תכנית רובעים 5 ו-6 בתל אביב אושרה למתן תוקף: מה זה אומר להיטל השבחה, למכירה ולבעלי הדירות

עו"ד נאור גלברג
28/10/2026
"דף הבית עדכונים מקצועיים תכנית רובעים 5 ו-6 בתל אביב אושרה למתן תוקף: מה זה אומר להיטל השבחה, למכירה ולבעלי הדירות

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה ביום שני, 26.10.2026, למתן תוקף את תכנית ההתחדשות העירונית לרובעים 5 ו-6 בלב תל אביב. לפי הדיווחים, שנשענים על הודעת מינהל התכנון, התכנית חלה על כ-1,700 דונם, מאפשרת תוספת של קרוב ל-14 אלף יחידות דיור, וקובעת בנייה בגובה של 5.5 עד 7.5 קומות, בתוספת על בניין קיים או בהריסה ובנייה מחדש, מגרש מגרש. מבנים לשימור הוחרגו ממנה.

לבעלי דירות בתחום התכנית זה אירוע כספי ולא רק תכנוני. ברגע שהתכנית תיכנס לתוקף נוצרות זכויות בנייה חדשות לכל המגרשים שבתחומה, ובאותו רגע נוצר גם חיוב בהיטל השבחה על מי שהתכנית השביחה את נכסו. החיוב לא נדרש מיד. הוא ממתין למימוש: היתר בנייה או מכירה.

מה אושר, לפי מה שפורסם

הגוף המאשר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב, בראשות שירה תלמי באבאי
ההחלטה אישור התכנית למתן תוקף, 26.10.2026. התכנית קודמה בוועדה המחוזית בתוך כ-11 חודשים מהעברתה לטיפולה
התחום כ-1,700 דונם, בין בוגרשוב ושאול המלך בצפון, יצחק אלחנן בדרום, הירקון במערב, ומנחם בגין ושפרינצק במזרח
היקף קרוב ל-14 אלף יחידות דיור נוספות, שמימושן צפוי להיות הדרגתי
גובה בין 5.5 ל-7.5 קומות, לפי מאפייני האזור
איך נקבעות הזכויות לפי גודל המגרש, מספר הקומות וקווי הבניין. כל מגרש יכול להתחדש באופן עצמאי, בתוספת בנייה או בהריסה ובנייה מחדש, לצד חיזוק ומיגון
מבנים לשימור הוחרגו מתחולת התכנית. חידושם ייבחן בהליך תכנוני פרטני
שטחי ציבור לראשונה במרחב הזה: הקצאת שטחי ציבור מבונים במגרשים לבנייה חדשה ששטחם עולה על 700 מ״ר

התכנית ממשיכה את התכניות שאושרו קודם לכן לרובעים 3 ו-4. מרבית שטחה נמצא בתחום העיר הלבנה, ולכן היא שומרת על נפחי הבנייה ועל מקצב החלקות ההיסטורי.

הסתייגות על המספרים. הנתונים שלמעלה מבוססים על דיווחים מיום 28.10.2026 שמצטטים את הודעת מינהל התכנון, ולא על מסמכי התכנית עצמם, שטרם פורסמו בנוסחם המאושר. בדיווח אחר הופיע מספר של 35,485 יחידות דיור, ולא ברור מהדיווחים אם מדובר בסך היחידות בתחום או בתוספת. לגבי מגרש מסוים אין להסתמך על אף אחד מהמספרים האלה. הזכויות של כל מגרש נקבעות לפי הוראות התכנית והנספחים שלה.

אושרה, אבל עדיין לא בתוקף

החלטה של ועדה מחוזית לאשר תכנית למתן תוקף אינה כניסה לתוקף. לפי סעיף 119 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965, תכנית נכנסת לתוקף רק לאחר שמתפרסמת הודעה על אישורה ברשומות. עד אז אי אפשר להוציא היתר מכוחה, והזכויות שהיא נותנת הן ציפייה ולא זכות.

