שניתן. ברוב העסקאות זה סיכון נמוך, אבל כשיש סימנים לסכסוך או צוואה שנויה במחלוקת, נכון לשאול על כך במפורש ולנהל את הסיכון בחוזה, למשל בנאמנות על חלק מהתמורה.

מי משלם את מס השבח ואת היטל ההשבחה בעסקה כזו?

היורשים, כמוכרים. מס הרכישה מוטל על הקונה כרגיל. אבל הקונה תלוי בכך שהיורשים יסדירו את החובות שלהם, כי בלי אישור רשות המסים ואישור העירייה הדירה לא תירשם על שמו. לכן התשלום האחרון מותנה באישורים.

לסיכום

עסקה מול יורשים אינה מסוכנת יותר מעסקה אחרת, אבל היא מתחילה מנקודה אחרת. במקום מוכר אחד שרשום בטאבו, יש כמה אנשים שזכותם עוד עוברת שלבים של הכרה ורישום. הקונה צריך לדעת באיזה שלב נמצא העיזבון ביום החתימה, ולבנות את החוזה ואת התשלומים כך שכספו עובר רק כשהשלבים האלה הושלמו או מובטחים. ככל שהשלבים מסודרים לפני החתימה, העסקה נראית יותר כמו כל עסקת יד שנייה.

מי שעומד לקנות דירה מיורשים יכול לקרוא עוד על ליווי משפטי בקניית דירה.

מקורות

• חוק הירושה, התשכ״ה-1965, סעיף 72: תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום צוואה.
• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962: אישור לעסקאות במקרקעין של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס.
• חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, ותקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב-2011: רישום זכויות יורשים, וסעיף 126 לעניין הערת אזהרה.
• משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי, הרשם לענייני ירושה ולשכות רישום המקרקעין: נוהלי הגשה, ובכלל זה הגשה מקוונת של בקשה לרישום ירושה באמצעות עורך דין כשהצו ניתן על ידי הרשם.

המאמר עודכן ב-27.10.2026. נוהלי ההגשה של משרד המשפטים מתעדכנים מעת לעת, ובכל עסקה בודקים את הדרישות העדכניות. אין במאמר ייעוץ לעסקה מסוימת.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.

חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.

חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.

מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.