למועד הזה יש משמעות שחורגת מהיתרי הבנייה. הוא המועד שבו נמדדת ההשבחה לצורך היטל ההשבחה, והוא המועד שממנו נמנה פרק הזמן להגשת תביעת פיצויים לפי סעיף 197.

השלבים של התכנית, ומה כל שלב עושה לבעל הנכס

מעבר לוועדה המחוזית
התכנית עברה לטיפול הוועדה המחוזית כ-11 חודשים לפני האישור
26.10.2026
אישור למתן תוקף. אין עדיין זכויות שניתן לממש
פרסום ברשומות
טרם פורסם. מכאן נגזר מועד הכניסה לתוקף
כניסה לתוקף
נוצרות הזכויות, נוצר היטל השבחה רדום, ומתחיל מניין שלוש השנים לתביעה לפי סעיף 197
מימוש
היתר בנייה או מכירת הנכס. זה המועד שבו ההיטל נדרש לתשלום

היטל השבחה: מי חייב, ומתי משלמים

היטל השבחה קם, בין היתר, באישור תכנית, לפי התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. ההיטל הוא מחצית מההשבחה, כלומר מחצית מעליית שווי המקרקעין שנגרמה בשל התכנית. החייב הוא מי שהיה בעל הזכות במקרקעין במועד אישור התכנית, והתשלום נדרש רק במימוש: בהיתר בנייה, בתחילת שימוש שהותר לראשונה, או במכירה.

בפועל המשמעות היא חוב רדום. בעל דירה ברחוב שינקין או בשדרות רוטשילד שאינו מתכוון לבנות לעולם עלול לגלות את החוב ביום שבו ימכור, כשהוועדה המקומית תדרוש היטל בגין התכנית הזו. על המנגנון הכללי, ובמיוחד על המעבר מזכויות שניתנו בהקלה לזכויות שמעוגנות בתכנית, כתבתי בעדכון הקלות הבנייה נסגרו והערים מעגנות את הזכויות בתכניות.

שאלת הפטורים אינה פשוטה. היקף ההשבחה בכל מגרש תלוי במצב התכנוני שקדם לתכנית, ובבניינים שחלה עליהם תמ״א 38 גם בשאלה איך מגדירים את המצב הקודם. על כך ראו את הלכת לויתן. הפטור לממ״ד, מצדו, אינו חל אוטומטית על כל תוספת שטח, כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק הדין על תוספת שטחי שירות. לכן כל שומה על תכנית הרובעים צריכה להיבדק לגופה, ואין להניח מראש לא חיוב מלא ולא פטור.

על בניית השומה, על המצב הקודם ועל דרכי ההשגה ראו את מדריך היטל ההשבחה.

מה זה אומר למי שקונה או מוכר עכשיו

מוכר שחותם לפני שהתכנית נכנסת לתוקף. מועד אישור התכנית הוא המועד שקובע מי חייב בהיטל. בעסקה שנחתמת עכשיו, לפני הפרסום ברשומות, צריך לקבוע בחוזה במפורש מי נושא בהיטל בגין התכנית הזו, ומה קורה אם התכנית תיכנס לתוקף לפני השלמת העסקה. ניסוח כללי שלפיו המוכר נושא בכל היטל בגין תכניות שאושרו עד מועד החתימה אינו עונה על השאלה, כי התכנית עדיין לא אושרה במובן הזה.

קונה. המחיר בתחום התכנית צפוי לגלם את הזכויות החדשות. מי שמשלם על הזכויות צריך לבדוק שהן אכן חלות על המגרש: שהבניין אינו מיועד לשימור, מה קווי הבניין מאפשרים בפועל, וכמה דיירים צריך כדי לממש. אחוז כללי בתכנית אינו זכות אוטומטית לכל מגרש.

מוכר של דירה בבניין עם זכויות שלא נוצלו. מכירה שכוללת זכויות בנייה בלתי מנוצלות עלולה להיות חייבת במס שבח על החלק הזה, גם כשהדירה עצמה זכאית לפטור. ראו את ההסבר על סעיף 49ז.

בעלי דירות שיתחילו לקבל הצעות מיזמים. תכנית שמאפשרת לכל מגרש להתחדש בנפרד תביא הצעות. לפני חתימה בודקים את התמורה, את הבטוחות ואת חלוקת ההיטל בין היזם לדיירים. על כך ראו את המדריך להסכם פינוי בינוי.

מי שנפגע. מי שהתכנית פוגעת בשווי נכסו, למשל בשל הסתרת נוף, הצללה או הגדלת צפיפות מעבר למקובל, רשאי לתבוע פיצויים מהוועדה המקומית לפי סעיף 197 לחוק. התביעה מוגשת בתוך שלוש שנים מיום תחילת תוקפה של התכנית. על התנאים ועל ההפחתה של הפגיעה הסבירה ראו את מדריך ירידת הערך לפי סעיף 197.

מה לבדוק בנכס מסוים

  • האם הנכס נמצא בתחום התכנית, לפי התשריט ולא לפי שם השכונה.
  • האם הבניין מיועד לשימור. אם כן, התכנית אינה חלה עליו.
  • מה הוראות התכנית נותנות למגרש הספציפי: גובה, קווי בניין, שטחים, ואם שטח המגרש עולה על 700 מ״ר, גם הקצאת שטחי ציבור.
  • האם ומתי פורסמה הודעה על אישור התכנית ברשומות. זה המועד הקובע להיטל ולתביעה לפי סעיף 197.
  • האם כבר שולם בעבר היטל השבחה בגין תכניות קודמות, ומה היה המצב התכנוני הקודם.
  • בעסקה שנחתמת עכשיו: מי נושא בהיטל בגין התכנית הזו לפי החוזה, ומה הדין אם התכנית תיכנס לתוקף לפני ההשלמה.

מקורות

  • מרכז הנדל״ן, תוספת של 14 אלף דירות בלב ההיסטורי של ת״א: אושרה תוכנית הרובעים 5 ו-6, 28.10.2026, על בסיס הודעת מינהל התכנון. קישור לכתבה
  • אייס, תכנית הענק אושרה: 14 אלף דירות בדרך לתל אביב, 28.10.2026. קישור לכתבה
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה-1965: סעיף 119, כניסת תכנית לתוקף; סעיף 197, פיצויים בשל פגיעה במקרקעין; התוספת השלישית, היטל השבחה

האמור הוא סקירה מקצועית ואינו תחליף לייעוץ משפטי או שמאי פרטני. הנתונים על התכנית מבוססים על דיווחים מיום 28.10.2026, ומסמכי התכנית בנוסחם המאושר טרם פורסמו. הזכויות והחבויות של נכס מסוים נקבעות לפי הוראות התכנית ומועד כניסתה לתוקף. עודכן: 28.10.2026.

העדכון נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה פרטנית. אין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטה בעסקה מבלי לבחון את הנסיבות הספציפיות. הדין, הפסיקה והוראות רשות המסים עשויים להשתנות לאחר מועד הפרסום.

עו''ד נאור גלברג

עורך דין ושמאי המקרקעין נאור גלברג, הינו בעל תואר ראשון B.LL במשפטים בהצטיינות, ובוגר התכנית ללימודי שמאות מקרקעין מאונ' אריאל. עו"ד נאור גלברג מחזיק בניסיון של למעלה מעשור בתחום הנדל"ן, במהלכן ליווה למעלה מ-1000 עסקאות נדל"ן, בהן זכה ללוות מאות עסקאות נדל"ן, לרבות עסקאות מכר של דירות יד שנייה ודירות מקבלן, זאת לצד ליווי וייצוג בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי, עסקאות קומבינציה, ליווי תב"עות וייצוג מול ועדת תכנון, מיסוי מקרקעין קבוצות רכישה ועוד. עו"ד נאור גלברג משמש כחבר בוועדת קניין, בוועדת התחדשות עירונית ובוועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עורכי הדין.

חבר פורום קניין ומקרקעין לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת התחדשות עירונית לשכת עורכי הדין.
חבר וועדת מיסוי מקרקעין לשכת עורכי הדין.
מנהל פורומים אינטרנטיים בדיני מקרקעין ותמ"א 38 ומרצה בנושאי נדל"ן.

מדריכים פופולריים באתר

וואטסאפ עם מנהלת המשרד
מתלבטים? אפשר להתחיל בשיחה ראשונית של 15 דקות
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם, ולא יאוחר מיום עסקים אחד

    שדה חובה

    שדה חובהנא להזין מינימום 10 ספרות

    אני מסכים/ה ל מדיניות הפרטיותשל האתר


    מדיניות פרטיות

    נאור גלברג – משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין

    gelberglaw.co.il

    עדכון אחרון: 30 במרץ 2025


    1. כללי ומבוא

    מדיניות פרטיות זו מסדירה את אופן איסוף, שימוש, עיבוד ושמירת המידע האישי שנאסף באמצעות אתר האינטרנט gelberglaw.co.il (להלן: "האתר"), המופעל על ידי משרד גלברג עורכי דין, בניהולו של נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין (להלן: "המשרד" או "בעל האתר").

    מדיניות זו נכתבה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 בנוגע לשימוש בעוגיות, וכן בהתחשב בעקרונות תקנת הגנת הנתונים הכללית של האיחוד האירופי (GDPR) ככל שהדבר רלוונטי.

    שימוש באתר, מילוי טפסים, פנייה למשרד דרך האתר, או הצטרפות לרשימת התפוצה ו/או לקהילת הוואטסאפ של המשרד, מהווים הסכמה לתנאי מדיניות פרטיות זו. אם אינך מסכים לתנאים אלה, אנא הימנע משימוש באתר.

    2. זהות בעל האתר ואחראי המידע

    שם: נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין

    שם המשרד: נאור גלברג משרד עורכי דין נדל"ן ושמאות מקרקעין (Gelberg Law)

    כתובת האתר: gelberglaw.co.il

    כתובת דוא"ל לפניות פרטיות: ניתן לפנות דרך טופס יצירת הקשר באתר

    לכל פנייה בנושא פרטיות, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים ממועד קבלתן.

    3. סוגי המידע הנאסף

    3.1 מידע שנמסר באופן ישיר

    המשרד אוסף מידע שנמסר מרצון על ידי המשתמש, לרבות:

    3.2 מידע הנאסף אוטומטית

    בעת גלישה באתר, ייתכן ויאסף מידע טכני-מנהלי באופן אוטומטי, לרבות:

    3.3 עוגיות (Cookies)

    האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות לצורך שיפור חוויית המשתמש, ניתוח תנועת גולשים, ופרסום ממוקד. פירוט אודות העוגיות מובא בסעיף 8 להלן.

    4. מטרות עיבוד המידע

    המידע הנאסף ישמש לצרכים הבאים בלבד:

    המשרד לא ישתמש במידע למטרות שיווק ישיר ללא הסכמה מפורשת מראש מצד המשתמש.

    5. הבסיס החוקי לעיבוד המידע

    עיבוד המידע האישי מבוסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

    6. שיתוף מידע עם צדדים שלישיים

    המשרד לא ימכור, לא ישכיר, ולא יעביר את המידע האישי של המשתמשים לצדדים שלישיים לצרכי שיווק, פרסום או כל מטרה מסחרית אחרת ללא הסכמה מפורשת.

    עם זאת, המשרד עשוי לשתף מידע בנסיבות הבאות:

    כל ספק חיצוני שמקבל גישה למידע אישי מחויב לשמור על סודיות ולפעול בהתאם לדיני הגנת הפרטיות החלים.

    7. שמירת מידע

    המשרד ישמור את המידע האישי לתקופה הנדרשת לצורך מטרות העיבוד שלשמן נאסף, ולפי הדרישות הרגולטוריות הרלוונטיות:

    עם תום התקופה הנדרשת, המידע יימחק או יאונונים (anonymized) באופן בטוח.

    8. עוגיות (Cookies) ועקיבה דיגיטלי
    8.1 מהי עוגייה?

    עוגייה היא קובץ טקסט קטן המאוחסן במכשיר המשתמש בעת גלישה באתר. עוגיות משמשות לזיהוי המשתמש, שיפור חוויית הגלישה וניתוח דפוסי שימוש.

    8.2 סוגי העוגיות בשימוש
    8.3 שליטה בעוגיות

    בהתאם לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982, האתר מחויב לקבל הסכמתך לשימוש בעוגיות שאינן הכרחיות לתפעולו. ניתן לנהל את הגדרות העוגיות דרך הגדרות הדפדפן שלך. שים לב כי חסימת עוגיות עלולה לפגוע בחוויית השימוש באתר.

    9. אבטחת מידע

    המשרד נוקט באמצעי אבטחה טכנולוגיים וארגוניים בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017, לרבות:

    יחד עם זאת, המשרד מבהיר כי אינו יכול להבטיח אבטחה מוחלטת של המידע ואין בכוחו של אף ארגון להבטיח זאת לחלוטין. בכל מקרה של חשד לאירוע אבטחה שעלול לפגוע בפרטיות, המשרד יפעל בהתאם לחובות הדיווח הקבועות בחוק.

     

    10. זכויות המשתמש

    בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 ולעקרונות ה-GDPR, עומדות למשתמשים הזכויות הבאות:

    לממש את זכויותיך, ניתן לפנות אל המשרד בדרכי ההתקשרות המפורטות באתר. המשרד ישיב לפניות בתוך 30 ימי עסקים.

    11. קישורים לאתרים חיצוניים

    האתר עשוי לכלול קישורים לאתרי אינטרנט חיצוניים. מדיניות פרטיות זו אינה חלה על אתרים אלה, והמשרד אינו נושא באחריות לאופן שבו הם מטפלים במידע אישי. מומלץ לעיין במדיניות הפרטיות של כל אתר חיצוני לפני מסירת מידע אישי.

    בפרט, המשרד מפעיל פעילות ברשתות חברתיות כגון אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק ויוטיוב תחת המותג "נאור גלברג – עורך דין ושמאי מקרקעין". הנתונים הנאספים בפלטפורמות אלה כפופים למדיניות הפרטיות של אותן פלטפורמות.

    12. שירותי האתר ואוכלוסיות מוגנות

    האתר מיועד לגולשים מבוגרים בני 18 ומעלה. המשרד אינו אוסף ביודעין מידע אישי מקטינים מתחת לגיל 18. אם נודע לך כי קטין מסר מידע אישי, אנא פנה אלינו לצורך מחיקתו.

    13. שינויים במדיניות הפרטיות

    המשרד שומר לעצמו את הזכות לעדכן מדיניות פרטיות זו מעת לעת, בהתאם לשינויים בחוק, בטכנולוגיה, בפעילות האתר או בנסיבות אחרות. כל שינוי מהותי יפורסם באתר ויצוין במועד העדכון האחרון בראש המסמך.

    המשך השימוש באתר לאחר פרסום שינויים במדיניות מהווה הסכמה לתנאיה המעודכנים. ממליצים לעיין במדיניות זו מעת לעת.

    14. דין חל וסמכות שיפוטית

    מדיניות פרטיות זו כפופה לדיני מדינת ישראל. כל מחלוקת הנוגעת ליישום מדיניות זו תידון בבתי המשפט המוסמכים בישראל. כמו כן, זכאי כל משתמש להגיש תלונה לרשות להגנת הפרטיות (מחלקה ברשות המדינית וחברה אזרחית בהנהלת מערכת המשפט, לשעבר: רשם מאגרי המידע).

    15. צרו קשר

    לכל שאלה, בקשה, או הפעלת זכות בנוגע לפרטיות, ניתן לפנות אלינו:

     

     

    מסמך זה עודכן לאחרונה: 30 במרץ 2025

    גלברג עורכי דין – נאור גלברג, עורך דין נדל"ן ושמאי מקרקעין | gelberglaw.co.il